אורי אורבך
| אורי אורבך | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 28 במרץ 1960 |
| כנסות | 18 |
| סיעות | הבית היהודי |
אורי שרגא אורבך (נולד ב־28 במרץ 1960) הוא חבר כנסת מטעם סיעת הבית היהודי. אורבך הוא גם סופר, סאטיריקן, וכן מהפובליציסטים ומאנשי התקשורת הבולטים בציבור הדתי לאומי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
יליד פתח תקוה. בוגר ישיבת נחלים וישיבת ההסדר בקריית שמונה, שירת בצה"ל כלוחם בחיל השריון. מתגורר במודיעין, נשוי ואב לארבעה ילדים.
[עריכה] עבודתו העיתונאית
היה ממקימי עיתון הילדים הדתי "אותיות" ועורכו הראשון. היה עורך ביטאון בני עקיבא - "זרעים". כמו כן ערך את המדור הסאטירי פסיק בשנות ה-80, ואת המדור "הלחי השנייה" בשנות ה-90 בעיתון "נקודה". היה ממקימי רדיו קול חי ושידר שם. לאחר שמנהל התחנה מנע שידור של שיר ובו קול אישה בתוכנית של אורבך ושל מנחם מיכלסון - עזבו השניים את התחנה[1].
אורבך כיהן כמנהל התוכניות של ערוץ המסורת הראשון בישראל, ערוץ התכלת. בהמשך עזב בשל חילוקי דעות.
עד הצטרפותו לפוליטיקה, היה אורבך חלק מפאנל המנחים של תוכנית הרדיו "המילה האחרונה" בגלי צה"ל, יחד עם הסופרת עירית לינור ואנשי התקשורת אברי גלעד וג'קי לוי. התוכנית עוסקת בענייני אקטואליה, לרוב בצורה הומוריסטית, תוך ההנגדה הברורה בין המשתתפים: מצד אחד אורבך, דתי ימני ושמרן בדעותיו, ומצד שני לינור, חילונית פמיניסטית. התוכנית זכתה בשנת 2005 לתואר "תוכנית השנה ברדיו" ב"טקס אנשי השנה" של ערוץ 2.
כמו כן אורבך היה בעל טור שבועי העוסק בעיקר בענייני פוליטיקה ואקטואליה במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", וטורים נוספים, בערוץ היהדות של האתר ynet ובעיתון נקודה. הוא גם שימש כ"אחראי על גיוון חברתי ורב-תרבותיות" בזכיינית ערוץ 2 רשת.
אורבך ידוע כבעל דעות ימניות, והוא מציג קו התומך במתנחלים. תוכניותיו עוסקות בביקורת על הממסד והתקשורת, יחסי דתיים-חילונים וסאטירה פוליטית. הוא מבקר במאמריו את החברה החילונית (ובמיוחד את מחנה השמאל-החילוני), על התנכרותה, לטענתו, לשורשיו היהודיים, דבר המתבטא, בין היתר, לדידו, בנכונות לוותר על חלקי מולדת. מאידך, מבקר אורבך את החברה הדתית והחרדית על היותה, לטענתו, חברה שמרנית יתר על המידה.
[עריכה] עבודתו הספרותית
אורבך כתב מספר ספרים הומוריסטיים המיועדים לילדים. אחדים מהספרים עוסקים בעולמו של הילד הדתי. כמו כן כתב ספר בשם "סבא שלי היה רב", בהוצאת כתר שזכה להצלחה גדולה. הספר הוא לקסיקון הומוריסטי למונחים מחייהם של הדתיים. אורבך אחראי גם למספר סלוגנים וביטויים שהשתרשו בשפה וביניהם: "דתי מחמד", "העם עם הגולן" ו"חברון מאז ולתמיד". את מרבית ספריו אייר המאייר והקריקטוריסט שי צ'רקה. ספרו "מתקן החלומות" נבחר לרשימת הספרים האהובים ב"מצעד הספרים הארצי" של ילדי ישראל לשנת 2010, מטעם משרד החינוך והתאחדות המו"לים[2].
[עריכה] פעילות פוליטית
ב-17 בדצמבר 2008, סמוך לבחירות לכנסת השמונה עשרה הצטרף אורבך, המזוהה עם עמדות המפד"ל, למפלגת הבית היהודי, רשימה חדשה שנועדה לאחד את מרכיבי האיחוד הלאומי-מפד"ל, במטרה להתמודד מטעמה לכנסת. למחרת, ב-18 בדצמבר, נבחר על ידי המועצה הציבורית של המפלגה למקום החמישי ברשימתה לכנסת. זמן קצר לאחר מכן חל פילוג במפלגה החדשה וחלק מהמועמדים, בעיקר אלו המזוהים עם האיחוד הלאומי, פרשו ממנה. כתוצאה מכך מוקם אורבך במקום השלישי ברשימת המועמדים הסופית שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית, ונבחר לכהן כחבר הכנסת, לאחר שהרשימה זכתה בשלושה מנדטים. אורבך מכהן כיושב-ראש השדולה לקשרי דתיים-חילונים וכיושב ראש השדולה החברתית. הצליח להעביר מספר חוקים: חוק סימון סוכרים על מוצרי מזון, תקנות לסימון גלוטן עבור לחולי צליאק, חוק הגבלת מכירת אלכוהול, חוק המאפשר לרוב דיירי בניין משותף שבו מעלית אחת להפעיל מעלית שבת בשעות מסוימות, חוק הפוטר את האקדמיה ללשון העברית מתשלומי ארנונה ועוד. אורבך יזם את פרויקט "תרגישו בבית" המנסה לפתוח את בתי הכנסת בפני כלל האוכלוסיה מתוך רצון לקדם הבנה בין דתיים לחילונים.
[עריכה] ספריו
|
למבוגרים:
|
לילדים:
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ח"כ אורי אורבך - אתר הבית של אורבך
- אורי אורבך, באתר הכנסת
- אורי אורבך, באתר כנסת פתוחה
- כרטיס ביקור - ח"כ אורי אורבך, בערוץ הכנסת באתר YouTube
- אורי אורבך, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
- אורי אורבך ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של אורי אורבך באתר סימניה
יצירתו הספרותית:
- אסף כרמל, דני חלוץ בשטח, אף אחד לא במתח, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2006 - על ספרו של אורבך, "הבטיחו יונה"
- אבישי עברי, תיאטרון חובבים, 1 בינואר 2007, באתר העין השביעית - על ספרו של אורבך, "הבטיחו יונה"
- אבישי בן חיים, ביטאון ש"ס נגד אורי אורבך, 28 ביוני 2007, באתר nrg מעריב
- לקט מתוך "אולי בשבת יזרקו סוכריות", באתר דעת
- לקט מתוך "הצלצול נועד למורים", באתר דעת
- רשימות המתויגות עם אורי אורבך, אתר הפנקס
ממאמריו:
- מאמרים של אורי אורבך באתר ynet: במדור "יהדות" ובמדור "דעות"
ראיונות:
- אורי אורבך: "חששתי שאני איעלם", בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית", 3 במרץ 2011
- מיכאל טוכפלד, ציני כאן - ראיון, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), 14 בספטמבר 2011, פורסם במקור ראשון
