יוגורתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטבע המנציח את לכידת יוגורתה על ידי סולה

יוגורתה (Jugurtha; סביבות 160 - 104 לפנה"ס) היה המלך הברברי של נומידיה, ידוע בעיקר בשל מלחמתו נגד רומא.

אנשי נומידיה היו עם נודד, הדומה לקבוצות ברבריות אחרות בצפון אפריקה, עד לתקופתו של המלך הנומידי מסיניסה, שהפך לבן ברית של הרומאים בשנת 206 לפנה"ס. ממלכתו של מסיניסה שלטה על השטח של צפון אלג'יריה של ימינו. יוגורתה היה נכדו הלא-חוקי של מסיניסה. יוגורתה נהנה מפופולריות עצומה, אשר גרמה לאביו מיכיפסה לשלוח אותו לספרד, שם התקרב יוגורתה לרומאים חשובים באזור.

אחרי מותו של מיכיפסה (ב-118), חולקה הממלכה בין בניו הימפסל (שאותו רצח והחליף יוגורתה) ואדהרבעל. לאחר שיוגורתה תקף את אדהרבעל, הוא ברח לרומא לבקש עזרה. בה בעת, שיחד יוגורתה בכירים רומאיים (אם כי ייתכן וההחלטה נפלה בשל רצון לסיים את הקונפליקט), אשר חילקו את נומידיה לשני חלקים, כאשר יוגורתה קיבל את החלק המערבי (הרומאים טענו כי זה היה החלק העשיר יותר, אך בפועל היה מדובר על החלק הפחות מאוכלס או מפותח).

ב-112 לפנה"ס יוגורתה לא היה מסופק מחלקו, והחליט לתקוף את ממלכתו של אדהרבעל במזרח. מהלך זה עורר את חמתה של רומא, בין היתר בשל הריגת סוחרים רומאים. יוגורתה פנה שוב למתן שוחד, אשר צינן את זעמה של רומא, מנע מתקפה רומאית על יוגורתה, והוביל להסכם. עם זאת, אחרי זמן קצר זומן יוגורתה לרומא על מנת להסביר את תנאי ההסכם המפוקפק. שם, אחרי שיוגורתה אירגן את רציחתו של יריב פוליטי, הוא איבד כל תמיכה רומאית.

כתוצאה מאירועים אלו פרצה מלחמה בין נומידיה לרומא. בתחילת המלחמה, יוגורתה נחל הצלחות בשל היכולת הירודה של הרומאים באזור, והצליח להביס אותם, אבל ב-107 הופיע בזירה מצביא חדש, גאיוס מריוס. בעזרתו של בוככוס, מלך מאוריטניה, והקווסטור של גאיס מאריוס, לוקיוס קורנליוס סולה, נלקח יוגורתה בשבי ונאסר בטוליאנום.

בשנת 104 לפנה"ס הוצא יוגורתה להורג, אחרי שהוצג במצעד הניצחון (טריומף) של מאריוס.

יוגורתה בספרות [עריכה]

ראו גם [עריכה]