יפתח ספקטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יפתח ספקטור
Iftach Spector.jpg

יפתח ספקטור בעת שירותו כמפקד בסיס רמת דוד
נולד 20 באוקטובר 1940 (בן 73)
גבעת ברנר
כינוי ספייק
השתייכות IDF new.png חיל האוויר הישראלי
תקופת שירות 1958 - 1985
דרגה תת אלוף (אוויר) תת אלוף
תפקידים צבאיים
  • טייס קרב
  • ראש מחלקת מבצעים בחיל האוויר
  • מפקד בסיס רמת דוד
  • מפקד בסיס תל נוף
מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון

יפתח ספקטור (נולד ב-20 באוקטובר 1940[1]), טייס קרב בחיל האוויר הישראלי, אחד מאלופי ההפלות של תקופת מטוסי הסילון, לזכותו הפלת 12 מטוסי אויב. שימש בין היתר כראש מחלקת מבצעים בחיל האוויר וכמפקד בסיס תל נוף. סיים את שירותו בדרגת תת-אלוף, נחשב על ידי רבים לאחד מטייסי הקרב הטובים ששירתו אי פעם בחיל האוויר הישראלי[2][3][4].

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, צבי ספקטור, היה מפקד פעולת כ"ג יורדי הסירה, ונספה כאשר היה יפתח בן שנה. ספקטור גדל בקיבוץ חולתה ובקיבוץ גבעת ברנר עם אמו שושנה ספקטור שהייתה קצינת השלישות של הפלמ"ח.

שרותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגייס ב-1958 לקורס טיס וסיים אותו ביולי 1960. הוצב בטייסת העקרב והטיס מטוסי סופר מיסטר, את טבילת האש שלו עשה באפריל 1961 בקרב אוויר בו רשמה הטייסת את הפלת המיג הראשונה שלה. בשנת 1962 השתתף בסרט "סינייה", המבוסס על מקרה אמיתי. ב-1965 עבר הסבה למטוסי מיראז' 3 בטייסת הקרב הראשונה.

במלחמת ששת הימים היה טייס מיראז' 3, ובין השאר הוביל את זוג המטוסים שתקף את ספינת הביון האמריקאית "ליברטי"‏[5]. לאחר המלחמה הדריך בבית הספר לטיסה תחת פיקודו של רן פקר. במאי 1970 מונה למפקד טייסת 101. עם תחילת כהונתו ספקטור הדיח מהטייסת שליש ממצבת הטייסים הפעילה. תקופת פיקודו התאפיינה במבצעים וקרבות אוויר רבים, אך גם במקרים רבים של חוסר ציות להנחיות ופקודות הממונים עליו, וכדבריו "התאמנתי בחוסר ציות"‏[6], כשמנגד דרש מפקודיו ציות מוחלט ואף הדיח טייסים מובילים כישראל בהרב.

באוגוסט 1971 סיים את כהונתו כמפקד טייסת 101 והוטל עליו להקים טייסת מטוסי "פנטום", טייסת אבירי הזנב הכתום. ב 13 בספטמבר 1973, כחודש לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים השתתף בקרב אוויר המוני מעל חופי סוריה ובו הפיל שני מטוסי מיג 21. במלחמת יום הכיפורים פיקד על הטייסת שביצעה 760 גיחות קרביות (מהם השתתף בעצמו ב-42), ארבעה ממטוסיה הופלו אך לא ספגה אבדות בנפש. בדצמבר 1973 העביר את הפיקוד לרן גורן. לאחר המלחמה שימש כראש ענף אימונים אוויריים ועסק ביישום לקחי המלחמה.

ספקטור השלים במסגרת שרותו הצבאי תואר ראשון בהיסטוריה ומזרח-תיכון מאוניברסיטת תל אביב בהצטיינות, ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת UCLA, לוס אנג'לס בהצטיינות יתרה. לאחר לימודיו התמנה ב-1977 לראש מחלקת מבצעים אוויר. בתפקידו זה פעל לקידום ההצטיידות והלחימה בכלי נשק מתוחכמים ומל"טים וקידם הכנסת מסוקים למבצעים. כמו כן היה ספקטור, ביחד עם דודיק רותנברג, איש הצנחנים ומגיבורי הקרב על גבעת התחמושת, ומוקי בצר, מפקד פלוגה בסיירת מטכ"ל, מיוזמי ומקימי יחידת שלדג[7]. ב-1978 התפטר ספקטור מחיל האוויר על רקע חילוקי דעות בעניין פיתוח מטוס ה"לביא", על אף ההחלטה לרכוש מטוסי F-16 (עמדתו הייתה שיש לבחור באחת החלופות ולדבוק בה).

ב-1979 התבקש ספקטור לחזור לשירות. הוא מונה למפקד בסיס רמת דוד וראש פרויקט קליטת מטוסי ה-F-16. במסגרת הקמת שלוש טייסות F-16 הראשונות לקח חלק בפעילות מבצעית על המטוס. השתתף במבצע אופרה להשמדת הכור האטומי בעיראק ב-1981, אך מאחר שסבל מעייפות מאחר שלא ישן לילה קודם, כמו גם מחוסר התמצאות רגעית, ככל הנראה עקב נטילת תרופה ערב לפני המבצע, שיחרר את החימוש שלא מעל המטרה והחטיא אותה‏[8]. בשנים 1982 - 1984 שירת כמפקד תל נוף ובתפקידו זה השתתף במלחמת לבנון. ספקטור דחה הצעות לקידום, וב-1985 השתחרר מהצבא.

לאחר שחרורו מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו ספקטור בחר ליישם נסיונו הצבאי בתחום הטכנולוגי. הוא המציא את מערכת "הילה" (HALO), מערכת אוויונית למסוקים בשדה הקרב. במסגרת חברת אלביט תכנן, פיתח ושיווק מערכת זו אשר קידמה משמעותית את המבצעיות ובטיחות הטיסה (עיקריה אומצו לאחר מכן במערכות רבות בעולם). המערכת או מרכיבים שלה נרכשו על ידי חילות האוויר של ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות, וכמו כן נמכרת למסוקים אזרחיים הפועלים בתנאים קשים. המערכת הניבה הכנסות של מעל 400 מיליון דולר. מערכת "הילה" הוגשה פעמיים כמועמדת לפרס ביטחון ישראל; זכתה פעמיים במקום שני (אחרי הלוויין "עמוס" וטנק ה"מרכבה"). ספרו "חלום בתכלת שחור", שיצא לאור ב–1991, מספר על חוויותיו במלחמת יום הכיפורים. הספר זיכה את מחברו בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

הקים מספר חברות ומיזמים בתחומי התעופה, הבנייה ומערכות ממוחשבות. מן המייסדים והבעלים של חברת יסיס בע"מ המייצרת מערכות תוכנה מהירות לניהול ארגונים ושימשה טייסות ומחלקות בבתי חולים בארץ ובעולם. מאוחר יותר מכר ספקטור את חברת יסיס. משנת 2001 ועד להתנתקות היה פעיל ב"תנועה להפרדה חד-צדדית מן הפלסטינים". בשנת 2003 היה מחותמי "מכתב הטייסים" שהצהירו על סירובם לבצע מה שהם מגדירים כפעולות בלתי חוקיות ובלתי מוסריות בשטחים‏[9], וכתוצאה מכך הודח משירות המילואים. מאוחר יותר הדגיש ספקטור שהוא אינו מתנגד לסיכולים ממוקדים ככלל, אלא לאלו שבהם עלולים להיפגע אזרחים. ספרו "רם וברור" - העוסק, בין השאר, במכתב הטייסים - יצא לאור ב-2007 בהוצאת ידיעות ספרים.

ספקטור נשוי לעליזה סמואל, ולהם ארבעה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏‏יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 41. ‏
  2. ^ נרי ליבנההסירובניק, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2007
  3. ^ עמרי אסנהיים, ידידותי למשתבש, באתר nrg‏, 13 בינואר 2006
  4. ^ אנשיל פפרחיל האוויר העניק אות הוקרה לטייס הסרבן תת אלוף יפתח ספקטור, שהודח מתפקידו, באתר הארץ, 5 בפברואר 2010
  5. ^ אמיר אורן"אתה תשיג את המטוסים, אנחנו נטפל בקונגרס", באתר הארץ, 22 בספטמבר 2007
  6. ^ ‏‏יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 171.‏
  7. ^ ‏‏יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 290, "יום אחד הכניס אלי עידו שני אנשים במדים ירוקים. שניהם נשאו שמות מכובדים: דודיק רותנברג היה מגיבורי הקרב האגדי על גבעת התחמושת, קרב עקוב מדם במלחמת ששת הימים; ומוקי בצר, גבוה ומקריח, היה מלוחמיה הבכירים של סיירת מטכ"ל, והשתתף במבצעים רבים מעבר לגבול ובהם מבצע החילוץ באנטבה. שניהם היו גיבורי מלחמה נערצים, ושניהם אנשים חושבים. מוקי אמר לי, 'במקום להתכתש עם כל צה״ל, בוא ונקים יחידת מילואים של יוצאי סיירת מטכ״ל, ונאמן אותה ספציפית למשימות חיל־האוויר'."‏
  8. ^ ‏‏יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמודים 332-333.‏
  9. ^ יגאל מוסקו ופליקס פריש, טייסי חיל האוויר במיל': לא נתקוף בשטחים, ynet, ‏ 24.09.2003.
מפקדי בסיס רמת דוד Kanaf 1 ramat-david.png

יהושע גילוץ · רודי אוגרטן · קלמן טורין · בנימין בונה · עזר ויצמן · גדעון אלרום · מנחם בר · יחזקאל סומך · יעקב אגסי · ארלוזור לב · יעקב אגסי · גיורא רם-פורמן · רמי הרפז · יפתח ספקטור · הרצל בודינגר · איתן בן-אליהו · אמיר נחומי · יצחק גת · אבנר נווה · גדעון אילת · יוסף גונן · רני פלק · אליעזר שקדי · רם שמואלי · אבי יעקבי · רמי בן אפרים · אילן בוגר · רונן שמחי · ניר ברקן