מדאה אברהמיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדאה אברהמיאן
Մեդեա Աբրահամյան
לידה 8 במרץ 1932
ירוואן, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 במרץ 2021 (בגיל 88)
ירוואן, ארמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ברית המועצות, ארמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מוסקבה, Yerevan's Tchaikovsky Secondary Music School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ארמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית שירות למולדת (2012)
  • פרס המדינה של ברית המועצות (1973)
  • אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית (1980)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מדיאה אברהמיאן ארמנית: Մեդեա Աբրահամյան;‏ 8 במרץ 19323 במרץ 2021) הייתה צ'לנית ארמנית, זוכת פרס "אמן העם" של ברית המועצות (1980). היא שימשה כפרופסור בקונסרבטוריון הלאומי קומיטאס (1983).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיאה אברהמיאן נולדה ב-1932 בירוואן. את החינוך המוזיקלי שלה היא התחילה בבית הספר למוזיקה על שם צ'ייקובסקי של ירוואן, ומאוחר יותר בבקונסרבטוריון הלאומי קומיטאס. ב-1956, היא סיימה את לימודיה בצ'ייקובסקי במוסקבה המדינה הקונסרבטוריון, שם הייתה בין תלמידיו של הצ'לן בעל השם העולמי מסטיסלב רוסטרופוביץ'. היא זכתה בפרס מקום שני בפסטיבל הבינלאומי לאמנויות ויהאן (1955), בפרס הנוער בפסטיבל הנוער הראשונה של ארמניה (1957) ובמקום הראשון בתחרות הצ'לו של ברית המועצות (1961).

אמנותה של אברהמיאן הייתה מוערכת בארצות רבות בעולם, כולל צרפת, גרמניה, בלגיה, לוקסמבורג, פולין, בולגריה, צ 'כיה, סלובקיה, הונגריה, רומניה, איסלנד, קוריאה, ארה" ב, קנדה, ארגנטינה, אורוגוואי, סוריה, לבנון, הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר ועוד. לצד הופעות של יצירותיהם של המלחינים הקלאסיים והעכשוויים המוכרים בעולם המוזיקה המערבית, יצירותיהם של מלחינים ארמנים היוו חלק מרכזי מהופעותיה והקלטותיה. יתר על כן, היא פעמים רבות הייתה המוזיקאית שניגנה יצירות אלו לראשונה, והכירה אותן לעולם. בשל כך, יצירות רבות נוצרו מלכתחילה במחשבה עליה ונגינתה, ואף הוקדשו לה.[1]

לצד הופעות וקונצרטים שלה, אברהמיאן גם שימשה כפרופסור בקונסרבטוריון הלאומי קומיטאס בירוואן, וכמרצה בבית הספר למוזיקה על שם צ'ייקובסקי, במשך מספר עשורים.[2] תלמידיה הגיעו ממדינות שונות בעולם, והתוכנית בקונסרבטוריון זכתה בהכרה בינלאומית.[3]

אברהמיאן ישבה בחבר השופטים בתחרויות מוזיקה בינלאומיות, של ברית המועצות, ושל ארמניה, וגם לימדה כיתות אמן במוסדות שונים במהלך השנים.

נפטרה ב-3 במרץ 2021.

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס המדינה של ברית המועצות, 1973
  • פרסאמן העם של ברית המועצות, 1980
  • מונתה כפרופסור בקונסרבטוריון הלאומי קומיטאס, 1983
  • אבירת האמנות הארמנית, 2007
  • מדליית שירות למולדת, 2012[4]
  • אזרחית של כבוד של העיר רוסה, בולגריה
  • מדליית הזהב של ראש ממשלת רפובליקת ארמניה, 2016
  • פרס פסטיבל המוזיקה הפאן-ארמני, 2017

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים

  • Anna Barsamyan; Araksi Saryan, "Medea Abrahamyan", Yerevan, 2000 (in Armenian)
  • Medea Abrahamyan, "Կատարողի մտորումներ", Yerevan, 2014 (in Armenian and Russian)
  • Rosa Yeghiazaryan, " Solo for cello", Yerevan, 2016 (in Armenian)
  • Sergey Manvelyan, "Medea Abrahamyan", Yerevan, 2016 (in Armenian)

מאמרים וכתבות

  • Mladá fronta, 1955, 3.června, Praha
  • Рачев Х., Един незабравим концерт, Червено знаме, 1958, 28 ноември, Видин, България
  • 조선 방문 쏘련 예술단 본도 공연, 평얀, 평얀, 1960, 7 월 29 일
  • Jihlava, 1963, červen, Československo
  • Саакян Н., Глубокая душа виолончели, Коммунист, Ереван, 1969, 5 октября
  • Le soir, 1972, 28 décembre, Beyrouth, Liban
  • Հովհաննիսյան Արմեն, Նվիրում և վաստակ, Սովետական Հայաստան, Երևան, 1973, սեպտեմբերի 23
  • Cabrera N., Ciclo musical en el Coliseo: No sólo para Armenios, Clarin, Buenos Aires, 2 de mayo de 1973
  • F. E., Embajada Apabullante, El País, 24 de mayo de 1973, Montevideo, Uruguay
  • Բերկո Մարինա, Նվիրվում է Մեդեա Աբրահամյանին..., Սովետական արվեստ, Երևան, 1978, № 2, էջ 45-48:
  • Золотова И., Источник взаимного обогащения (Медея Абрамян и армянская виолончельная соната), Советская музыка, Москва, 1978, № 8, с. 83-86.
  • Բրուտյան Ց., Հայաստան աշխարհի հրաշքներից մեկը, Հայաստան, Երևան, 1994, մայիսի 12
  • Грицевич В., На концерте Медеи Абрамян, Монреаль-Торонто, 1997, Монреаль, Канада
  • Դանիել Երաժիշտ, Միջազգային մրցույթների հայազգի առաջին դափնեկիրները, Երաժշտական Հայաստան, Երևան, 2010, № 2, էջ 61-62:
  • Sarkisian S., Ritterin der armenischen Kunst: Medea Abrahamyan, Köln, 2013, № 1, s. 34-35.
  • Рухкян М., Вы рождены для виолончели, Новое время, Ереван, 1999, 30 января, с. 4.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדאה אברהמיאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zirin, Mary; Livezeanu, Irina; Worobec, Christine D.; Farris, June Pachuta (2015-03-26). Women and Gender in Central and Eastern Europe, Russia, and Eurasia: A Comprehensive Bibliography Volume I: Southeastern and East Central Europe (Edited by Irina Livezeanu with June Pachuta Farris) Volume II: Russia, the Non-Russian Peoples of the Russian (באנגלית). Routledge. ISBN 9781317451976.
  2. ^ qktheme. "BAGRATUNI Vache | Armenian World Orchestra". awo2015.com. אורכב מ-המקור ב-2018-06-25.
  3. ^ "TEMPORARY EXHIBITION AND CONCERT DEVOTED TO THE 80TH ANNIVERSARY OF THE VIOLONCELLIST MEDEA ABRAHAMYAN". www.gatmuseum.am (באנגלית בריטית).
  4. ^ "Honorary Medal of the Republic of Armenia". president.