הדתה – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
אני יכול לחשוב על קישורים קרובים יותר, עדיף בלי כלום במקרים כאלה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
===הדתה בישראל=== |
===הדתה בישראל=== |
||
ה[[פולמוס]] בישראל סביב הדתה עוסק בעיקר בטענות על הדתה ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]{{הערה|ראו [[ראובן גל]] (עורך), '''בין הכיפה לכומתה: דת, פוליטיקה וצבא בישראל''', בן שמן: [[הוצאת מודן|מודן]]; מכון כנרת ע"ש דן שומרון, 2012; [[יגיל לוי|Yagil Levy]], [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/0095327X12466071 The Theocratization of the Israeli Military], ''Armed Forces & Society'', 40,2 (2013), pp. 269–294.}} וב[[מערכת החינוך]], ולצד זאת גם בגופים כמו [[רשות הטבע והגנים]]<ref>{{Cite news|url=http://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2017/Article-60cd6d18b312f51004.htm|title=החדשות - סערת הנטיפים: "רגש לצרכי החרדים"|date=2017-10-15|newspaper=mako|access-date=2018-03-09}}</ref>. |
ה[[פולמוס]] בישראל סביב הדתה עוסק בעיקר בטענות על הדתה ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]{{הערה|ראו [[ראובן גל]] (עורך), '''בין הכיפה לכומתה: דת, פוליטיקה וצבא בישראל''', בן שמן: [[הוצאת מודן|מודן]]; מכון כנרת ע"ש דן שומרון, 2012; [[יגיל לוי|Yagil Levy]], [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/0095327X12466071 The Theocratization of the Israeli Military], ''Armed Forces & Society'', 40,2 (2013), pp. 269–294.}} וב[[מערכת החינוך]], ולצד זאת גם בגופים כמו [[רשות הטבע והגנים]]<ref>{{Cite news|url=http://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2017/Article-60cd6d18b312f51004.htm|title=החדשות - סערת הנטיפים: "רגש לצרכי החרדים"|date=2017-10-15|newspaper=mako|access-date=2018-03-09}}</ref>. |
||
==ראו גם== |
|||
* [[כפייה דתית]] |
|||
* [[חופש מדת]] |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־15:25, 30 באפריל 2018
הֲדָתָה[1] (בלועזית: רֶליגיוניזציה, באנגלית: religionization או religionisation) היא תהליך של אימוץ "רעיונות, זהויות, סמלים או פרקטיקות המאפיינים ארגונים או מסורות המזוהים כדתות" על ידי בני אדם או מוסדות.[2] במילים אחרות, זהו מהלך בכיוון מנוגד לחילון. המונח משמש על פי רוב לתיאור תהליכים בחברה, בתרבות הפוליטית ובמוסדות ציבור כגון צבא ומערכת החינוך.
הדתה ברחבי העולם
המושג הדתה (בטורקית: dinselleşen) רווח בטורקיה, שם הוא מתאר את שחיקת העקרונות החילוניים הכמאליזם והתחזקות הדת (אסלאם) תחת ממשל ארדואן, ובמיוחד להחדרת תכנים מוסלמיים למערכת החינוך.[3] התחזקות דתית דומה במדינות המוגדרות כחילוניות ובעלות מורשת חילונית מתחוללת גם במדינות יוגוסלביה לשעבר: הכנסייה הקתולית בקרואטיה והכנסייה האורתודוקסית בסרביה מחזיקות שתיהן בהשפעה הולכת וגוברת בארצותיהן.[4] בכל המקרים הללו הלחץ שיוצרת התגברות הכוחות הדתיים, המתבטא למשל בתמיכה בערכי משפחה ומגדר שמרניים ובהכנסת יסודות דתיים למערכת החינוך הכללית, הביאו למחאות של גורמים ליברליים וחילוניים.
הדתה בישראל
הפולמוס בישראל סביב הדתה עוסק בעיקר בטענות על הדתה בצה"ל[5] ובמערכת החינוך, ולצד זאת גם בגופים כמו רשות הטבע והגנים[6].
קישורים חיצוניים
- FORUM: The 'Religionization' of Israeli Society, Israel Studies Review, 27,1 (2012):
- Yoram Peri, Introduction, pp. 1–3, in JSTOR
- Yagil Levy, The Theocratization of the Israeli Military, Armed Forces & Society, 40,2 (2013), pp. 269–294
- Amos Zehavi, Religionization from the Bottom up: Religiosity Trends and Institutional Change Mechanisms in Israeli Public Services, Religion and Politics, 10,3 (2017), pp. 489–514
- Sascha Helbardt, Dagmar Hellmann-Rajanayagam & Rüdiger Korff, Religionisation of Politics in Sri Lanka, Thailand and Myanmar, Politics, Religion & Ideology, 14,1 (2013), pp. 36–58
הערות שוליים
- ^ הדתה באתר האקדמיה ללשון העברית; הדתה בויקימילון.
- ^ Phil Zuckerman, Luke W. Galen, Frank L. Pasquale, The Nonreligious: Understanding Secular People and Societies, New York, NY: Oxford University Press, 2016, Ch. 3, footnote 77.
- ^ Özgür Düşünce Hareketi 4 + 4 + 4: Why “Religionization” of Public Education is Harmful – Özgür Düşünce Hareketi, 31 January 2013.
- ^ Danijela Gavrilovic and Dragoljub B. Đorđević, Religionization of Public Space: Symbolic Struggles and Beyond—The Case of Ex-Yugoslav Societies, Religions 2018, 9(2), 36.
- ^ ראו ראובן גל (עורך), בין הכיפה לכומתה: דת, פוליטיקה וצבא בישראל, בן שמן: מודן; מכון כנרת ע"ש דן שומרון, 2012; Yagil Levy, The Theocratization of the Israeli Military, Armed Forces & Society, 40,2 (2013), pp. 269–294.
- ^ "החדשות - סערת הנטיפים: "רגש לצרכי החרדים"". mako. 2017-10-15. נבדק ב-2018-03-09.
