2001 מארס אודיסיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
2001 Mars Odyssey
2001 mars odyssey wizja.jpg
המחשת אמן של 2001 מארס אודיסיי במאדים
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
תאריך שיגור 7 באפריל 2001
משגר דלתא 2
זיהוי NSSDC 2001-014A
אתר אינטרנט מארס אודיסיי - נאס"א
משימה
סוג משימה מקפת
לוויין של מאדים
כניסה למסלול 24 באוקטובר 2001
נטייה 93.2°
אפואפסיד 400 ק"מ
פריאפסיד 400 ק"מ
זמן הקפה 1.964 שעות
משך המשימה פעיל - 12 שנים, 6 חודשים ויום חלפו
מידע טכני
משקל 376 ק"ג
כוח 750 ואט
2001 מארס אודיסיי כפי שצולמה ממארס גלובל סרוויור

2001 מארס אודיסייאנגלית: 2001 Mars Odyssey) היא גשושית אמריקאית המקיפה את מאדים. המשימה תוכננה על ידי נאס"א ועלותה הכוללת של המשימה היא 297 מיליון דולר. משימת הגשושית היא למצוא עדויות לקיום מים וגעשיות על מאדים בעבר. הגשושית משמשת גם כמרכז תקשורת בין כדור הארץ לרוברים מתוכנית מארס רובר ולנחתת פיניקס. הגשושית נקראה בשמה כהוקרה לספרו של ארתור סי. קלארק - 2001: אודיסיאה בחלל.‏[1]

אודיסיי שוגרה ב-7 באפריל 2001 על גבי משגר דלתא 2 מנמל החלל קייפ קנוורל ונכנסה למסלול סביב מאדים ב-24 באוקטובר 2001. מנועי הגשושית הופעלו כדי להאט אותה כך שכח המשיכה של מאדים יכניס אותה למסלול סביבו. הגשושית השתמשה בטכניקה שנקראת aerobraking (האטה באמצעות חיכוך עם האטמוספירה) כדי להאט את עצמה ולהתקרב אל מאדים עם כל הקפה. על ידי שימוש בטכניקה זו חסכה הגשושית כ-200 ק"ג של דלק. התהליך הסתיים בינואר 2002 ומשימת הגשושית החלה ב-19 בפברואר 2002.

ב-15 בדצמבר 2010 שברה הגשושית את שיא השהייה במסלול סביב מאדים (3,340 ימים) ולקחה את התואר ממארס גלובל סרוויור.‏[2]

מתן שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארס אודיסיי הייתה במקור משימה בתוכנית מארס סרוויור 2001 תחת השם מקפת מארס סרוויור 2001 (Mars Surveyor 2001 Orbiter). הגשושית הייתה אמורה לפעול יחד עם נחתת מארס סרוויור 2001 אך הנחתת בוטלה במאי 2000 בעקבות כשלונן של מקפת האקלים של מאדים ונחתת הקוטב של מאדים (מרס סרוויור 98). בסופו של דבר קיבלה הגשושית את השם 2001 מארס אודיסיי כהוקרה לתרומתו של ארתור סי. קלארק לחזון חקר החלל.

מכשור מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשושית צוידה במכשירים הבאים כדי לבצע את משימתה:

  • THEMIS - ממפה פליטה תרמית - מצלמה הפועלת בתחום הנראה והתת-אדום
  • GRS - ספקטרומטר קרני גמא - נועד למחקר גאולוגי של פני השטח של מאדים
  • MARIE - מכשיר שמטרתו מדידת קרינה הנובעת מקרינה קוסמית וקרינת שמש אנרגטית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]