מוזיאון הסובלנות (לוס אנג'לס)
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון שואה |
| כתובת | 9786 ,W. Pico Blvd |
| מיקום |
 לוס אנג'לס |
| מדינה |
 קליפורניה,  ארצות הברית |
| מבקרים בשנה | 350,000 |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1993 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1993  |
| קואורדינטות | 34°03′13″N 118°24′06″W / 34.05365936436085°N 118.40166831796834°W |
| museumoftolerance.com | |
|
(למפת לוס אנג'לס רגילה)   מוזיאון הסובלנות  | |
  | |
מוזיאון הסובלנות-בית השואה (באנגלית: Museum of Tolerance-Beit HaShoah ; השם המקוצר MOT), הוא מוזיאון מבוסס מולטימדיה בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית, שבוחן מה היא גזענות ודעות קדומות ברחבי העולם תוך התמקדות בהיסטוריה של השואה. המוזיאון הוקם בשנת 1993, כזרוע החינוכית של ארגון זכויות האדם, מרכז שמעון ויזנטל. [1] המוזיאון עוסק גם בזוועות בקמבודיה ובאמריקה הלטינית,[2] יחד עם נושאים כמו בריונות ופשעי שנאה. [3] למוזיאון יש שלוחה המשויכת לו ומתקן הדרכה מבוסס מולטי-מדיה, לפיתוח מקצועי, בעיר ניו יורק.
המוזיאון סגור בשבתות,[4] ובכל החגים היהודיים והחגים הציבוריים של ארצות הברית (אנ').
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון המקורי בלוס אנג'לס, קליפורניה, נפתח בשנת 1993. הוא נבנה בעלות של 50 מיליון דולר על ידי מרכז שמעון ויזנטל, הקרוי על שם מייסדו שמעון ויזנטל, ניצול שואה וצייד נאצים. [5] למוזיאון מגיעים מדי שנה 350,000 מבקרים, כשליש מהם ילדים בגיל בית ספר. התערוכה המבוקרת ביותר במוזיאון היא "תערוכת השואה", שם המבקרים מחולקים לקבוצות כדי לצפות בחלק מאירועי מלחמת העולם השנייה. המוזיאון מציג גם עדויות של ניצולי שואה, על ידי מתנדבים חיים המספרים את סיפורם ועונים לשאלות. בכניסה למוזיאון המבקרים מקבלים כרטיסי תמונות של ילדים יהודים שחיו בשואה ובתום הביקור במוזיאון הם מגלים, האם הילדים שתמונותיהם בכרטיסים שרדו או נרצחו בשואה.
בנוסף, במוזיאון נמצא "מרכז הסובלנות" הדן בסוגיות של דעות קדומות בחיי היומיום, מרכז למידה מבוסס מולטימדיה, מרכז לחיפוש עצמי ומשפחתי, אוסף ארכיונים ומסמכים ותערוכות זמניות שונות.
למעלה מ-350,000 מבקרים מגיעים למוזיאון מדי שנה, מתוכם 110,000 ילדים.[4]
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון מפעיל תוכנית בשם The Museums Tools for Tolerance (r) המיועדת לאנשי אכיפת החוק והמשפט הפלילי. מאז הקמת התכנית בשנת 1996, היא הכשירה למעלה מ-75,000 קציני משטרה. הצלחת התוכנית הובילה להקמת מרכז הסובלנות בניו יורק.[6]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר, כמה עיתונאים ואנשי אקדמיה מתחו ביקורת על האופן שבו המוזיאון מתמודד עם המוצגים שבו; אורן ברוך שטייר, המתמחה בחקר השואה ובמדעי היהדות, מתח ביקורת על המוזיאון ב-1996, על כך שלא נקבע ההקשר בין הסובלנות והשואה. הוא טען כנגד הפרדת אגף ה"סובלנות" של המוזיאון מהשטח המוקדש לשואה. [7] בשנת 2003 כתב כריסטופר ריינולדס, בלוס אנג'לס טיימס, שבמוזיאון חסרה תערוכה על רצח העם הארמני, אף על פי שהובטח כבר ב-1985 שהמוזאון יעמיד תערוכה שכזאת. [8] התאורטיקנית הפוליטית ונדי בראון מתחה ביקורת על המוזיאון בספרה Regulating Aversion: Tolerance in the Age of Identity and Empire משנת 2009; בספר ניתחה בראון את " הסובלנות כחפץ מוזיאוני ", ויצרה הקשרים בין הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבין רצח עם שהופנה כלפי קבוצות לא-יהודיות. לדעתה, חוויית המוזיאון צריכה לגרום למבקריו, להיות ערניים יותר מפני דעות קדומות חברתיות וסטריאוטיפיות.[9]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון הסובלנות (לוס אנג'לס) (באנגלית)- "Experiencing the Jewish Holocaust in Los Angeles: The Beit Hashoah – Museum of Tolerance", review essay by Harold Marcuse, Other Voices, v2.1, Feb. 2000.
- "Museum of Tolerance: The Story of a Hate Crime", TIME
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "About us". אורכב מ-המקור ב-2018-06-09. נבדק ב-2010-08-23.
- ^ "Los Angeles Journal; Near Riots' Ashes, a Museum Based on Tolerance". New York Times. 10 בפברואר 1993.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Teen court program tackles bullying, hate crimes". Los Angeles Times. 22 ביולי 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Wendy Brown, Regulating Aversion: Tolerance in the Age of Identity and Empire, Princeton University Press, 2009-01-10, ISBN 978-1-4008-2747-3. (באנגלית)
- ^ "Los Angeles Journal; Near Riots' Ashes, a Museum Based on Tolerance". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1993-02-10. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-12-17.
- ^ United States; United States. Congress. Commission on Security and Cooperation in Europe (2008). Tools for Combating Anti-semitism: Police Training and Holocaust Education, May 9, 2006 : Briefing of the Commission on Security and Cooperation in Europe. Commission on Security and Cooperation in Europe. pp. 56–. ISBN 978-0-16-081341-2.
- ^ Stier, Oren Baruch (1996). "Virtual Memories: Mediating the Holocaust at the Simon Wiesenthal Center's Beit Hashoah-Museum of Tolerance". Journal of the American Academy of Religion. 64 (4): 831–851. doi:10.1093/jaarel/LXIV.4.831. JSTOR 1465624.
- ^ "Armenians seek place in museum: Wiesenthal center's lack of an exhibition on the 1915 genocide is criticized. Museum says a display is in the works" (PDF).
- ^ Wendy Brown (10 בינואר 2009). Regulating Aversion: Tolerance in the Age of Identity and Empire. Princeton University Press. pp. 108–113. ISBN 978-1-4008-2747-3.
{{cite book}}: (עזרה)