לאפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לאפים
Fake Sami clothing.jpg
אוכלוסייה
80,000-100,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
נורבגיה
שבדיה
פינלנד
רוסיה
שפות
סאמי
שבדית
נורבגית
פינית
רוסית
דת
שמאניזם
נצרות
קבוצות אתניות קשורות
סקנדינבים
פינים
מדיארים
דגל הלאפים כפי שאושר בעוצמה הלאפית ב1986.

לאפים, הנקראים גם סאמים, (ביחיד לאפי או סאמי), הם בני העם היושב בלפלנד שנמצאת בצפון סקנדינביה. השם לאפים, שמקורו בשפות סקנדינביות כדוגמת שבדית או נורבגית נתפס כפוגעני בעיני רבים מהם, המעדיפים שיקראו להם "סאמים".‏[1]

מרביתם של הסאמים חיים בצפון נורבגיה (בין 40 ל-50 אלף איש) ובצפון שבדיה (כ-17,000). מיעוטם חי בצפון פינלנד (כ-6,000 סאמים) ובצפון רוסיה באזור הגובל עם פינלנד (כ-2,000 סאמים).

שפתם של הסאמים נקראת סאמי, והיא משתייכת לקבוצת השפות הפינו-אוגריות.

סוברים כי השבטים הלאפים נדדו ממרכז אסיה (מונגוליה) אל צפון סקנדינביה בסוף המילניום הראשון. שבטים אלו היו בעלי תרבות טכנולוגית פשוטה. הפולחן העתיק של הסאמים, השמאניזם, התבסס על אמונה במספר רב של אלים. במהלך המאות האחרונות בהשפעת מיסיונרים פרוטסטנטים, החלו חלק מהסאמים להאמין בנצרות והסתגלו לתרבות המערבית.

שאיפה לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסאמים רואים עצמם כמי שנושלו מאדמותיהם אך למרות זאת רבים עדיין מקיימים אורח חיים מסורתי, לסאמים שפה, דגל ושאיפות לאומיות. בשבדיה ונורבגיה נודעו מתחים בין המדינה לבין רצונות הסאמים, כשהאחרונים סובלים מהשפעות המודרניזציה. בעקבות הועידה האירופית שדנה בהגנה על זכויות עמים ילידים בשנות ה-90 הכירו שלטונות שתי מדינות אלה בתושביהן הסאמים כילידים ולא עוד כמיעוט, ובכך קיוו ליישר את התנהלותן לפי דרישות החוק הבינלאומי.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ההערכות מונה האוכלוסייה הסאמית כ-70 אלף נפש. הסאמים מהווים מיעוט בכל המדינות בהם הם יושבים, ולמעשה אף בלפלנד עצמה, בה אין הם מונים אלא כ-3.25 אחוז מהאוכלוסייה, שרובה סקנדינבית.

יש המחלקים את הסאמים בחלוקות משנה על פי המדינה או האזור בהם הם יושבים, על פי שפת הדיבור או על פי תעסוקתם או מסורותיהם.

חלוקה על פי תעסוקה:

  • סאמים המתקיימים על אייל הצפון, אלו הם בעיקר הסאמים הצפוניים. האייל עודו מהווה משאב חשוב עבורם, והם משתמשים בו לצורכי תעבורה ולצורכי עבודה, וגם מנצלים את בשרו וחלבו כמזון, את עורו ללבוש ולהכנת אוהלים, ואת עצמותיו ליצור כלי עבודה. כיום לרובם יש מגורי קבע באחד מריכוזי הסאמים, אף שבעבר היו נוודים.
  • שוכני החופים וגדות הנהרות, כלכלתם מבוססת על שילוב בין דיג לבין חקלאות.
  • הקבוצה הגדולה כיום אינה עוסקת בדיג ואינה בעלת עדרי איילים. אלו עוסקים לפרנסתם במקצועות שונים, כתיירות.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה של בני סאמי בצפון נורבגיה, בסביבות שנת 1900.

תרבותם של הסאמים נעוצה במרחבי הטבע שבו הם מגדירים את זהותם וחייהם, ושואבת מהקוטביות של החיים באזור הסוב-ארקטי, ולכן הם מייחסים בפולחנם חשיבות רבה לסממנים של חילופי עונות, ציד ושלג, לצד תשומת לב מרובה לפרטי-לבוש, הכוללים קישוטים מוקפדים ומשתנים מקהילה אחת לשנייה - לסאמים של נורבגיה למשל סגנון לבוש שונה מעט מלאחיהם שבפינלנד; הדיאלקטים של שפת הסאמי גם הם אינם אחידים, וכך יתר האיפיונים המסורתיים. ועל אף זאת רואים עצמם הסאמים כבני קבוצה אחת.

לסאמים דגל משלהם, ואת חגם הלאומי הם מציינים ב-6 בפברואר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאפים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rapp, Ole Magnus; Catherine Stein (8 February 2008). "Sámis don’t want to be ‘Lapps’", Aftenposten. אוחזר ב־ 2008-10-03.