אליעזר די אבילה
 | |
| לידה |
1714 רבאט, מרוקו  |
|---|---|
| פטירה |
1761 (בגיל 47 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1761 |
  | |
הרב אליעזר די אבילה (כונה: רב אד"א; י"ד בניסן ה'תע"ד, 1714 - ג' באדר א' ה'תקכ"א - 1761) היה ראש ישיבה בעיר רבאט שבמרוקו, דיין ופוסק. בנו של הרב שמואל די אבילה, ואחיינו של רבי חיים בן עטר.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר רבאט לאביו רבי שמואל די אבילה שהיה אף הוא רב בעיר. אמו היא אחותו של רבי חיים בן עטר, המכונה "אור החיים". לפי המסורת מוצא משפחתו הוא מן העיר אווילה שבספרד, ממנה גורשו היהודים בשנת רנ"ב (1492), בעת גירוש ספרד.
בגיל חמש עשרה נשא אישה יתומה, בת ר' אליהו הלוי בן שושן, אחד מנכבדי סאלי. את עיקר תורתו למד מפי אביו הרב שמואל די אבילה, לו היה בן יחיד, ולמד ממנו את דרכי העיון והפלפול. כבר בגיל צעיר נודע בשקידתו העצומה בתורה, אך בשל חריפותו ואי מתינותו אז, לא היה עומד על דעתו, אלא כותב את חידושיו וחוזר ומוחק.
חתנו ותלמידו, רבי שלמה די אבילה, מספר על רבו: ”שמיום היותו חי על האדמה נכספה וגם כלתה נפשו לשקוד על דלתות בית המדרש, לא ימיש מתוך האוהל מהנץ החמה עד סוף היום, ולילה ללילה יחוה דעת.”
בתקופה זו הייתה קהילת יהודי רבאט קהילה קטנה יחסית, אשר רוב תושביה היו אנשים אמידים וסוחרים שבאו מן העיר סאלי הסמוכה. רבי אליעזר די אבילה היה החכם הראשון שהתגורר בה והקים ישיבה, בה למדו תלמידים חריפים רבים מכל הסביבה, ורבי אליעזר היה מפרנסם ותומך בהם. חברו לבית הדין, רבי חיים טולדנו, מתאר אותו כ"מעוטר בתלמידים כמלך בגדוד".
רבי אליעזר היה אדם אמיד ועשיר גדול, אך בשל רצונו להתמסר ללימוד הוא מסר את עסקי המסחר לניהולם של בני משפחתו.
נפטר בגיל צעיר בתאריך ג' באדר א' תקכ"א (1761) בגיל ארבעים ושבע. השאיר אחריו בת אחת, שהייתה נשואה לאחד מבני משפחתו, רבי שלמה די אבילה, שהוציא לאור את כתביו.
דרכו בלימוד ובפסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אליעזר ראה בלימוד התלמוד מטרה כשלעצמה, אשר דרכו ניתן לפתח כושר עיוני וחוש ביקורת מפותח. הוא נודע בחריפותו הגדולה ועיונו העמוק בתלמוד, ונחשב לגדול המפולפלים בדורו. גדולי דורו החשיבוהו כ"מהרש"א של בני המערב".
בנוסף להרבצת תורה, כיהן רבי אליעזר גם כרב ואב"ד בערי רבאט וסאלי, והיה נחשב לנושא דגל ההוראה בארצות המערב. אליו היו מריצים את השאלות הסבוכות שלא ניתן היה להגיע בהם לפשרה. גדולי דורו כינוהו בשם "רב אד"א" (ראשי תיבות " אליעזר די אבילה", לשון מושאל משמם של האמוראים רב אדא), ובעירו רבאט כונה "רבי אליעזר הגדול" (על שם התנא רבי אליעזר הגדול).
בשל חריפותו הגדולה היה מרשה לעצמו לפסוק הלכות גם מכוח סברא ופלפול תלמודי, והיה חולק לעיתים אף על הראשונים. במקרים רבים היה שולח תשובות הלכתיות לדיינים בהם חלק על דעתם מכוח עיונו בתלמוד, ודחה את פסקיהם. הדיינים שהיה קשה להם לעיתים לרדת לסוף דעתו, לא תמיד ראו זאת בעין יפה וחשו שהוא מזלזל בדבריהם. הדבר בולט במיוחד בהתכתבויותיו עם חכמי מרקש, שנחשבו לגדולי המעיינים במשא ומתן התלמודי. באחת מתשובותיו אליהם הוא כותב:
כתבתם שקושיותי חלושות אחר שפתחתי לכם פתח ליישב קצת דברי הש"ך. ולא כך היא המידה, אלא היה לכם לבוא בתשובות ושאלות, ולא באמרתי ונעשה רצוני שתכתבו, לא פירכא חזינא ולא תיובתא חזינא, כי מי יחוש ומי ישמע לכם לדבר הזה, ואין אומרים למי שלא ראה את החודש שיבוא ויעיד, ואם לא הייתם מפרשים דברים, הייתי אומר אפשר דטעות אית לכו, אבל גיליתם דעתכם שלא נטפלתם כלל להבין דברי, והשוויתי בעיניכם כתלמיד בור שכתב דברים מבלי הבנה.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילותו הספרותית הייתה ענפה ביותר, והוא חיבר ספרים בכל מקצועות התורה. הוא שאף להדפיס את ספריו בחייו, אך לא הספיק לעשות זאת בשל פטירתו הפתאומית, וחיבוריו נדפסו על ידי חתנו ונכדיו, תחת טיפולה של אשתו.
ספריו שנדפסו
- מגן גבורים – חלק א, חלק ב. - ביאורים לדברי הגמרא, רש"י ותוספות על מסכתות בבא מציעא, הוריות, כתובות וקידושין. חלק א' יצא לאור בשנת תקמ"א בליוורנו על ידי תלמידו הרב רפאל יהודה ישראל, וקיבל את הסכמת רבני ליוורנו, רבני אנקונה, והחיד"א, באתר HebrewBooks. הספר זכה לפופולריות רבה בישיבות מרוקו, וכפי שהעיד הרב אברהם חפוטא[1]: "הספרים שבהם למדו בישיבות במרוקו היו השיטה מקובצת ומהרש"א ומהר"ם שיף ומגן גיבורים וקול מבשר ועבודת הלוי".
- מלחמת מצווה – על שורשי ההלכות בש"ס ובפוסקים, ליוורנו תקס"ו, באתר HebrewBooks
- שו"ת באר מים חיים, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי (ליוורנו תקס"ו)
- מעין גנים – חידושים וביאורים על כל חלקי הטור, ובמיוחד בחלק חושן משפט, ליוורנו תקס"ו, באתר HebrewBooks
- חסד ואמת - דרשות וחידושי אגדות, באתר HebrewBooks
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "אבילה, אליעזר בן שמואל די", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 41, באתר היברובוקס
- יעקב משה טולידאנו, תולדות ישראל במרוקו, עמוד 191, באתר HebrewBooks
- אליעזר די אבילה, באתר "החכם היומי"
אליעזר בן שמואל די אבילה (1714-1761), דף שער בספרייה הלאומית
- תולדות רבי אליעזר די אבילה וחכמי רבאט, באתר מורשת יהדות מרוקו
- חכם אליעזר די אבילה, באתר החכם היומי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בהקדמה לספר "מערכי לב"