מיכל פרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכל פרץ
לידה 2 בספטמבר 1976 (בת 47)
ז' באלול ה'תשל"ו
שיכון בבלי, תל אביב
סוגה מועדפת תיאטרון נשי
מדינה ישראל
תקופת הפעילות מ-1998
עיסוק סופרת
מקום לימודים מכללת אמונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיכל פרץ, ברשת החברתית פייסבוק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכל פרץ (נולדה ב-ז' באלול ה'תשל"ו, 2 בספטמבר 1976) היא שחקנית, במאית, סופרת ויוצרת ישראלית. מנחת סדנאות כתיבה ותיאטרון.

נשואה ואם לשבעה, מתגוררת בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשיכון בבלי בתל אביב. אביה ד"ר יוסי הדר היה מחזאי, ופסיכיאטר ממייסדי נט"ל. אמה טניה הדר הייתה משוררת. כאשר הייתה בת ארבע, התגרשו הוריה בעקבות החזרה בתשובה של אמה טניה. בגיל תשע עברה עם אמה למבשרת ציון.

למדה בבית הספר נעם בנות ואולפנת צביה בירושלים. בשנת תשמ"ט הייתה כתבת צעירה בעיתון "אותיות", אותו ערך אורי אורבך. בשנות התיכון התנדבה בבית חולים אלי"ן. בעקבות התנדבות זו את השירות הלאומי עשתה בתחומי החינוך והרווחה בקריית ארבע.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 19951998 למדה לימודי הוראה במגמת תיאטרון במחזור הראשון של מגמה זו במכללת אמונה. כבר במהלך הלימודים העלתה הצגות לילדים לצד חברתה ללימודים נטע רוטנר. בהמשך הקימה את "תיאטרון הדרים" לילדים, על שם אביה. היא העלתה בתיאטרון 8 הצגות ילדים - הראשונה מהן היא "אני לא מפחד מכלום, כמעט", והצגה אחת לנשים בשם "על הבקבוק והלוק". התיאטרון פעל במשך כחמש שנים. לאחר מכן החלה לעבור אל מאחורי הקלעים ועסקה בכתיבה ובימוי.

בשנת 2011 כתבה ביימה והפיקה את ההצגה "חלומה של כל אישה"[1] בתיאטרון שחנשים של נטע רוטנר. זוהי הצגה קומית-דרמטית העוסקת במעגל חייה של האישה, הלבטים, החלומות והכמיהה לחופש.

בשנת 2012 החלה ללמוד בתיאטרון פלייבק, ומשנת 2015 גם מציגה בתיאטרון הפלייבק "מלמלה"[2][3].

בשנת 2014 נפטרה אמה, ובעקבות פטירתה כתבה את ההצגה "קערות של אהבה"[4] בבימויה של נטע רוטנר. זהו מופע מוזיקלי המציג את סיפורה האישי, בו שזורים שיריה של אמה המשוררת בביצוע הזמרת ליאת יצחקי. המופע עוסק בקשר בין אם לבתה.

ב-2016 העלתה את המופע "ארבעים לשם שינוי"[5] (לאחר כשנה שונה שם המופע ל"מחשבת מסלול מחדש"[6][7]), העוסק בסיטואציות יומיומיות מחיי אישה. את הייעוץ האמנותי למופע עשתה צופיה לקס.

שיחקה גם בפרסומות: ב-2017 שיחקה בפרסומת לאולפנת בני עקיבא "שירת הים"[8], שיחקה בסרטון "דבר אליה בפרחים"[9] של הארגונים "דיבור טוב"[10] ו"זהות"[11], וגילמה את יהודית בפרסומת לעמותת מקימי[12].

במהלך השנים עסקה גם בהוראת דרמה במסגרות חינוכיות שונות כגון גני ילדים, בתי ספר ואולפנות.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבה טורים ב-ynet הורים, מקור ראשון ובאותיות לילדים .בין השנים 20162019 כתבה טור אישי במגזין "פנימה".

הסודות של שירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפות הספרים

ב-2018 יצא לאור ספרה הראשון לילדים ונוער "הסודות של שירי" המבוסס על סיפור ילדותה. הספר מספר את סיפורה של שירי הגדלה אצל הוריה הגרושים בשני בתים: אמא חוזרת בתשובה ואב חילוני. את הספר אייר שלומי צ'רקה. הספר יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

בעקבות הספר מעלה מיכל הרצגה (שילוב של הרצאה-הצגה) לילדים העוסקת בחוויית כתיבת היומן האישי בילדותה, כיצד סיפור וספר נולדים, קבלת השונה, ודרכים להגשמת חלומות.

בשבילי תמיד תישארי רותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שהייתה בכיתה ז' מיכל חברה של רות פוגל. הן למדו ביחד, ובמשך תקופה גם גרו אחת ליד השנייה בכרמי צור. ב-2018 יצא לאור ספרה "בשבילי תמיד תישארי רותי" בהוצאת דברי שיר המגולל את סיפור החברות בין רותי פוגל לבין מיכל, ואת ההתמודדות של המעגל השני של השכול.

מיכל מעבירה הרצאות באולפנות ולמבוגרים בעקבות הספר על דמותה של רותי פוגל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלה, יששכר, מנהל חנות לתשמישי קדושה בשילה. הם התגוררו בכרמי צור, בקריית ארבע ובירושלים, ומאז 2006 הם גרים בשבות רחל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכל פרץ, שמונה עשרה לחופה?, בגיליון 92 של מגזין "פנימה", סיוון התשע"ח, 2018
  • מיכל פרץ, עונג שבת, בגיליון 93 של מגזין "פנימה", תמוז התשע"ח, 2018
  • מיכל פרץ, סיבה למסיבה, בגיליון 94 של מגזין "פנימה", אב התשע"ח, 2018

הסודות של שירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבילי תמיד תישארי רותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]