ניסן
ערך זה עוסק בחודש עברי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ניסן (פירושונים).
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
טוען את הלשוניות...
3
100%
#AAAAAA
left
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ניסן הוא החודש השביעי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש הראשון לפי הלוח העברי הקדום המתחיל מחודש ניסן. בחודש זה יש 30 ימים.
כמו כל שמות החודשים המקובלים עד היום בשנה העברית מאז השיבה מגלות בבל, שמו של חודש יובא מהתרבות הבבלית, יחד עם מרכיבים תרבותיים נוספים, אשר הבולט והחשוב שבהם הוא הכתב העברי, המקובל מאז ועד היום. מקור השם במילה האכדית "ניסנו", ומשמעו ניצן, שפריחתו באביב, כנאמר:" הניצנים נראו בארץ" (שיר השירים ב'). שם זה מופיע במגילת אסתר "בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל" וכן בספר נחמיה "ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך". בביתא ישראל החודש נקרא ליסן. לראש השנה האשורי קוראים ריש ניסאנו כלומר ראש ניצן שחל באחד באפריל כלומר חודש ניסן
משמעות מאוחרת לשם הבבלי ניתן על ידי חז"ל, והיא נגזרת מדמיון צלילי: ניסן מלשון נס, משום שנעשו בו ניסים לישראל.
בתורה מכונה חודש ניסן "החודש הראשון" וכן "ראש חדשים", כי בחודש זה יצאו בני ישראל ממצרים, ובחודש זה ניתנה למשה רבנו, לפי מסורת המקרא, מצות קידוש החודש ומבנה לוח השנה העברי, כמאמר הפסוק: "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות י"ב, ב'). טעם נוסף נתן לכך רבי אברהם אבן עזרא "וידענו כי מצוות רבות הן בתורה זכר ליציאת מצרים והנה ראוי חודש זה להיות תחלת חשבון ישראל".
חודש ניסן נקרא גם "חודש האביב", כנאמר "את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים". (שמות ל"ד,י"ח). רמז נוסף ניתן לשם חודש האביב שהוא אב-י"ב כלומר הראשון לי"ב=שנים עשר החודשים.
על פי אחת הדעות בתלמוד (דברי רבי יהושע במסכת ראש השנה) נברא העולם בחודש ניסן. על פי אותה דעה, ניסן הוא גם חודש הגאולה: "בניסן נגאלו (ממצרים), בניסן עתידין ליגאל".
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופה התלמודית, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
בכל חודש ניסן לא צמים ולא אומרים בתפילה תחנון והוא החודש היחיד שבו ניתן לברך את ברכת האילנות. בראש חודש ניסן, נערכה חנוכת המשכן ובשנים עשר הימים שלאחריו הקריבו נשיאי שנים עשר השבטים קורבנות, נשיא ליום. זכר לכך, נוהגים לקרוא את הפסוקים המתארים את קרבן הנשיא שהקריב באותו יום, בימים אלו. בחודש זה (אחת ל-28 שנים) מברכים את ברכת החמה. בחודש ניסן חל החג פסח ובו מתחילה ספירת העומר.
בקרב יהודי תוניסיה ולוב נהוג טקס הנערך בערב ראש חודש ניסן ומכונה "בשישה" או "בסיסה". הטקס כולל איחולים לשנה טובה וברוכה, כציון לשנה חדשה, המתחילה, כאמור, בניסן, על-פי מסורות קדומות.
מזלו של החודש הוא טלה.
מועדים עיקריים [עריכה]
- פסח (מציין את 'יציאת מצרים')
- ספירת העומר
- שביעי של פסח (מציין את 'קריעת ים סוף')
- מימונה (מנהג שמקורו ביהדות מרוקו)
- יום הזיכרון לשואה ולגבורה
לקריאה נוספת [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- תכנים לחודש ניסן במרכז הפדגוגי הווירטואלי של רשת מורשה
- ש"ז כהנא, ניסן
- 'מלך גואל ומושיע' ו'נכון לבו' - פיוטים של יהודי עיראק לחודש ניסן - האזנה, מילות השירים, עיון ופירוש, באתר הזמנה לפיוט
| חודשים עבריים | |||
|---|---|---|---|
|
