ליז מיטשל

**ליז מיטשל**
**Liz Mitchell**
לידה	12 ביולי 1952 (בת 71); מחוז קלרנדון, ג'מייקה
מוקד פעילות	ג'מייקה
תקופת הפעילות	מ-1970
סוגה	דיסקו
חברת תקליטים	האנסה רקורדס
	www.lizmitchell.com
	פרופיל ב-IMDb

אליזבת "ליז" רבקה מיטשל (באנגלית: Elizabeth "Liz" Rebecca Mitchell; נולדה ב-12 ביולי 1952) היא זמרת בריטית ילידת ג'מייקה, שידועה בעיקר כזמרת בלהקת הדיסקו/רגאיי בוני אם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה במחוז קלרנדון (אנ') שבג'מייקה, ובגיל 11, בשנת 1963, עברה עם משפחתה ללונדון שבאנגליה. בסופו של העשור עברה את מבחן הבד והחליפה בהפקה ברלינאית של מחזמר "שיער" את דונה סאמר. בהמשך הצטרפה ללהקת "זמרי לס האמפריז" (אנ') וייצגה עם הלהקה את גרמניה באירוויזיון 1976. השיר שביצעו נקרא "Sing Sang Song", והם הגיעו למקום ה-15.

חזרה לגרמניה בעקבות שיחת טלפון מסוכנוּת, כדי להצטרף ללהקת "בוני אם", שאת אנשיה אסף המפיק פרנק פריאן (אנ'). על אף שמטרתו המקורית של הלהקה הייתה לשיר בליפ סינק את השיר "Baby Do You Wanna Bump" של פריאן בטלוויזיה ובהופעות במועדונים, תוך זמן לא רב הפכה הלהקה לקבוצה שגם מקליטה שירים בעצמה, והוציאה מספר להיטים שהפכו לקלאסיקות דיסקו של שנות ה-70, בהם: "Ma Baker", ‏"Sunny"‏, "Rivers of Babylon" ו-"Rasputin". הלהיט המוכר ביותר של הלהקה הוא השיר "Daddy Cool". חבריה המרכזיים היו מיטשל, מרסיה בארט והמפיק פריאן. מיטשל קיבלה קרדיט בתור מלחינה-שותפה לשיר "African Moon" מהאלבום "Boonoonoonoos" ‏(1981). הלהקה התפרקה ב-1986.^[1]

לאחר שהלהקה התפרקה הציע בובי פארל, חבר הלהקה, למיטשל, מייזי ויליאמס (אנ') ולמחליפתה של מרסיה בארט, שעזבה את הלהקה באותה עת, להחיות את הלהקה ולצאת לסיבוב הופעות ב-1987. לאחר שפארל והמחליפה לא הופיעו לחזרות, צירפה מיטשל להרכב את סלינה דאנקן (Celena Duncan) ואת הרקדן קורט די דאראן (Curt Dee Daran) לסיבוב ההופעות. מאחר שוויליאמס מעולם לא שרה באלבומיה של בוני אם המקורית, הקליטה מיטשל את האלבום שתכנן ההרכב להקליט במלואו. היא התקשתה למצוא חברה שהסכימה להוציא את האלבום, שנקרא "No One Will Force You". הוא יצא בספרד בסתיו 1988, ופורסמו מתוכו הסינגלים "Mandela" (גרסה מחודשת ללהיט של "בוני אם") ו-"Niños De La Playa". הסינגל השני הוקלט גם בסקנדינביה, שם הופיעה הלהקה באוקטובר. באותה תקופה הוחלפה ויליאמס בקרול גריי (Carol Grey). המפיק האנגלי סיימון נייפיר-בל (אנ') הפיק באותה עת אלבום שכלל רמיקסים ללהיטיה הגדולים של "בוני אם", וביקש ממיטשל ומשאר הלהקה המחודשת לקדם אותו. לאחר שהשיבה בחיוב הופיעה עם הלהקה שנית בטלוויזיה הגרמנית. בעקבות הצלחת הרמיקסים נקבע כי האלבום "No One Will Force You" יצא ב-1989 בצרפת ובהולנד.

בהמשך נטשה את הלהקה "בשל חילוקי דעות", והתמקדה בקריירת הסולו שלה. היא הוחלפה במדליין דייוויס (Madeleine Davis), אך פריאן ביקש ממנה לחזור ללהקה לאלבום רמיקסים נוסף בסופה של שנת 1989, ולהקליט את הסינגל "Stories", כתגובת-נגד לסינגל שהקליטו מחליפתה ושלושת החברים האחרים בלהקה בלי אישורו של פריאן, "Everybody Wants to Dance Like Josephine Baker". ב-1990 הצטרפה מחדש לחברי ההרכב מ-1989, שבו פטרישה פוסטר (Patricia Foster) החליפה את סלינה דאנקן, והמשיכה במופעי הקברט. באפריל 1991 יצא הסינגל "Mocking Bird" של הלהקה, בהפקת הלמוט רולופס (Helmut Rulofs), שלא הצליח. אלבום האוסף "Gold - 20 Super Hits" מ-1992 סייע להצלחת ההרכב המחודש, ששמו היה "Boney M. feat. Liz Mitchell" ("בוני אם בהשתתפות ליז מיטשל"). עבור אלבום אוסף נוסף, "More Gold - 20 Super Hits Vol. II", הקליטה הלהקה ארבעה שירים נוספים. "No One Will Force You" ושני שירים שטרם פורסמו, והוקלטו ב-1984, יצאו מחדש בדנמרק.

ב-1996 הקימו מיטשל ובעלה תומאס פמברטון (Thomas Pemberton) חברת הקלטות ואולפן. באותה שנה הוציאה מיני-אלבום לחג המולד עם ארבעה שירים. בנובמבר 1999 יצא האלבום "Share the World", שאותו הקליטה במשך שלוש שנים, ובנובמבר 2000 יצא האלבום "Christmas Rose", שהכיל מספר שירים חדשים, כולל השיר המוביל "Lord's Prayer", ומספר הקלטות מחודשות לשירי "בוני אם" מהאלבום "Christmas Album". אלבומה השלישי, "Let It Be", יצא בנובמבר 2004, וכמה חודשים לאחר מכן יצא האלבום "Liz Mitchell Sings the Hits of Boney M.‎", שהוקלט בפראג וכלל תזמורת סימפונית צ'כית.

מיטשל עדיין מופיעה עם "בוני אם".