נערי העיתונים – הבדלי גרסאות

נערי העיתונים
Newsies
מבוסס על	נערי העיתונים
בימוי	קני אורטגה
הופק בידי	מייקל פינל
תסריט	בוב צודיקר; נוני וייט
עריכה	וויליאם ריינולדס
שחקנים ראשיים	כריסטיאן בייל; רוברט דובאל; דיוויד מוסקו; ביל פולמן
מוזיקה	אלן מנקן
צילום	אנדרו לזלו
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי וולט דיסני, Michael Finnell Productions, Touchwood Pacific Partners
חברה מפיצה	אולפני וולט דיסני, נטפליקס, דיסני+
שיטת הפצה	הפצה לאולמות הקולנוע, וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	10 באפריל 1992
משך הקרנה	121 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מוזיקלי, סרט ילדים, דרמה היסטורית
תקציב	15,000,000‏$
הכנסות	2,819,485‏$
הכנסות באתר מוג'ו	newsies
פרסים	פרס פטל הזהב לשיר המקורי הגרוע ביותר (ג'אק פלדמן, אלן מנקן)
	דף הסרט ב־IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:23, 2 במאי 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים [ קישור, מפיץ, הפקה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נערי העיתונים (באנגלית: Newsies) הוא סרט מוזיקלי משנת 1992 שהופק על ידי חברת וולט דיסני, בכיכובם של כריסטיאן בייל, רוברט דובאל, דיוויד מוסקו וביל פולמן. עלילת הסרט, אשר משלבת בתוכה שירים וריקודים בעלי כוריאוגרפיה מורכבת, מבוססת באופן רופף על השביתה בה פתחו הנערים מחלקי העיתונים בניו יורק בשנת 1899, בעקבות ההרעה בתנאי העסקתם. בעת יציאתו לאקרנים נכשל הסרט בקופות, אך בהמשך הפך לסרט פולחן ואף עובד למחזמר בברודוויי.

עלילה

הסרט נפתח בהצגת הקשיים בחיי נערי העיתונים, הנאלצים לקום בכל בוקר ולצאת למכור עיתונים ברחבי ניו יורק כדי להרוויח את לחמם. ג'ק קלי, המנהיג חבורה של מחלקי עיתונים, פוגש בדיוויד ובאחיו הצעיר לס. שני האחים יצאו למכור עיתונים כדי לפרנס את משפחתם, לאחר שאביהם נפצע ואיבד את מקום עבודתו. ג'ק ודיוויד נהפכים לשותפים, ולאחר שג'ק מלמדם כיצד למכור עיתונים הם מארחים אותו בביתם, שם הוא פוגש באחותם שרה אשר מוצאת חן בעיניו. לאחר שג'ק עוזב את ביתם הוא שר על חלומו לברוח מניו יורק אל סנטה פה.

ג'וזף פוליצר, בעליו של העיתון אותו מוכרים נערי העיתונים, מחליט להעלות את המחיר בו קונים מחלקי העיתונים את עיתוניו, ובכך להגדיל את רווחיו על חשבונם של נערי העיתונים. למחרת, כשנערי העיתונים שומעים את הבשורה המרה, ג'ק ודיוויד מחליטים לפתוח בשביתה במטרה לבטל את הגזרה. נערי העיתונים משחיתים את עמדת החלוקה של העיתונים והורסים את כל העיתונים שבה כמחאה, אך במהלך האירוע קראצ'י, נער עיתונים נכה שאינו מסוגל לברוח, נתפס ונשלח לבית מחסה לעבריינים צעירים. המחאה של נערי העיתונים תופסת את תשומת לבו של עיתונאי בשם דנטון, אשר מסקר את מהלך האירועים ומסייע לנערים.

נערי העיתונים מארגנים אספה באולם שבו מופיעה מדה לרקסן, כוכבת וודוויל המיודדת עם ג'ק קלי, אך המשטרה אורבת להם מחוץ לאסיפה ומצליחה לעצור רבים מנערי העיתונים במהומה שמתפתחת. ג'ק נאלץ לבחור בין מאסר בבית המחסה לעבריינים, או הצטרפות לאנשיו של פוליצר במטרה לשבור את השביתה. נערי העיתונים מאוכזבים מכך שג'ק בוחר לבגוד בהם ומצטרף אל פוליצר, אולם בשעה שחייו של דיוויד בסכנה הוא נחלץ לעזרתו ובכך מפר את הבטחתו לפוליצר וצפוי לחזור למאסר.

ג'ק, דיוויד, שרה, לס ודנטון מפיצים כרוזים במטרה לארגן הפגנה של אלפי ילדים ונערים עובדים כנגד ניצולם. להפגנה אכן מגיעים אלפים רבים, ולמול מפגן כוח שכזה נאלץ פוליצר לקבל את דרישותיהם של נערי העיתונים. בנוסף, מנהל בית המחסה לעבריינים נעצר בגין התעללות, וכל העצירים משוחררים, לרבות קראצ'י. ג'ק זוכה לחנינה, ומחליט לבסוף להגשים את חלומו ולנסוע לסנטה פה. בעוד נערי העיתונים עצובים ומנסים להתרגל לחיים בלי ג'ק, הוא מפתיע אותם כשהוא מחליט לחזור למען מי שהוא השאיר בניו יורק. הוא ושרה חולקים נשיקה, וחיי נערי העיתונים שבים למסלולם.

שחקנים

כריסטיאן בייל - ג'ק קלי, המכונה קאובוי, מנהיג נערי העיתונים.
דיוויד מוסקו - דיוויד ג'ייקובס, שותפו של ג'ק קלי ו"המוח" מאחורי השביתה.
ביל פולמן - בריאן דנטון, עיתונאי המסייע לנערי העיתונים.
רוברט דובאל - ג'וזף פוליצר, איל עיתונות והאנטגוניסט הראשי.
אן מרגרט - מדה לרקסן, כוכבת וודוויל החביבה על נערי העיתונים.
לוק אדוארדס - לס ג'ייקובס, אחיו הצעיר של דיוויד.
אלי קיטס - שרה ג'ייקובס, אחותו של דיוויד ומושא אהבתו של ג'ק קלי.
מקס קאסלה - רייסטראק היגינס, נער עיתונים המנגן במפוחית, מחבריו של ג'ק קלי.
אהרון לור - מאש מאיירס, נער עיתונים מחבריו של ג'ק קלי.
מרטי בלאפסקי - קראצ'י, נער עיתונים נכה הנעזר במקל הליכה, מחבריו של ג'ק קלי.

פסקול

מס'	שם	משך
1.	Carrying the Banner	6:15
2.	Santa Fe	4:18
3.	My Lovey-Dovey Baby	1:30
4.	The World Will Know	3:20
5.	Seize the Day	2:01
6.	King of New York	2:25
7.	High Times, Hard Times	2:54
8.	Once and for All	2:24

השירים והפסקול של הסרט הולחנו על ידי המלחין אלן מנקן, ומילות השירים נכתבו על ידי ג'ק פלדמן.
השיר "High Times, Hard Times" זכה בפרס פטל הזהב לשיר הגרוע ביותר בשנת 1992.

המחזמר

בשנת 2012 עלתה על במת ברודוויי גרסת המחזמר של הסרט, כשאת העיבוד בגרסת התיאטרון למוזיקה ולמילים ביצעו גם הפעם אלן מנקן וג'ק פלדמן. בניגוד לסרט, המחזמר קצר שבחים ואף זכה בשני פרסי טוני של שנת 2012, על הפסקול ועל הכוריאוגרפיה.

קישורים חיצוניים

נערי העיתונים, באתר סרטים
"נערי העיתונים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 |הכנסות=2,819,485{{כ}}$
 |קישור=0104990
-|צילום=
-|מבוסס=
-|סרט הבא=
-|אולפן=
 |שם בשפת המקור=Newsies
 |שם=נערי העיתונים}}
@@ שורה 30: / שורה 26: @@
 הסרט נפתח בהצגת הקשיים בחיי נערי העיתונים, הנאלצים לקום בכל בוקר ולצאת למכור עיתונים ברחבי [[ניו יורק]] כדי להרוויח את לחמם. ג'ק קלי, המנהיג חבורה של מחלקי עיתונים, פוגש בדיוויד ובאחיו הצעיר לס. שני האחים יצאו למכור עיתונים כדי לפרנס את משפחתם, לאחר שאביהם נפצע ואיבד את מקום עבודתו. ג'ק ודיוויד נהפכים לשותפים, ולאחר שג'ק מלמדם כיצד למכור עיתונים הם מארחים אותו בביתם, שם הוא פוגש באחותם שרה אשר מוצאת חן בעיניו. לאחר שג'ק עוזב את ביתם הוא שר על חלומו לברוח מניו יורק אל [[סנטה פה]].
-[[ג'וזף פוליצר]], בעליו של העיתון אותו מוכרים נערי העיתונים, מחליט להעלות את המחיר בו קונים מחלקי העיתונים את עיתוניו, ובכך להגדיל את רווחיו על חשבונם של נערי העיתונים. למחרת, כשנערי העיתונים שומעים את הבשורה המרה, ג'ק ודיוויד מחליטים לפתוח [[שביתה|בשביתה]] במטרה לבטל את הגזרה. נערי העיתונים [[ונדליזם|משחיתים]] את עמדת החלוקה של העיתונים והורסים את כל העיתונים שבה כמחאה, אך במהלך האירוע קראצ'י, נער עיתונים נכה שאינו מסוגל לברוח, נתפס ונשלח לבית מחסה לעבריינים צעירים. המחאה של נערי העיתונים תופסת את תשומת לבו של [[עיתונאי]] בשם דנטון, אשר מסקר את מהלך האירועים ומסייע לנערים.
+[[ג'וזף פוליצר]], בעליו של העיתון אותו מוכרים נערי העיתונים, מחליט להעלות את המחיר בו קונים מחלקי העיתונים את עיתוניו, ובכך להגדיל את רווחיו על חשבונם של נערי העיתונים. למחרת, כשנערי העיתונים שומעים את הבשורה המרה, ג'ק ודיוויד מחליטים לפתוח ב[[שביתה]] במטרה לבטל את הגזרה. נערי העיתונים [[ונדליזם|משחיתים]] את עמדת החלוקה של העיתונים והורסים את כל העיתונים שבה כמחאה, אך במהלך האירוע קראצ'י, נער עיתונים נכה שאינו מסוגל לברוח, נתפס ונשלח לבית מחסה לעבריינים צעירים. המחאה של נערי העיתונים תופסת את תשומת לבו של [[עיתונאי]] בשם דנטון, אשר מסקר את מהלך האירועים ומסייע לנערים.
 נערי העיתונים מארגנים אספה באולם שבו מופיעה מדה לרקסן, כוכבת [[וודוויל]] המיודדת עם ג'ק קלי, אך המשטרה אורבת להם מחוץ לאסיפה ומצליחה לעצור רבים מנערי העיתונים במהומה שמתפתחת. ג'ק נאלץ לבחור בין מאסר בבית המחסה לעבריינים, או הצטרפות לאנשיו של פוליצר במטרה לשבור את השביתה. נערי העיתונים מאוכזבים מכך שג'ק בוחר לבגוד בהם ומצטרף אל פוליצר, אולם בשעה שחייו של דיוויד בסכנה הוא נחלץ לעזרתו ובכך מפר את הבטחתו לפוליצר וצפוי לחזור למאסר.
@@ שורה 38: / שורה 34: @@
 ==שחקנים==
 *[[כריסטיאן בייל]] - ג'ק קלי, המכונה [[קאובוי]], מנהיג נערי העיתונים.
 *[[דיוויד מוסקו]] - דיוויד ג'ייקובס, שותפו של ג'ק קלי ו"המוח" מאחורי השביתה.
@@ שורה 53: / שורה 48: @@
 {{רשימת השמעה
-|כותרת=
-|אורך כולל=
 |שם1=Carrying the Banner
 |אורך1=6:15
@@ שורה 78: / שורה 71: @@
 ==המחזמר==
-בשנת [[2012]] עלתה על במת [[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] גרסת ה[[מחזמר]] של הסרט, כשאת העיבוד בגרסת התיאטרון למוזיקה ולמילים ביצעו גם הפעם [[אלן מנקן]] וג'ק פלדמן. בניגוד לסרט, המחזמר קצר שבחים ואף זכה בשני [[פרס טוני|פרסי טוני]] של שנת [[2012]], על ה[[פסקול]] ועל ה[[כוריאוגרפיה]].
+בשנת [[2012]] עלתה על במת [[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] גרסת ה[[מחזמר]] של הסרט, כשאת העיבוד בגרסת התיאטרון למוזיקה ולמילים ביצעו גם הפעם [[אלן מנקן]] וג'ק פלדמן. בניגוד לסרט, המחזמר קצר שבחים ואף זכה בשני [[פרס טוני|פרסי טוני]] של שנת 2012, על ה[[פסקול]] ועל ה[[כוריאוגרפיה]].
 ==קישורים חיצוניים==