מוסד להשכלה גבוהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgהמונח "השכלה גבוהה" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט הצרפתי, ראו השכלה גבוהה (סרט).

מוסד להשכלה גבוהה הוא בית ספר אקדמי המספק השכלה והכשרה מקצועית מעבר לרמת בית הספר התיכון, ואשר מעניק תארים אקדמיים או דיפלומה מקצועית. האדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה מכונה סטודנט וצוות המורים והחוקרים נקרא סגל אקדמי.

באופן מסורתי, בחירת המועמדים להשכלה גבוהה מבוססת על הישגים אקדמיים קודמים של כל מועמד‏[1].

דוגמאות למוסדות להשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות למוסדות להשכלה גבוהה:

במדינות מסוימות קיימים מוסדות ייחודיים להן, למשל:

היבטים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחינוך גבוה חשיבות כלכלית, ובמדינות המערב רבים מנסים להשיג השכלה גבוהה על מנת לשפר את מצבם בשוק העבודה. הדרישה הובילה לפתיחת מוסדות חדשים וליצירת "תעשייה" של השכלה גבוהה. גם בישראל נפתחו בשנות ה-90 שלוחות אקדמיות ומכללות שהיו אמורות לענות על הדרישה להשכלה גבוהה.

מוסדות להשכלה גבוהה מקבלים לעתים קרובות תמיכה כספית מן המדינה; בין אם בצורת מלגות המוענקות לסטודנטים לשם תשלום שכר הלימוד, בין אם בצורת סובסידיה למוסד עצמו ובין אם במימון מלא של הלימודים הגבוהים ושל הוצאות המוסד, כפי שנהוג למשל באוניברסיטאות הציבוריות בחלק ממדינות אירופה.

הביקוש להשכלה גבוהה, ובפרט הרצון להשיג את ההטבות הכספיות הנלוות לכך, הביא גם לפתיחתם של בתי חרושת לתארים - מוסדות שהתואר האקדמי נרכש בהם בקלות רבה, ללא הקפדה על רמת הלימודים ועל תוכנם.

מוסדות להשכלה גבוהה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוסדות להשכלה גבוהה בישראל

בישראל ההכרה במוסד כמוסד להשכלה גבוהה היא בסמכותה של המועצה להשכלה גבוהה, ופתיחתו של מוסד כזה מצריכה היתר של המועצה. הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Von Stumm, S., Hell, B., & Chamorro-Premuzic, T. (2011). The Hungry Mind Intellectual Curiosity Is the Third Pillar of Academic Performance. Perspectives on Psychological Science, 6(6), 574-588.
  2. ^ שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.