מידאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מידאס הופך את ביתו היחידה לפסל מוזהב
שיחזור קברו של המלך מידאס

מידאס היה דמות מהמיתולוגיה היוונית, שלפי האגדה היה מלך פסינוס, עיר בפריגיה שבאסיה הקטנה, הידוע בעיקר מהאגדות על מגע הזהב של מידאס.

כנראה היה מלך היסטורי בשם זה בפריגיה במאה השמינית לפנה"ס.

לפי האגדה, יום אחד בעת שהיה נתון בגילופין נכנס סילנוס, חברו, ואביו המאמץ של דיוניסוס, אל היין, בטעות לגן הוורדים של מידאס, ונרדם שם, המשרתים של מידאס מצאו אותו והביאו אותו למלכם. לפי גרסה אחרת מצאו אותו איכרים בשטחם רדום, והביאו אותו למלך.

מידאס אירח את סילנוס כעשרה ימים, מתנהג אליו בנדיבות ונימוס, עורך בשבילו משתאות, ומקשיב בתשומת לב לסיפוריו. לאחר עשרה ימים לקח את הזקן וליווה אותו אל דיוניסוס. דיוניסוס אסיר התודה החליט לגמול למידאס, והבטיח לו למלא משאלה אחת שיבקש. מידאס ביקש ממנו שכל מה שהוא יגע בו יהפוך לזהב.

בהתחלה היה מידאס מרוצה מיכולת זו, הוא הפך מספר דברים לזהב, והיה מרוגש מהתעשרותו העתידית, אולם עד מהרה החל להתחרט על משאלתו זו. מידאס לא היה יכול עוד לאכול או לשתות, מכיוון שבכל פעם שנגע בשתייה או מזון, הם הפכו לזהב. כאשר ניגשה בתו לנחמו, הרג אותה מידאס כשנגע בה בטעות, והפך אותה לזוועתו לפסל זהב.

מידאס פנה לדיוניסוס בבקשת עזרה נואשת, והלה הורה למידאס להתרחץ במימיו של נהר הפקטולוס, ובכך המשאלה תוסר ממנו. מידאס טבל בנהר, ונפטר מהסגולה של הפיכת כל דבר שנגע בו לזהב. האגדה מספרת שמאז ניתן למצוא זהב בנהר.

באגדה אחרת שימש מידאס כשופט בתחרות נגינה בין האל אפולו, ובין הסאטיר מארסיאס (לפי גרסאות אחרות, האל פאן). מידאס פסק שנגינתו של מארסיאס הייתה טובה יותר, דבר שהרגיז את אפולו. כעונש, העניק אפולו אוזני חמור למידאס, תוך כדי שהוא מציין ש"שרק חמור לא יכול להבדיל בין נגינתו של אל לבין נגינתו של סאטיר".

מידאס, שהתבייש באוזני החמור שלו, החל להסתובב עם כובע כדי להסתיר את סודו, ורק הספּר שלו ידע על קיומם של אוזני החמור. אולם הספר לא היה יכול לעמוד בנטל הכבד של הסוד, ולכן יום אחד חפר בור ולחש לתוכו "למלך מידאס יש אוזני חמור".

למזלם הרע של המלך והספר, נחפר הבור ליד צמח הסוף, וכול פעם שנשבה הרוח, יצאה לחישה מהסוף: "למלך מידאס יש אוזני חמור", קריאה שנשמעה ברחבי הממלכה, מגלה את סודו של מידאס לכול תושביה, ושמה ללעג את מידאס.

לפי גרסה אחרת, לאחר שהספר לחש את הדברים לתוך הבור, התארס המלך , כשהוא מסתיר אף מארוסתו את קיומם של אוזני החמור. לקראת הנישואים ערך המלך מידאס משתה גדול והזמין אליו את החלילן הכי טוב בממלכה. לרגל האירוע הלך החלילן למקום בו גדלו קני הסוף כדי להכין חליל מיוחד. לרוע המזל, הוא נטל אותו קנה הסוף ששמע את הספר לוחש את הסוד. ביום החגיגה נאספו אנשים רבים בארמון. להוראתו של המלך מידאס הוציא הנגן את קנה הסוף אלא שכשהחל לנשוף בו, במקום נגינה , נשמעה באולם בת קול מכריזה: למלך מידאס יש אוזני חמור. מייד השתררה במקום מבוכה גדולה, המלך מידאס האדים ורק ארוסתו קמה , חשפה את אוזניו ואמרה: "נכון למלך מידאס יש אוזני חמור , תמיד ידעתי שהוא מיוחד" ונשקה לו.

השם מידאס משמש לעתים בהשאלה ככינוי לאדם רודף בצע וחמדן, ולפעמים כהשאלה לשופט גרוע. הביטוי "מגע הזהב של מידאס" או "מגע מידאס" משמש לפעמים לתאר מצליחן, שהכל מצליח בידו, לדוגמה: "למנכ"ל שלנו יש את מגע הזהב של מידאס, מאז התמנותו לתפקיד, החברה רק מרוויחה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מידאס בוויקישיתוף