יחזקאל סומך – הבדלי גרסאות
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים |
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"# |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חייל |
{{חייל |
||
|שם=יחזקאל סומך |
|שם=יחזקאל סומך |
||
|תמונה= |
|||
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}} |
|||
|כיתוב= |
|כיתוב= |
||
|נולד=[[1927]] |
|נולד=[[1927]] |
||
גרסה מ־15:16, 17 בפברואר 2017
תבנית:חייל יחזקאל סומך (2008-1927) היה קצין בדרגת תת-אלוף בצה"ל, כיהן כסגן מפקד חיל האוויר במלחמת ההתשה.
סומך נולד ב-1927 בעיראק ועלה לארץ ישראל ב-1935[1]. בתחילת שירותו בצה"ל, נשלח סומך באוגוסט 1948 עם קבוצה של חניכים לבית הספר לטיסה אליקא באורבה שבאיטליה[2]. בפברואר 1950 צורפו חניכי הקורס לחניכים ששבו מקורס טיס בצ'כוסלובקיה לקורס טיס מס' 1 של חיל האוויר[3]. שירת ברמת דוד כטייס קרב, ב-1951 שימש מדריך בקורס מדריכי טיסה, פיקד על שלב ראשוני בבית ספר לטיסה[4]. בספטמבר 1955 מונה למפקד טייסת 110, הייתה זו הטייסת האחרונה בחיל האוויר שעדיין הטיסה מטוסי קרב מוסקיטו[5]. הטייסת הודממה במאי 1956, אך חודש לאחר מכן נקרא סומך להכניס אותה מחדש לכוננות לקראת מבצע קדש[6]. במלחמת סיני פיקד על הטייסת שהשתתפה בגיחות רבות בחזית. בלילה הראשון של הלחימה יצא בעצמו לגיחת סיור בה עשתה הטייסת את טבילת האש שלה במלחמה כשהפציץ שיירה של צבא מצרים בסיני[7]. במהלך המלחמה הוביל סומך מבנה של רביעית מטוסים להפצצת שארם א-שייח'. לאחר המלחמה קלטה הטייסת בפיקודו את מטוסי הווטור הראשונים בחיל האוויר ועברה לעידן מטוסי הסילון[8].
במרץ 1960 מונה סומך למפקד בית הספר לטיסה ומילא תפקיד זה עד יולי 1962[9]. ב-1964 מונה למפקד בסיס רמת דוד, הוא יזם את ההקמה מחדש של טייסת 107, כטייסת מטוסי אוראגן[10]. במלחמת ששת הימים פעלו בכנף תחת פיקודו שלוש טייסות קרב (טייסת 109, טייסת 110 וטייסת 117), וטייסת נוספת הייתה תחת אחריות מנהלית (טייסת 107)[11]. סומך השתתף בעצמו בגיחות מבצעיות במלחמה בהם, תקיפת שדה התעופה דמייר בסוריה ושדה התעופה H-3 בעיראק[12]. לאחר המלחמה, ביולי 1967, סיים את תפקידו ויצא ללימודים.
במרץ 1969 מונה לראש מחלקת אוויר במפקדת חיל האוויר, תפקיד שהיה למעשה סגן מפקד החיל[13], ושירת בתפקיד זה במהלך מלחמת ההתשה בה מילא חיל האוויר תפקיד מרכזי. ב-1971 הוחלף על ידי בני פלד ויצא ללימודים ומשלא מונה למפקד החיל השתחרר משירות הקבע. אחרי מלחמת יום הכיפורים עמד בראש ועדה לבדיקת תפקוד חיל האוויר בחזית הצפון[14]. ב-1978 היה חבר צוות הבדיקה (יחד עם יונה אפרת ושבתאי לוי) לתפקוד צה"ל בפיגוע כביש החוף[15]
לאחר שחרורו עבד כטיס אזרחי בחברת אל על, ב-1976 מונה לסמנכ"ל המבצעים של החברה, אך לאחר מספר חודשים נאלץ להתפטר, בשל התנגדות ועד העובדים בחברה שבתפקיד ישמש טייס פעיל והוא חזר לעבוד כטייס מהשורה[16]. ב-1984 מונה שוב סמנכ"ל המבצעים של החברה[17] ושימש בתפקיד זה עד לפרישתו לגמלאות ב-1987. נפטר ב-2008.
הערות שוליים
- ^ בני דוידאי התפטר מאל-על - תאל (מיל.) יחזקאל סומך - משנה למנכ"ל, דבר, 12 במרץ 1976
- ^ אביגדור שחן, כנפי הניצחון: לתולדות חיל האוויר ומח"ל, הוצאת עם הספר, 1966, עמ' 70, 337
- ^ מעצמאות לקדש - חיל האוויר בשנים 1949–1956, עמ' 23
- ^ אביגדור שחן, חישול הכנפיים, הוצאת מערכות, עמ' 52, 54
- ^ חישול הכנפיים, עמ' 226-227
- ^ חישול הכנפיים, עמ' 228
- ^ חישול הכנפיים, עמ' 228-229
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:מורשת חיל האוויר
סוג לא תואם [ 3 ]
דני שלום, - פרסומי תעופה, 2002 כרעם ביום בהיר : מבצע מוקד - כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר עמ' 102
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967–1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל, עמ' 44
- ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 99
- ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 117
- ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 580-587
- ^ רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 27, 30
- ^ שמואל גורדון, 30 שעות באוקטובר, הוצאת ספריית מעריב, 2008, עמ' 380
- ^ דוח פעולות צה"ל בכביש החוף-לרמטכ"ל, דבר, 21 במרץ 1978.
- ^ דויד מושיוב, המשנה למנכ"ל אל-על התפטר כדי לעבוד כאיש צוות אוויר, מעריב, 8 באוקטובר 1976
- ^ דן ארקין, יחזקאל סומך-סמנכ"ל למבצעים בחברת אל על, מעריב, 24 בינואר 1984
מפקדי בסיס רמת דוד 
| |
|---|---|
|
| ראשי להק האוויר בחיל האוויר | |
|---|---|
|