מוזיאון לזכר המגורשים על רקע גזעי או פוליטי

מוזיאון לזכר המגורשים על רקע גזעי או פוליטי
Museo-monumento al deportato politico e razziale
מידע כללי
סוג מקרקעין, military museum building, מוזיאון דת, museum of modern art, גלריה, historical civil building museum, מוזיאון היסטורי, museum of a public entity עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Castello dei Pio עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום קארפי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 5,959 (נכון ל־2020)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1973
תאריך פתיחה רשמי 1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 700 מ"ר (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 44°47′00″N 10°53′10″E / 44.783361111111°N 10.886222222222°E / 44.783361111111; 10.886222222222
האתר הרשמי
(למפת אמיליה-רומאניה רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חצר ההנצחה של מחנות הריכוז באירופה

מוזיאון לזכרם של מגורשים מסיבות פוליטיות או גזעיות (איטלקית: Museo Monumento al Deportato politico e razziale) נמצא בעיר קארפי, צפונית למודנה, במחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, בשנים 19421944, פעל ליד קארפי, בקרבת הכפר פוסולי, מחנה הריכוז פוסולי. במחנה רוכזו אסירים פוליטיים ויהודים שגורשו בסוף התקופה לאושוויץ. המחנה נסגר לאחר גירוש שוכניו לאושוויץ והתרוקנות המחנה.

מספר היהודים שגורשו ממחנה פוסולי לגרמניה היה 2,461, שהם 36% מכלל היהודים שנשלחו מאיטליה להשמדה - 6,806 יהודים[1] .

תיאור המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון נחנך בשנת 1973, בקומת הקרקע של "ארמון די פיו" (Palazzo dei Pio), במרכז ההיסטורי של העיר קארפי. הוא תוכנן על ידי סטודיו BBPR ששותפים בו: Belgioioso ,Banfi, Peressutti, Rogers ובשיתוף עם יוסף לאנצני (Joseph Lanzani) ורנטו גוטוסי (Renato Guttuso).

מכלול המוזיאון כולל 13 חדרים בגדלים שונים. על פני הקירות מופיעות כתובות ברצף, יחד עם ציורים מהווי מחנה הריכוז ובשילוב שמות של קרבנות מאסירי המחנה. התחושה היא שהקורבנות פונים ישירות אל הצופה, בצורה פשוטה ומיידית ומעוררים תגובה רגשית במתבונן.

מבנה המוזיאון כולל אולמות שעל קירותיהם צוירו סקיצות של הציירים קורדו קאלי (Corrado Cagli) פבלו פיקאסו, אלברטו לונגוני (Alberto Longoni) פרנאן לז'ה ורנטו גוטוסו (Renato Guttuso), הממחישות את גורל הכלואים במחנה. ביניהם משולבים צילומים וממסמכים מקוריים ממחנה ריכוז בפוסולי. כל אלה מאוסף המעצב אלבה שטיינר (Albe Steiner) ורעייתו ליקה (Lica). באולם האחרון של המוזיאון חרותים על הקירות שמותיהם של 15,000 אזרחים איטלקיים שנשלחו למחנות הריכוז, מחציתם יהודים. בחצר המוזיאון 15 עמודים ועליהם חרותים שמות מחנות הריכוז באירופה.

מראות המוזאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]