פאן
ערך זה עוסק באל הרועים במיתולוגיה היוונית. אם התכוונתם ל-PEN (פֵּא"ן), ראו ארגון הסופרים הבינלאומי. לפירושים נוספים, ראו פן.
במיתולוגיה היוונית פּאן (Πάν) הוא אל הרועים ומייצג גם את המוזיקה והשעשועים. בגלגולו המאוחר במיתולוגיה הרומית הוא נקרא בשם פּאונוס.
דמותו של פאן בדרך כלל מוצגת כ"סאטיר" - יצור בעל חצי גוף תחתון של תיש וחצי עליון של אדם עם קרניים וזקן תיש. בימי הביניים שימשה דמות זו לתיאור שדים.
פאן הוא בנם של האל הרמס ובת התמותה פנלופה, נולד וחי בארקדיה. אביו לקחו לאולימפוס לשעשע את האלים בצורתו והתנהגותו המבדחת, אך הוא חזר לארץ. היה חלק מפמליתו של דיוניסוס. הוא נחשב גם אל הפוריות. פאן היה נגן נפלא, המפיק מחלילו נעימות ערבות כשירת הזמיר. הוא היה חי במקומות שוממים, הרים, חורשות ויערות, אך העדיף את ארקאדיה, ארץ מולדתו.
פאן מתואר כרודף נשים גדול מאין כמוהו, שבילה את רוב זמנו ברדיפה אחרי הנימפות. הוא התאהב בנימפה סירינקס אך זו לא רצתה אותו ופנתה לאלים לעזרה. האלים, על מנת להרחיק את פאן מאותה נימפה, הפכו אותה לקנה. פאן, באבלו, חתך את הקנים לחלקים באורכים שונים ויצר מהם חליל הידוע בשם "חליל פאן" ובמספר שפות "סירינקס" או "סירינגה". נימפה אחרת שסירבה לו, היא אכו. הוא שיסה בה את כלביו שטרפוה ורק הד קולה נותר. לעומת זאת, את הנימפה פיתיס הרג אל הרוח הצפונית, בוריאס, שהתחרה עם פאן על אהבתה. במקום מותה צמח עץ אורן המקודש לפאן.
המילה פאניקה נובעת מהמילה פאן. יש הסוברים שמקורה מהפחד הפתאומי שחש מי שנתקל באל פאן באזור שומם, או הפחד שעולה משמיעת קולות מוזרים ומעוררי אימה שהיו בני האדם שומעים בלילות, אשר יוחסו לאל פאן. הרועים הקפידו על שקט בשעות הצהריים אחרת היו צפויים לחמת זעמו - מנוסת בהלה בקרב העדרים, אשר היו רצים אל מותם.
טיבריוס, קיסר רומי, חקר פעם שמועה על מותו של פאן. יורד ים בשם תאמוס או תמוז, סיפר שקראו בשמו והודיעו לו ש"פאן הגדול מת". אמנם יועצי הקיסר חוו דעתם שאכן זה קרה, אך יש הטוענים כיום שלמעשה תמוז טעה בהבנת הדברים. הוא שמע את המקוננים על מות האל תמוז (המת בכל קיץ), שקראו "תמוז פאן מאגנוס, מת" (תמוז הגדול [=מאגנוס] מכול [=פאן] , מת) ואילו הוא הבין: "תמוז , פאן הגדול מת".
בנחל חרמון- הבניאס, אשר בצפון ארץ ישראל הוקם מקדש רומאי לכבוד האל פאן (ומכאן שמו ההיסטורי- "פאניאס") ועיר מפוארת בעלת מבנים מרשימים. לאחר הכיבוש הערבי שובש שם הנחל ל"בניאס", וזאת משום שבשפה הערבית לא קיים ההגה "פּ".
לקריאה נוספת [עריכה]
- אהרן שבתאי, המיתולוגיה היוונית, הוצאת מפה.
- עדית המילטון, מיתולוגיה, הוצאת מסדה.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| אלים משניים במיתולוגיה היוונית | ||
|---|---|---|
|
|
| המיתולוגיה הרומית ודת רומי העתיקה | ||
|---|---|---|
| אלים עיקריים |
אפולו • דיאנה • וולקן • ונוס • יונו • יופיטר • לארס • מרס • מינרווה • מרקוריוס • נפטון • סול אינוויקטוס • פורטונה • פלוטו • קווירינוס • קרס |
|
| אלים משניים |
אדראנוס • אוורונקי • אוורונקוס • אורקוס • איניואוס • קופידון • בלונה • בונה דיאה • ברומיוס • דיס פאטר • טרה • יאנוס • לופרקוס • לימנטינוס • פאונוס • פבריס • פולגורה • פורינה • קאלוס • קסטור ופולוקס • קליטוני • סטורנוס • רומא |
|
| גיבורים | ||
| נושאי משרה דתית |
אוגור • פלאמן • הרוספקס • פונטיפקס מקסימוס • רקס נומרנסיס • בתולה וסטלית |
|
