הרצל בודינגר
| הרצל בודינגר | |
|---|---|
 בודינגר, 1994 |
|
| נולד | 7 במאי 1943, ארץ ישראל |
| השתייכות |  צבא הגנה לישראל |
| תקופת שירות | אוגוסט 1961 - יולי 1996 |
| דרגה |  אלוף |
| תפקידים צבאיים |
מפקד "טייסת הקרב הראשונה",ראש ענף במחלקת אמצעי לחימה, מפקד בית הספר לטיסה, מפקד בסיס רמת דוד, ראש להק אוויר, ראש מטה החיל, סגן צבאי למבקר מערכת הביטחון, מפקד חיל האוויר |
| מלחמות וקרבות |
|
| תפקידים אזרחיים |
דירקטור במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל,יו"ר דירקטוריון העמותה הישראלית להגנה בפני טילים, נשיא ויו"ר חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות. |
הרצל בודינגר (נולד ב-7 במאי 1943) הוא המפקד ה-12 של חיל האוויר. מונה למפקד החיל בינואר 1992 (החליף את אביהו בן-נון), והעביר את הפיקוד על החיל לאיתן בן-אליהו ביולי 1996.
נשוי, ואב לארבעה ילדים. בעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, ובוגר קורס מינהל מתקדם באוניברסיטת הרווארד. בשנת 1996 מונה לנשיא חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות.
תוכן עניינים |
[עריכה] שירות בצה"ל
בודינגר הינו בוגר הפנימייה הצבאית בבית הספר הריאלי בחיפה. עם תום לימודיו התגייס לקורס טיס באוגוסט 1961, וסיים אותו במגמת מטוסי קרב. שירת כטייס מיסטר וווטור. ביוני 1964, עקב התפוצצות מנוע מטוס הווטור אותו הטיס, והחלטתו שלא לנטוש את המטוס, ביצע נחיתת אונס בפרדס. כתוצאה מהנחיתה נפצע בגבו ועבר שיקום במשך כשנה. לאחר השיקום נקבע לו הפרופיל הרפואי 45, אשר ליווה אותו לאורך כל שרותו הצבאי.
מנובמבר 1965 עד דצמבר 1967 היה מדריך בבית הספר לטיסה, והשתתף בהקמת הצוות האווירובטי של חיל האוויר.
ב-1966 היה שותף לסדרת קרבות אוויר שנועדו ליצור בסיס נתונים על מיג 21, שהובא לארץ במבצע יהלום.
במלחמת ששת הימים (יוני 1967) היה טייס ווטור, והשתתף במבצע מוקד, במסגרתו תקף את שדות התעופה בני-סואף ולוקסור שבמצרים, ואת-H3 שבעיראק, בהם השמיד 10 מפציצים מדגם טופולב Tu-16. במהלך תקיפת שדה התעופה בלוקסור נפגע מכל הדלק הראשי של מטוס הווטור שלו מאש נ"מ מצרית. נזילת דלק חריפה הביאה בהמשך לכיבוי אחד המנועים. בודינגר המשיך להטיס את המטוס עם מנוע אחד והצליח להגיע בטיפות הדלק האחרונות לשדה התעופה באילת ולנחות בשלום.
ב-1969 מונה לסמ"ט א' בטייסת מיראז'ים, וב-1972 למפקד טייסת ראשוני בבית הספר לטיסה. במהלך מלחמת יום הכיפורים, ב-9 באוקטובר 1973, שימש בודינגר כמוביל בטיסת פיטרול. באזור קונייטרה הבחין ברביעיית מטוסי מיג 17 סוריים. בודינגר נכנס לקרב אוויר בגובה נמוך בעומק סוריה, במהלכו ירה צרור מתותחי המטוס לעבר אחד המיגים. המיג התהפך והתרסק. באפריל 1974, כשהסורים פתחו בקרבות התשה, הוזנק בודינגר לקרב אוויר והפיל מיג 21 סורי באזור לבנון.
ביום האחרון של המלחמה מונה למפקד "טייסת הקרב הראשונה". בפיקודו הייתה הטייסת הראשונה לקלוט מטוסי כפיר בחיל האוויר. בודינגר הטיס את מטוס הכפיר הראשון שמסרה התעשייה האווירית לחיל האוויר בשנת 1975.
בהמשך שירת כראש ענף במחלקת אמצעי לחימה במטה החיל. ביולי 1979 מונה למפקד בית הספר לטיסה והעולה לדרגת אלוף משנה. בינואר 1982 מונה למפקד בסיס רמת דוד, ופיקד עליו במהלך מלחמת לבנון. באוגוסט 1984 מונה לראש להק אוויר, בדרגת תת אלוף. בשנים 1985 - 1987 היה ראש מטה החיל. למד לתואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן ואחר כך מונה בפברואר 1990 לסגן צבאי למבקר מערכת הביטחון. יצא ללימודי קורס מנהל מתקדם באוניברסיטת הרווארד, בינואר 1992 שב מחופשת הלימודים ומונה למפקד החיל, בדרגת אלוף. החליף את אביהו בן-נון.
בתקופת כהונתו נרכשו מטוסי ה-F-15I ("רעם") ומסוקי ה-UH-60 בלק-הוק ("ינשוף"), וחיל האוויר השתתף במבצע דין וחשבון (1993) ובמבצע ענבי זעם (1996).
במהלך מבצע ענבי זעם, טס בודינגר במשימת סיור מבצעית מעל לבנון, במטוס F-16.
בתקופת כהונתו נפתח קורס הטיס בפני נשים, בהוראת בג"ץ, על אף שבודינגר דרש, כתנאי לפתיחתו, דיון ציבורי בשאלה "האם נכון שנשים תאיישנה תפקידי לוחמה מסוכנים ביחידות העלית וכטייסות קרב?".
במהלך קריירת הטיסה שלו ביצע 451 גיחות מבצעיות[1] והפיל שני מטוסי אויב בקרבות אוויר.
[עריכה] לאחר פרישתו מצה"ל
משסיים בודינגר את שירותו כמפקד חיל האוויר מונה לנשיא ומנכ"ל חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות, והיה למפקד חיל האוויר הראשון שהתנדב לשירות מילואים כמדריך בבית הספר לטיסה[2]. הפסיק את שירות המילואים באוקטובר 2006 (בן 63), בעקבות בקשתו של מפקד החיל, אליעזר שקדי.
ב-2001 היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') חתום עליה עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.
בין השנים 2003-2001 עמד בראש ועדת א.ל.ה שהוקמה ביוזמת עוזי דיין במסגרת הפורום לאחריות לאומית. מטרת הוועדה הייתה שיפור תפקודה של מערכת החינוך והצעת רפורמות מערכתיות. דו"ח הוועדה נמסר לשרת החינוך, לימור לבנת, בנובמבר 2003, והוצג בפני ועדת החינוך של הכנסת מספר ימים לאחר מכן. המלצות הוועדה לא יושמו. בספטמבר 2003 ממשלת ישראל הקימה את ועדת דוברת אשר הציגה בינואר 2005 מסקנות דומות לשל ועדת א.ל.ה.
ביולי 2005 באישור ראש הממשלה, אריאל שרון, פעל בוושינגטון כנציגו האישי של שר הביטחון, שאול מופז, על מנת לפתור את משבר האמון עם ארצות הברית, שנוצר עקב מכירת מל"טים ומזל"טים מתקדמים לסין.
באוגוסט 2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה הקים שר הביטחון, עמיר פרץ, ועדת בדיקה למלחמה בראשות הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק. החברים בה היו יו"ר "טבע" אלי הורוביץ, והאלופים (במיל.) הרצל בודינגר ואילן בירן. בטרם הספיקה הוועדה לפעול הודיע בודינגר על פרישתו ממנה מ"סיבות אישיות"[3]. זמן קצר לאחר מכן פורקה ועדת שחק, והוקמה ועדת וינוגרד.
ב-10 בספטמבר 2007 מינה שר התחבורה, שאול מופז, את בודינגר לעמוד בראש ועדה ציבורית שתכין תוכנית אב לשדות התעופה בישראל. ב-8 בספטמבר 2008 פורסם כי מגיע לסיומו סקר על צורכי תעופה שמבצע בודינגר. בהתאם לתוצאות הסקר, מתגבשת המלצה לבנות שדה תעופה בינלאומי במגידו.
ביום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל נבחר לדמות השנה הבטחונית של "Israel Defence"[4].
כיום (2012) בודינגר נשיא ויו"ר דירקטוריון חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות, נשיא עמותת חיל האוויר, יו"ר דירקטוריון העמותה הישראלית להגנה בפני טילים, יו"ר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, חבר בחבר הנאמנים של המרכז האוניברסיטאי אריאל[5], חבר בעמותות "לחופש נולד" ו"תסמונת פראדר ווילי בישראל".
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הרצל בודינגר, באתר חברת ראדא (באנגלית)
- הרצל בודינגר, באתר העמותה הישראלית להגנה מפני טילים
- הרצל בודינגר, באתר חיל האוויר הישראלי
- הרצל בודינגר, באנציקלופדיה ynet
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הרצל בודינגר באתר חיל האוויר
- ^ הרצל בודינגר, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ הרצל בודינגר פרש מוועדת שחק, באתר "חדשות מחלקה ראשונה"
- ^ עמיר רפפורט, אלוף (מיל') הרצל בודינגר: "המלאך של בית שאן" באתר "Israel Defence"
- ^ הרצל בודינגר
| מפקדי חיל האוויר | |||
|---|---|---|---|
|
