מאוריטניה (פרובינקיה רומית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גבולותיה של ממלכת מאוריטניה הקדומה ושכנותיה

מאוריטניה או מאורטניה הייתה חבל ארץ קדום, ממלכה היסטורית ומאוחר יותר פרובינקיה רומית בצפון-מערב אפריקה שהשתרעה על השטחים שכיום מהווים את צפון מרוקו ואלג'יריה.

מקור שמה של הממלכה הוא כנראה מהשבט הברברי שישב בה בימי קדם. בנוסף לשבט זה ישבו עוד עשרות שבטים ברברים אחרים בארץ, בנוסף לשבטים מדבריים שהיגרו ממרכז אפריקה. מהמאה ה-8 לפנה"ס והלאה החלו מתיישבים הפיניקים בחופי מאוריטניה בתחנות מסחר. המרכזים הפיניקיים החשובים היו ככול הנראה טינגיס (טנג'יר המודרנית) ובוולובליס. עם התחזקותה של קרתגו סרו הערים הפיניקיות במאוריטניה לשליטתה.

במהלך המאה ה-2 לפנה"ס התגבשה ממלכה עצמאית באזור כאשר מספר שבטים התאחדו, כתגובה לעלייתה של ממלכת נומידיה. במלחמת יוגורתה, שנערכה בין הרפובליקה הרומית לבין יוגורתה מלך נומידיה, שיחקו מאוריטניה ומלכה בוככוס תפקיד חשוב במהלך המלחמה, כאשר היא החליפה צדדים בין שני הניצים. המלחמה הסתיימה עם הסגרתו של יוגורתה על ידי בוככוס לידי לוקיוס קורנליוס סולה.

לאחר מותו של בוככוס עלו לשלטון הממלכה בניו בוככוס השני ובוגודס שחילקו את הממלכה ביניהם, אולם בוככוס הצליח להדיח את אחיו בשנת 38 לפנה"ס והפך למלכה היחיד של מאוריטניה. לאחר מותו של בוככוס הפכה הממלכה למדינת חסות רומית ויובה השני שנישא לקלאופטרה סלנה השנייה, הוכתר על ידי אוגוסטוס קיסר, למלכה על ידי הרומים. בשנות שלטונו של יובה חדרו למאוריטניה יסודות תרבותיים הלניסטים ורומאים רבים, והיא הפכה בהדרגה לממלכה הלניסטית טיפוסית. תלותה של הממלכה ברומא הלכה וגברה, וכבר בימיו של אוגוסטוס הוקמו בשטחה מושבות חיילים משוחררים ומבצרים. כמו כן נמצאו מטבעות עם כתובות לטיניות שנטבעו כבר בימי שלטונו של בוככוס השני.

עם הירצחו של תלמי, מלכה האחרון של מאוריטניה, על ידי הקיסר הרומי קליגולה בשנת 40 פרץ מרד בממלכה. לאחר עלייתו של קלאודיוס לכס הקיסרות הרומית דוכא המרד והממלכה סופחה באופן רשמי לאימפריה הרומית.

הפרובינקיה חולקה לשתי יחידות מנהליות שונות, מאוריטניה של קיסריה, ומאוריטניה של טינגיס. הערים טיניגס ווולובליס קיבלו מעמד של מוניקפיום, הוצב נציב על הממלכה, בן למעמד הפרשים, והחל גיוס של ילידים לחיילות העזר של הצבא הרומי. העיר קיסריה הפכה למושבה של חיילים רומים משוחררים. יחד עם זאת, השליטה הרומית על הארץ הייתה מוגבלת ברובה לאזורי החוף ורוב פנים הארץ נשאר מחוץ להשפעתם.

עם פלישתם של הוונדלים ב־428 לצפון אפריקה נפלה גם מאוריטניה לידיהם והיוותה חלק מממלכתם. האימפריה הביזנטית הצליחה בשנת 533 להשמיד את הממלכה הוונדלית בצפון אפריקה, אולם היא לא הצליחה לגבש את שלטונה במאוריטניה ושלטה רק על מספר נקודות מבודדות בחופה הצפוני, שלטון שנמשך עד לכיבושה הסופי של הארץ על ידי הערבים במהלך המאה ה-7 לפנה"ס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תיאודור מומזן, "דברי ימי רומא", כרך ג', עמודים 333-324, הוצאת מסדה, תשכ"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הפרובינקיות של האימפריה הרומית בשיאה
אוסרואנהאכאיהאלפס קוטיאהאלפס מרטימהאלפס פנינהארביה פטראהאסיהאפירוסאפריקהארמניה תחתיתביתיניהבלארראהבריטניהגלטיהגאליה אקוויטניהגאליה בלגיקהגאליה לוגדוננסיסגאליה נארבוננסיסגרמניה תחתיתגרמניה עיליתדאקיהדאלמטיההיספניה בייטיקההיספניה טארקוננסיסיהודהכרתים וקירנאיקהלוזיטניהליאקוניהליקיהמוקדוןמאוריטניהמואסיהמצריםנומידיהנוריקוםסיקיליהסופנהסוריהערביהפאנוניהפמפיליהפונטוספיסידיהקיליקיהקפדוקיהקפריסיןקורסיקה וסרדיניהרייטיהתראקיה Roman empire.png