פריגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה הוא חלק מסדרת המאמרים העוסקים בהיסטוריה של טורקיה
תקופת האבן:
צ'טאלהייק, גבקליטפה, הג'ילר, צ'אייני
תקופת הברונזה:
טרויה
הממלכה החתית הקדומה
האימפריה החתית
תקופת הברזל:
אוררטו
הממלכות החתיות החדשות
פריגיה, לידיה, קאריה, ליקיה, איוניה
אסיה הקטנה בתקופת הממלכה האחמנית
אסיה הקטנה בתקופה ההלניסטית
אסיה הקטנה בתקופה הרומית
ימי הביניים:
האימפריה הביזנטית
סולטנות רום
ממלכת קיליקיה הארמנית
האימפריה של טרפזונטה
האימפריה של ניקאה
האימפריה הלטינית
הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה
האימפריה העות'מאנית
הרפובליקה הטורקית
מלחמת העצמאות של טורקיה
תקופת המפלגה הבודדת
התקופה הרב-מפלגתית

פריגיה (יוונית Φρυγία - "פרייה", טורקית Frigya) הייתה ממלכה במערב חלקה המרכזי של אסיה הקטנה שנמצא כיום במערב טורקיה. הפריגים התיישבו באזור החל ב-1200 לפנה"ס והקימו את ממלכתם במאה ה-8 לפנה"ס. פריגיה נשטפה בשבטים קימרים בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס, ולאחר מכן נכבשה על ידי ממלכת לידיה, שכנתה ממערב, עד שבאמצע המאה ה-6 לפנה"ס נכבשה על ידי הפרסים.

[עריכה] היסטוריה

פריגיה: צהוב - המיקום המסורתי, כתום - תחום ההשפעה בשיאה, כחול - נהר קיזילאירמאק

הפריגים נזכרו על ידי הומרוס כעם שהתיישב לאורך גדול נהר סקריה (Sakarya, יוונית Σαγγάριος - "סנגריוס"). לאחר מכן הוגדרה פריגיה כשטח שבין הקיזילאירמאק ממזרח ומיסיה (Mysia) ולידיה ממערב. לאחר התמוטטות האימפריה החתית בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס, נוצר ריק פוליטי במרכזה ובמערבה של אסיה הקטנה. לתוך ריק זה חדרו שבטים הודו-אירופים וגויי הים, ובהם גם הפריגים, אשר הקימו מאוחר יותר את בירתם בגורדיון (Gordion, Γόρδιον), כ-75 ק"מ דרומית-מערבית לאנקרה, בירת טורקיה כיום. לא ברור אם הפריגים נשאבו אל תוך הריק הקיים או שהאיצו בבואם את מפלת החתים ואת חורבן בירתה חתושש.

מקורות אשורים מהמאה ה-8 לפנה"ס איזכרו את "מִתַ‏", מלך משך (Muški, יוונית Μόσχοι - "מוסכי") אותו מזהים עם מידאס הפריגי. מידאס מוכר מהאגדה היוונית לפיה נענה דיוניסוס לבקשתו וכל שנגע בו המלך הפך לזהב. היוונים הבחינו בין ה"מוסכי" בשפתם לבין המושקי האשורים, אך לפי האשורים ולפי יוסף בן מתתיהו דובר באותו עם. מחלופת מכתבים שבין סרגון השני לבין שרי צבאו באסיה הקטנה שנמצאה בארכיון המלכותי בנינוה, עולה כי מידאס כרת ברית נרחבת כנגד אשור, יחד עם מלכי כרכמיש, תובל ואררט היא אוררטו. עם זאת, לקראת סוף ימיו של סרגון השני, בשנת 709 לפנה"ס, היה מידאס‏ לבן בריתה של אשור.

עתיקות גורדיון

ממלכת פריגיה העצמאית התקיימה במאה ה-8 לפנה"ס ובשנים הראשונות של המאה ה-7 לפנה"ס, ועמדה בקשרי מסחר עם שכניה ממזרח ועם הממלכות ההלניות ממערב. מלכיה נקראו "מידאס" או "גורדיאס". עם זאת, פלישת הקימרים לאסיה הקטנה הביאה את סופה של ממלכת פריגיה הגדולה, ולפי הרודוטוס נכבשה בירתה בשנת 696 לפנה"ס. חפירות באתר גורדיון אכן אישרו חורבן אלים בסביבות שנת 675 לפנה"ס.

ממלכות פריגיות קטנות המשיכו להתקיים לאחר חורבנה של הממלכה הגדולה, ולקראת סוף המאה ה-7 הונסו הקימרים על ידי ממלכת לידיה שהתבססה כאימפריה אזורית למשך זמן קצר. מדי השתלטה על חלקה המזרחי של פריגיה בשנת 585 לפנה"ס, עת השתלטה על כל מזרח אסיה הקטנה ועל אוררטו. קרויסוס מלך לידיה שלט על חלקה המערבי של פריגיה ונהר הקיזילאירמאק חצץ בין שתי הממלכות. לאחר שקרויסוס תקף את הפרסים סמוך לנהר קיזילאירמאק, חצה אותו כורש וכבש את כל אסיה הקטנה, ופריגיה, כמו לידיה, הייתה חלק מהממלכה האחמנית.

[עריכה] דת ותרבות

שחזור קבר מידאס במוזיאון לתרבויות אנטוליה באנקרה

האלה החשובה ביותר לפריגים הייתה אלה אם אותה כינו "אם ההר" ואשר נודעה ליוונים ולרומאים כ"קיבלה" או "קיבלי" (Cybele, Κυβέλη). פולחנה התפשט סביב הים האגאי והגיע גם לרומא, שם סגדו לה עד המאה ה-4. היא תוארה בגלגולה המאוחר יותר כבעלת תסרוקת גלילית (Polos), האוחזת בידה האחת תוף מרים והאחרת נחה על אריה. הפריגים סגדו גם לאל-האב סבאזיוס, אל השמיים אשר תואר כנווד רכוב על סוס. היוונים זיהו את סבאזיוס עם זאוס והדמיון בשמותיהם נובע ממקור לשוני אחד.

הפריגים ביססו תרבות מתקדמת כבר בשלהי תקופת הברונזה, והמוזיקה הפריגית הייתה המקור למוזיקה היוונית המסורתית. לפריגים מיוחסת המצאת ה"אאולוס" (αυλός), כלי נשיפה הנראה כשני חלילים מחוברים ואשר תואר פעמים רבות כאחד מכלי המוזיקה של הסאטירים.

תרבותם של הפריגים נותרה עצמאית. הם דברו פריגית, שפה הודו-אירופית שנכתבה בכתב המבוסס על האלפבית פניקי ואשר שרדה עד המאה ה-6. הם פתחו אופנה ייחודית, שפריט הלבוש הידוע ביותר ששרד ממנה הוא "המצנפת הפריגית", מצנפת אדומה בצורת חרוט, שחלקה העליון נוטה קדימה. היוונים זיהו את הנסיך פאריס מטרויה כלא יווני לפי מצנפת זו, וכיסוי ראש זה רווח בתרבות המערבית המודרנית כסמל לחירות וללוחמיה. המצנפת הפריגית (צרפתית Bonnet Phrygien) היא כיסוי הראש שחובשת מריאן, סמל המהפכה הצרפתית, והוא מופיע גם בסמל ארגנטינה ובסמל הסנאט האמריקאי.