מארס אקספרס
| מארס אקספרס | |
|---|---|
תמונת הדמיה של הגשושית |
|
| מידע כללי | |
| סוכנות חלל | איס"א |
| תאריך שיגור | 2 ביוני 2003 |
| משגר | סויוז-FG |
| זיהוי NSSDC | 2003-022A |
| אתר אינטרנט | mars.esa.int |
| משימה | |
| סוג משימה | הקפה ונחיתה |
| לוויין של | מאדים |
| כניסה למסלול | 25 בדצמבר 2003 |
| נטייה | 86.3º |
| אפואפסיד | 10,107 ק"מ |
| פריאפסיד | 298 ק"מ |
| זמן הקפה | 7.5 שעות |
| משך המשימה | 9 שנים, 4 חודשים ו־29 ימים חלפו |
| מידע טכני | |
| משקל | 1123 ק"ג (457 ק"ג מתוכם דלק) |
| כוח | 460 ואט (במאדים) |
מארס אקספרס היא גשושית של סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל האיטלקית. הגשושית שוגרה ב-2 ביוני 2003 מהקוסמודרום בבייקונור שבקזחסטן באמצעות משגר סויוז-פרגאט, והחלה במסעה לעבר מאדים. השימוש במילה "אקספרס" במשימה זו מתייחס במקור לפרק הזמן הקצר יחסית של מסעה, שבוצע בעת שכדור הארץ ומאדים היו להערכת אסטרונומים במרחק הקצר ביותר ב-60 אלף השנים האחרונות, אולם הוא גם מתאר היטב את המהירות והיעילות שבה תוכננה ונבנתה הגשושית.
הגשושית נשאה בתוכה גם רכב נחיתה, "ביגל 2", שתוכנן לחפש סימני ביולוגיה ולמחקרי גאוכימיה. המדענים ששיגרו אותה קיוו שיוכלו לשפוך אור על השאלה האם היו אי פעם תנאים לחיים על מאדים ואולי ישנם כאלה גם היום. רבים מהמכשירים על המקפת, לרבות מצלמה וכמה ספקטרומטרים הם העתקים של אלו שאבדו בשיגור הכושל של משימת "מארס 96" הרוסית (כאשר מדינות אירופה פיתחו ומימנו את השיגור הכושל). התכנון הבסיסי של "מארס אקספרס" מבוסס על הגשושית רוזטה שעל פיתוחה הוצא סכום כסף רב. בתכנון נעשה שימוש חוזר נוסף בגשושית ונוס אקספרס. הדבר נעשה בעיקר כדי לקצר את זמן הפיתוח ואת העלויות ולהגביר את האמינות.
הגשושית הגיעה למאדים ונכנסה למסלול סביבו ב-25 בדצמבר 2003, ו"ביגל 2" נכנסה לאטמוספירה של מאדים באותו היום. לאחר נסיונות חוזרים ונשנים ליצור קשר עם הנחתת היא הוכרזה כאבודה ב-6 בפברואר 2004. בינתיים החלה המקפת מארס אקספרס בשלב המדעי שלה שכלל שנתיים של מחקר מקיף של מאדים. בשנת 2005 דיווחה סוכנות החלל האירופית כי מכשיר בשם אומגה (ספקטרומטר מיפוי בתחום האור הנראה והאינפרה-אדום) גילה נוכחות של זרחנים הידרטיים, סיליקטים ומבחר מינרלים יוצרי סלעים. ספקטרומטר אחר - מדגם ספקטרומטר פוריה גילה מתאן באטמוספירה המגיע מאזור ליד קו המשווה המכיל קרח תת-קרקעי, גילוי חשוב במיוחד המעיד על פעילות געשית או אולי אף על קיומם של מיקרו-אורגניזמים מתחת לפני השטח.
ב-4 במאי 2005 פרשה מארס אקספרס את הראשונה מבין שתי אנטנות המכ"ם שלה, באורך 20 מטרים, עבור ניסוי בשם מארסיס (Mars Advanced Radar for Subsurface and Ionosphere Sounding). האנטנה הראשונה לא הצליחה להתייצב במקום המיועד לה ואולם חשיפה לשמש במשך כמה דקות ב-10 במאי איפשרה תיקון התקלה. האנטנה השנייה הותקנה בהצלחה ב-14 ביוני. שתי האנטנות נדרשו כדי ליצור אנטנה דו-קוטבית באורך 40 מטרים. המכ"ם היה אמור להיפרש עוד באפריל 2004, אולם המהנדסים חששו כי הפרישה הזו תפגע בגשושית. המכ"ם החל לפעול מעשית במהלך יולי 2005.
בסוף אוקטובר 2005 הודיעה סוכנות החלל האירופית כי מארס אקספרס גילתה באמצעות המכ"ם החדש מאגרי מים תת-קרקעיים.
לפי התכנון המקורי, הייתה מארס אקספרס אמורה להפסיק את פעילותה בסוף דצמבר 2005, אולם הוחלט להמשיך בהפעלתה כל עוד מכשיריה עובדים.
ב-2010 עברה מארס אקספרס סמוך מאד לירח פובוס וגילתה כי מבנהו ספוגי, עובדה המסבירה את משקלו הסגולי הנמוך.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- ידען משימת מארס אקספרס, באתר הידען
| משימות לחקר מאדים | |||
|---|---|---|---|
| מקפות | הושלמו | מארינר 9 • מארס 2 • מארס 3 • מארס 5 • תוכנית ויקינג (ויקינג 1 • 2) • פובוס 2 • מארס גלובל סרוויור | |
| פעילים | 2001 מארס אודיסיי • מארס אקספרס • מקפת לסקר מאדים | ||
| בתכנון | מאוון (2013) • מקפת אקסו-מארס (2016) | ||
| נחתות | הושלמו | מארס 3 • תוכנית ויקינג (ויקינג 1 • 2) • מארס פאת'פיינדר • פיניקס | |
| בתכנון | מט-נט (2013) • אור-צפוני (לא ידוע) | ||
| רוברים | הושלמו | סוג'ורנר • מארס רובר (ספיריט) | |
| פעילים | מארס רובר (אופרטוניטי) • מארס סיינס לברטורי | ||
| בתכנון | רובר אקסו-מארס (2018) • אור-צפוני (לא ידוע) | ||
| ראו גם | משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים | ||
| תוכנית דיסקברי | ||
|---|---|---|
| פעילים |
טלסקופ החלל קפלר • MESSENGER • ASPERA-3 • Dawn • GRAIL |
|
| המשכים | ||
| הושלמו |
NEAR Shoemaker • מארס פאת'פיינדר • לונר פרוספקטור • פגיעה עמוקה • סטארדאסט / NExT • ג'נסיס • Moon Mineralogy Mapper |
|
| נכשלו | ||