מארס 6
 | |
| תיאור הגשושית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מפעיל | ברית המועצות |
| יצרן | לאבוצ'קין |
| תאריך שיגור | 5 באוגוסט 1973 |
| משגר | פרוטון K |
| אתר שיגור |
Baikonur Cosmodrome Site 81/23  |
| משימה | |
| גרם שמיים | מאדים |
| משך המשימה הכולל |
5 באוגוסט 1973 – 12 במרץ 1974 (31 שבועות ו־3 ימים) |
| מידע טכני | |
| משקל | 3,880 ק"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 06768 |
| מאגר המידע הלאומי | 1973-052A |
  | |
מארס 6 (ברוסית:Марс-6) הייתה גשושית לא מאוישת, שהייתה חלק מתוכנית מארס הסובייטית, תוכנית שנמשכה בין השנים 1960 עד 1973 ומטרתה הייתה לחקור את כוכב הלכת מאדים. "מארס 6" שוגרה במקביל לשיגור גשושיות מארס 4, מארס 5 ו-מארס 7. גשושיות "מארס 6" ו-"מארס 7" היו אמורות לנחות על מאדים וגשושיות "מארס 4" ו-"מארס 5" להיות לווייני כוכב לכת.
תיאור המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיגור בוצע מכן שיגור מס' 81 בקוסמודרום בייקונור בעזרת משגר מדגם פרוטון K.
הקשר עם הגשושית בוצע ממרכז התקשרות בחצי האי קרים.
הגשושית כללה יחידת מדחפים, פאנל סולארי, ציוד מדעי, ציוד בקרה ותקשורת ויחידת נחיתה כיחידה נפרדת. מאסה של יחידת נחיתה הייתה 844 ק"ג מהם 19 ק"ג של ציוד מדעי. במהלך טיסה ליעד הועברו נתוני מדידות ממכשירים שהותקנו על החללית. בוצעו עדכוני מסלול. לאחר טיסה של חודש התרחשה תקלה בציוד תקשורת והיה קושי בהעברת פקודות. כל פקודה הייתה מועברת פעמיים-שלוש. לאחר הגעה ליעד יחידת נחיתה הופרדה והחלה ירידה לקרקעית מאדים. תהליך זה לקח קצת מעל ל-5 דקות. בזמן זה היו מועברים נתונים על תאוצה, שינויי טמפרטורה ולחץ אטמוספירי. התקבלה הודעה על תחילת פעילות של מדחף לנחיתה רכה. זה היה סימן אחרון לפעילות הגשושית.
אזור נחיתה מתוכנן היה ב"ים אריטראי" בחצי הדרומי של מאדים. בשנת 2014 החלו חיפושיי מקום הנחיתה בעזרת איבוד צילומים שהתקבלו מ־MRO. בשנת 2018 התקבל מקום נחיתה המשוער.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| משימות לחקר מאדים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יעפים |
|
| |||||||
| מקפות |
| ||||||||
| נחתות |
| ||||||||
| רוברים |
| ||||||||
| ראו גם | משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים | ||||||||
