קריית ארבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריית ארבע
Kiryat Arba COA.png
Kiryat Arba Square.jpg
כיכר בקריית ארבע
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מלאכי לוינגר
גובה ממוצע ‎945‏ מטר
תאריך ייסוד 1972
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 7,593 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.7%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 1,731 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 4,386 דונם
מיקום קריית ארבע
קריית ארבע
קריית ארבע
דירוג חברתי-כלכלי 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3923
פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.kiryat4.org.il/

קריית ארבע היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית, השוכנת מזרחית ובסמוך לעיר חברון, ונקראת על שמה המקראי של האחרונה. זהו היישוב היהודי הגבוה ביותר בהרי יהודה, בגובה של כ-1,005 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז העירוני ליישובי האזור, ובה נציגויות של מספר רשויות, מרכזים רפואיים ומועצה דתית.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב ליל הסדר תשכ"ז (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים. ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע אהרן הראל פיש, יובל נאמן ואברהם שליט[1]. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע.‏[2] ב-19 באוגוסט 1971, לאחר מאבקים רבים וקשים‏[3] הוציא הממשל הצבאי צו 561 שעל פיו הוקמה קריית ארבע כ"ועד מקומי". הוועד נקרא "מינהלת קריית ארבע" ויושב ראש שלה מונה מטעם משרד הפנים.

ב-1 במרץ 1981 הפך הוועד המקומי למועצה מקומית על פי צו 892 ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות לראשות המועצה.

קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.

ראש המועצה הנוכחי הוא מלאכי לוינגר.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בקריית ארבע 7,593 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 59.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 5,068 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[4]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כ-15% מתושבי קריית ארבע הם מבני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, חילונים, שומרי מסורת וקומץ חרדים.

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.

גנים ובתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 22 גני ילדים.
  • יסודי ממלכתי דתי- "ממ"ד חברון", "אלוני ממרא", "תלמוד תורה קנייו תורה" ו"תלמוד תורה חברון".
  • יסודי ממלכתי- "גוונים"
  • מועדוניות רווחה- "בית הדקל" ו"בית ארז"

ישיבות ואולפנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בני עקיבא- סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא.
  • אריאל- סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא.
  • בית"ר- מעוז קריית ארבע.

לימודים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכללת הוראה.
  • מדרשה לטיולים- "מדרשת חברון".
  • מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) אזורי‏[5]- המשמש גם את מוסדות החינוך שבישובים באזור (גוש עציון, אפרת והר חברון).

תרבות, מסחר ואתרים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית היכל התרבות
בניין המועצה
  • מתנ"ס- מרכז קהילתי, הוקם בשנות ה-80.
  • מוזיאון ארץ יהודה.
  • היכל תרבות - נחנך בספטמבר 2011 (אלול תשע"א)‏[6].
  • מועדון "גיל הזהב".
  • ספרייה ציבורית המשרתת את תושבי קריית ארבע ותושבי האזור.
  • מחקר ופיתוח אזורי יהודה- הוקם בשנת 1998 ביישוב, ביוזמת משרד המדע, התרבות והספורט.
  • מכון לרבני יישובים - נוסד בשנת 1995.
  • מרכז הפיס - שוכן בשכונת רמת ממרא ובו ממוקם חדר כושר וחדרי חוגים.
  • אולם הספורט המרכזי - נבנה בתחילת שנות ה-80 ומתקיימים בו פעילויות ספורט וחוגים לרוב.
  • הבריכה - בסמוך למתנ"ס. נבנתה בתחילת שנות ה-80.
  • המרכז האזרחי בבניין המועצה, מאכלס בתי עסק וכן שירותי דואר.
  • המרכז המסחרי - כולל בתי עסק קטנים, מסעדות, סניף של הביטוח לאומי, בנק ועוד.
  • המרכז המסחרי רמת ממרא
  • אזור תעשייה - כולל מספר מפעלים וסדנאות עבודה כגון ייקבים, נגריות, כרכיות ועוד.
  • לאחר רצח מאיר כהנא (1990) הוקם במקום פארק על שמו. לימים נקבר במקום ברוך גולדשטיין, לאחר שנדחתה בקשת משפחתו לקוברו בבית הקברות היהודי בחברון‏[7].
  • הריקוד - מרכז לאומנויות המחול - נוסד בשנת 2001

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקריית ארבע מסוף אוטובוסים מרכזי אחד של "אגד". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).

סמל היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:

  • המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
  • על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
  • במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה.
  • האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
  • בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
  • קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לב הקריה
  • אשמורת יצחק
  • רמת ממרא (גבעת החרסינה) שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, מה שמעמיד את קריית ארבע כיישוב הגבוה ביו"ש ומהגבוהים במדינה
  • גבעת אבות - בכניסה לחברון
  • מצפה אביחי (לזכר אביחי לוי)
  • גבעת גל
  • נופי ממרא

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°31′40.79″N 35°7′9.11″E / 31.5279972°N 35.1191972°E / 31.5279972; 35.1191972