MAVEN
| MAVEN | |
|---|---|
המחשת אמן של MAVEN |
|
| מידע כללי | |
| סוכנות חלל | נאס"א |
| יצרן | לוקהיד מרטין, מרכז טיסות החלל גודרד, אוניברסיטת קולורדו ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי |
| תאריך שיגור | חלון שיגור בין ה-18 בנובמבר 2013 ל-7 בדצמבר 2013 |
| משגר | אטלס 5 |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת |
| לוויין של | מאדים |
| כניסה למסלול | סוף 2014 |
| נטייה | 75º |
| אפואפסיד | 170 ק"מ |
| פריאפסיד | 140 ק"מ |
| זמן הקפה | 4.5 שעות |
| משך המשימה | שנת ארץ אחת |
| מידע טכני | |
MAVEN (ראשי תיבות של: Mars Atmosphere and Volatile EvolutioN) היא גשושית לחקר מאדים המיועדת לשיגור על ידי נאס"א בסוף 2013 כחלק מתוכנית מארס סקאוט. מטרת המשימה היא לחקור את אטמוספירת מאדים.
תוכן עניינים |
סקירת המשימה [עריכה]
ב-15 בספטמבר 2008 הודיעה נאס"א כי היא בחרה ב-MAVEN להיות משימת מארס סקאוט 2013.[1][2] MAVEN גברה על 9 מועמדים אחרים למשימה. MAVEN תשוגר בסוף 2013 ומיועדת להיכנס למסלול סביב מאדים בסוף 2014. עלותה של משימת MAVEN היא כ-485 מיליון דולר.
מטרות משימת MAVEN הם:[3]
- לקבוע מה תפקידו של החומר הנודף מאטמוספירת מאדים ונפלט לחלל במהלך הזמן.
- קביעת המצב הנוכחי של האטמוספירה הגבוהה, היונוספירה והאינטרקצייה שלהם עם רוח השמש.
- קביעת השיעורים הנוכחיים של הגז הטבעי והיונים הנפלטים לחלל והתהליכים השולטים בהם.
- קביעת היחס בין איזוטופים באטמוספירת מאדים.
MAVEN ישוגר על גבי משגר אטלס 5[4]. חלון השיגור של MAVEN הוא בין ה-18 בנובמבר 2013 ל-7 בדצמבר 2013. בהנחה ש-MAVEN תשוגר ב-18 בנובמבר, MAVEN צפויה להגיע אל מאדים ב-16 בספטמבר 2014.
מבנה החללית [עריכה]
MAVEN תהיה מבוססת על מבנם כל MRO ו-מארס אודיסיי. מחלקת החלל של לוקהיד מרטין תבנה את החללית ותבחן אותה.
כלים מדעיים [עריכה]
MAVEN עתידה לחקור את אטמוספירת מאדים ואת האינטרקציה שלה עם השמש. החללית תישא מכשירים שימדדו את מאפייני הגזים המרכיבים את אטמוספירת מאדים, האטמוספירה העליונה, רוח השמש והיונוספירה.[5] אוניברסיטת קולורדו, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומרכז טיסות החלל גודרד אחראים כל אחד על בניית מערכת אחרת שתשוגר על גבי החללית.
המערכות כוללות:
- Particles and Field (P&F) Package - נבנה על ידי אוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
- SWEA - מודד את האלקטרונים ביונוספירה וברוח השמש.
- SWIA - מודד את צפיפות ומהירות רוח השמש והיונים במעטה המגנטוספירה.
- STATIC - מודד יונים תרמיים עד ליונים בעלי בריחת-אנרגיה בינונית.
- SEP - מזהה את ההתנגשויות בין חלקיקי סולאריים באטמוספירה העליונה.
- LPW - קובע את מאפייני היונוספירה וגלי החום של יונים הנמלטים המאטמוספירה וקרינה סולארית אולטרה-סגולה החודרת לאטמוספירה.
- MAG - מודד את הרוח הסולארית הבין-כוכבית והשדות המגנטיים של היונוספירה.
- Remote Sensing (RS) Package - נבנה על ידי אוניברסיטת קולורדו.
- IUVS - מודד מאפיינים גלובאליים של האטמוספירה העליונה והיונוספירה של מאדים.
- Neutral Gas and Ion Mass Spectrometer (NGIMS) Package - נבנה במרכז טיסות החלל גודרד
- NGIMS - מודד את הרכב האיזוטופים של גזים טבעיים ויונים.
ראו גם [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- דף הפרויקט באתר נאס"א (באנגלית)
| משימות לחקר מאדים | |||
|---|---|---|---|
| מקפות | הושלמו | מארינר 9 • מארס 2 • מארס 3 • מארס 5 • תוכנית ויקינג (ויקינג 1 • 2) • פובוס 2 • מארס גלובל סרוויור | |
| פעילים | 2001 מארס אודיסיי • מארס אקספרס • מקפת לסקר מאדים | ||
| בתכנון | מאוון (2013) • מקפת אקסו-מארס (2016) | ||
| נחתות | הושלמו | מארס 3 • תוכנית ויקינג (ויקינג 1 • 2) • מארס פאת'פיינדר • פיניקס | |
| בתכנון | מט-נט (2013) • אור-צפוני (לא ידוע) | ||
| רוברים | הושלמו | סוג'ורנר • מארס רובר (ספיריט) | |
| פעילים | מארס רובר (אופרטוניטי) • מארס סיינס לברטורי | ||
| בתכנון | רובר אקסו-מארס (2018) • אור-צפוני (לא ידוע) | ||
| ראו גם | משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים | ||