כשות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בכשות, צמח טפיל. אם התכוונתם לכשותית, הצמח שהוא מרכיב בייצור הבירה, ראו כשותית.
ויקיפדיה:קריאת טבלת מיוןכיצד לקרוא טבלת מיון
כשות
Cuscuta fg01.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: חבלבליים
סוג: כשות
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cuscuta
כשות (צהוב) שנטפלה לצמח (ירוק)

כְּשׁוּת הוא סוג צמחים ממשפחת החבלבליים, המונה כ-100 מינים שהם צמחים טפיליים. מיני הכשות הם עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, חסרי כלורופיל וחסרי עלים ושורשים. לגבעולים צורה גלילית והם נכרכים על ענפי צמחים אחרים, תוך שהם מפתחים איברי מציצה המגיעים עד לשיפה של הפונדקאי ומקבלים חומרים אורגניים הדרושים לקיומם. הפרחים קטנים, ערוכים בקרקפות, דו-מיניים ולהם עטיף כפול, 4-5 עלי-גביע, כותרת דמוית פעמון שהיא בעלת 4-5 אונות, אבקנים המצויים כמספר עלי-הכותרת ושחלה בת 2 מגורות.

ההאבקה נעשית על ידי חרקים הניזונים מצוף הכשות. פרי הכשות הוא הֶלְקֵט המכיל זרע אחד עד ארבעה והוא נפתח על ידי קרע המצוי בו. הזרעים נובטים על הקרקע והם חסרי פסיג. שורשון קצר מחבר את הצמח הצעיר לאדמה והוא צומח תוך "גישוש" אחרי צמח אחר. לאחר שהוא נתקל בצמח, הוא כורך סביב הצמח את איברי-המציצה. לאחר-מכן השורשון הצעיר מתייבש והכשות מאבדת את הקשר לאדמה והופכת להיות טפילה על צמח אחר, פונדקאי.

הכשות היא צמח שעלול להזיק לגידולים חקלאיים ולגרום נזק לצמחים מסוימים. כיום נהוג לברור את זרעי הצמחים לפני שתילתם כדי למנוע הפצה של הכשות, שכן היא מוסיפה לגדול גם כאשר הפונדקאי נעקר. לכן, הדרך היחידה להפסיק את התפשטות הכשות היא באמצעות הצתת שריפה בשדה.

המינים הידועים של הכשות הם:

  • כשות השדות (Cuscuta campestris). מוצאה באמריקה הצפונית והתפשטה במהירות גם בארץ-ישראל. נחשבת למרפאת בעיות בדרכי-העיכול והשתן ברפואה הערבית העממית.
  • כשות גסה (Cuscuta monogyna).
  • כשות קוטשי (Cuscuta kotschyana).
  • כשות בבלית (Cuscuta babylonica).
  • כשות העוקצים (Cuscuta pedicellata).
  • כשות כנרות (Cuscuta gennesaretana).
  • כשות ארץ-ישראלית (Cuscuta palaestina).
  • כשות הגליל (Cuscuta approximata).
  • כשות שטוחת פרחים (Cuscuta planiflora).
  • כשות הקורנית (Cuscuta epithymum). נפוצה בשטחים נטושים ולא מיושבים.
  • כשות קצרת עלי (Cuscuta brevistyla). נפוצה בארץ-ישראל, מזיקה קשה של צמחי-תרבות. נקראת גם כשות אייג
  • כשות הפשתה (Cuscuta epilinum). מוצאה באירופה, התפשטה במהירות בארץ-ישראל.
  • כשות התלתן (Cuscuta trifolii). מזיקה קשה של צמחי-תרבות.


הערה: בתעשיית הבירה מבלבלים לא פעם בין הכְּשׁוּת לכְּשׁוּתִית - שהם צמחים נפרדים. הכשותית היא המשמשת בתעשייה זו. האקדמיה ללשון העברית טבעה את המושג כָּשׁוּת לציון הרכיב בייצור הבירה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כשות
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא