חנוך דאובה

תבנית:חייל חנוך דאובה הוא קצין בחיל השריון, בעל עיטור העוז, המשמש מפקד גדוד 532 בחטיבה 460. העיטור הוענק לו על מבצע חילוץ בעיירה בינת ג'בייל, במהלך מלחמת לבנון השנייה. בעת החילוץ היה דאובה מפקד פלוגה בגדוד 53 של חטיבה 188.

ביוגרפיה

דאובה הוא בן קיבוץ עין צורים. הוא גויס לחיל השריון, עבר מסלול בתפקיד טען-קשר בטנק מרכבה סימן 3, ומשם המשיך למסלול פיקוד וקצונה. בפרוץ מלחמת לבנון השנייה שימש דאובה כמפקד פלוגה א' של גדוד 53, בחטיבה 188, בדרגת סרן.

קרבות בינת ג'בייל

ב-8 באוגוסט 2006, במהלך מבצע "שינוי כיוון 10" (שהיה למעשה הרחבה של מבצע "שינוי כיוון 9", כהכנה למבצע רחב היקף, מבצע שינוי כיוון 11) יצאה פלוגה א' בפיקודו לכיוון הכפר עיינאתה, פרבר מזרחי של העיר בינת ג'בייל. במהלך חילופי האש הודיע מפקד הגדוד לדאובה על חייל צנחנים פצוע באזור ושאל אם הוא מסוגל לעזור לחלץ אותו. דאובה החליט לצאת לחילוץ הפצוע בטנק בודד, כדי שלא ימשוך אש, ויוכל לחמוק בין טילי הנ"ט של חזבאללה. דאובה היה מודע לסיכון הרב שנטל על עצמו אך יצא בכל זאת, ללא מפות של האזור, כשהוא בקשר עם מפעיל כטב"ם שיכווין אותו לפצוע.

הטנק של דאובה התקדם לכיוון הפצוע דרך טרסות בגובה 3 מטרים, שבילים צרים, פרדסים ותנאי שטח קשים. בשלב מסוים נשברו האנטנות של הטנק, ודאובה הגיע לרחוב הראשי של הכפר כשהקשר מתבצע דרך אנטנת חירום עם המג"ד בלבד. במקביל נעשה ניסיון נוסף לחילוץ הפצוע על ידי כוח מפלחה"ן צנחנים וסיירת צנחנים. בשל טעות בזיהוי ירו הכוחות זה על זה, וכתוצאה מכך נהרג סמ"ר תבנית:נזכור את כולם. אירוע זה עיכב את החבירה בין הטנק לכוח הצנחנים בכ-45 דקות. במהלך הזמן המשיך דאובה לנוע עם הטנק ללא הפסקה, כדי להקשות על פגיעה בו. לאחר שזיהה את כוח הצנחנים נסע לכיוונם וחבר אליהם. רופא הסיירת נכנס אל הטנק עם גופתו של ליפשיץ ועם החייל הפצוע סמ"ר מורן כהן, שהיה מונשם. הטנק נע אל מחוץ לכפר כדי לחכות למסוק שיפנה את הפצוע וההרוג, שהגיע לאחר מספר דקות עם חיילי יחידת 669. המסוק פינה את הפצוע, ההרוג והרופא.

לאחר ביצוע המשימה החלו דאובה וצוותו בנסיעה חזרה לכיוון שאר הגדוד בפאתי בינת ג'בייל. לאחר מספר רגעים ספג הטנק פגיעה של טיל נ"ט בחלקו האחורי. הפגיעה שיתקה את המערכות החיצוניות של הטנק, כולל יכולת צידוד הצריח (היכולת לסובב את צריח הטנק) ויכולת הירי של התותח. דאובה פקד על הנהג לנסוע קדימה במהירות, אך מספר שניות לאחר מכן נפגע הטנק מטיל שני. למרות הפגיעה הנוספת המשיך הטנק לנסוע דרך שבילי העפר בפאתי העיר. דקות לאחר מכן נפגע הטנק מטיל שלישי, שחדר את הצריח ופצע את הטען איתי בניאל בצוואר. דאובה החל ללחוץ על צווארו כדי לעצור את הדימום המסיבי. הטנק נפגע פעם רביעית מטיל נ"ט, שהפעם שלא גרם לנזק רב, והצוות הפצוע המשיך בנסיעה מהירה. הטנק העלה עשן סמיך, מתוכו ומחלקיו החיצוניים. דאובה נפגע בעיניו, שהיו נפוחות ומפויחות, וכדי לראות את כיוון הנסיעה היה חייב להרים את עפעפיו בעזרת הידיים.

דאובה החליט לעצור את הטנק, והצוות יצא מפתחיו העליונים (הדלת האחורית ניזוקה קשה ולא פעלה). על ארבעת החיילים נפתחה אש ודאובה שהבין כעת איפה הם נמצאים יצר קשר עם המג"ד ששלח טנק נוסף לחלץ אותם. לאחר מספר דקות בהם היה הצוות תחת אש הגיע הטנק של מפקד פלוגה ג', סרן טל דוד (טלדה), אשר חילץ את הצוות למסוק שפינה אותם לבית חולים רמב"ם. חייו של איתי שנפצע בצווארו ניצלו, אך החייל אותו יצאו לחלץ, סמ"ר תבנית:נזכור את כולם, לא שרד ונפטר בבית החולים.

על פעולת החילוץ והקרבות הקשיים באזור בינת ג'בייל הוענק לחנוך דאובה עיטור העוז. העיטור ניתן בספטמבר 2007 על ידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי.

אחיו של חנוך, אורי דאובה, שהיה מ"פ בצנחנים, ישב במהלך כל פעולת החילוץ של אחיו בחמ"ל וצפה דרך צילומי הכטב"מים בכל השתלשלות האירועים. הוא גם הגיע לבית החולים וראה את אחיו פצוע אך הולך בכוחות עצמו, מ-2015 משמש סא"ל אורי דאובה מפקד גדס"ר צנחנים. דאובה נבחר גם לשאת נאום בטקס קבלת העיטורים הרשמי של מלחמת לבנון השנייה

אח נוסף של חנוך, ניב, שירת באותה חטיבה כמפקד טנק. כיום ניב הוא סגן מפקד גדוד ושימש בעבר מפקד פלוגת קורס קציני השריון^{[דרוש מקור]}.

אח נוסף עידן קצין בשריון נמצא בימים אלו בלימודים מטעם הצבא ומיועד לשמש מפקד פלוגה. ארבעת האחים נלחמו בצוק איתן בחזית הלחימה.

קישורים חיצוניים

• חן קוטס-בר, "המטרה שלנו הייתה לחיות, לחיות, לחיות" , באתר nrg‏, 9 באפריל 2007
• עקיבא נוביק, הקצין המעוטר מגיע לגדוד 74, באתר גלי צה"ל און-ליין 13 באוגוסט 2009
• עיטור העוז שהוענק לחנוך דאובה, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• טל זגרבה, סיפור קבלת העיטור, 'צומת גיבור' , עיתון במחנה, 21 בדצמבר 2007