לוץ לונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוץ מצדיע במועל יד על דוכן המדליות באצטדיון האולימפי של ברלין לצדם של זוכה מדליית הזהב, ג'סי אוונס, וזוכה מדליית הארד, נאוטו טאג'ימה
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור Flag of German Reich (1935–1945).svg גרמניה
המשחקים האולימפיים
כסף ברלין 1936 קפיצה לרוחק
אליפות אירופה באתלטיקה
ארד טורינו 1934 קפיצה לרוחק
ארד פריז 1938 קפיצה לרוחק

קרל לודוויג לונגגרמנית: Carl Ludwig Long, כונה "לוץ" (Luz); נולד ב-27 באפריל 1913 בלייפציג, נהרג ב-13 ביולי 1943 בסיציליה) אתלט גרמני שזכה במדליית כסף אולימפית בקפיצה לרוחק.

קריירה ספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגו הראשון של לוץ היה מדליית ארד באליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בטורינו ב-1934.

באולימפיאדת ברלין (1936) היה אחד המועמדים הבולטים של גרמניה לזכייה במדליה. בשלב המוקדמות, הוא שבר את השיא האולימפי, בעוד האמריקני ג'סי אוונס, שזכה קודם לכן במדליית הזהב בריצת 100 מטר, נפסל בשתי הקפיצות הראשונות שלו ונותר לו ניסיון קפיצה אחד. לוץ ניגש אליו, והמליץ לו להתחיל את הקפיצה מנקודה אחרת. אוונס קיבל את המלצתו, והעפיל לשלב הגמר.

בשלב הגמר, השיגו לוץ ואוונס תוצאה זהה של 7.87 מ'. בניסיון הקפיצה האחרון שלו, קפץ אוונס למרחק של 8.06 מ', וזכה בזהב, בעוד לוץ נותר עם מדליית הכסף. חרף הפסדו, שמח לוץ בשמחתו של אוונס, וחגג איתו את ניצחונו. זאת, למגינת לבם של השלטונות הנאצים, שחזו באוונס השחור מנצח את לוץ הבלונדיני בעל המראה הארי.

בשל הגינותו הספורטיבית, הוענקה ללוץ לאחר מותו מדליית פייר דה קוברטן. הוא היה הראשון שמדליה זו הוענקה לו, ומאז הוענקה לעוד תשעה ספורטאים בלבד. על מעשהו של לוץ אמר אוונס: "נדרש ממנו אומץ רב להתיידד עמי לנגד עיניו של היטלר... גם אם תתיכו את כל המדליות והגביעים שזכיתי בהם, הם לא יגיעו לכדי הידידות בת 24 הקאראט בין לוץ לונג לביני".‏‏[1]

בהמשך המשחקים האולימפיים, התחרה גם בקפיצה משולשת וסיים במקום העשירי. ב-1938 זכה שוב במדליית הארד באליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בפריז.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוץ למד משפטים באוניברסיטת לייפציג, קיבל תואר דוקטור ועבד כעורך דין.

הוא התגייס לוורמאכט במלחמת העולם השנייה, ונפצע במהלך פלישת בעלות הברית לסיציליה, ב-10 ביולי 1943. הוא מת בבית חולים של הצבא הבריטי שלושה ימים אחר כך.

על שמו של לוץ נקראו רחובות בלייפציג ובכפר האולימפי שהוקם במינכן לקראת המשחקים האולימפיים של 1972.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Larry Schwartz, "Owens Pierced a Myth" באתר ESPN.‏