מיצ'יקו, קיסרית יפן
 | |||||||||
| לידה |
20 באוקטובר 1934 (בת 89) טוקיו, האימפריה היפנית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | מיצ'יקו שודה | ||||||||
| שם לידה |
正田美智子  | ||||||||
| מדינה |
 יפן | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| בן זוג | אקיהיטו, קיסר יפן | ||||||||
| שושלת יאמטו | |||||||||
| |||||||||
|
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
מיצ'יקו שודה (ביפנית: 正田美智子; נולדה ב-20 באוקטובר 1934) היא אשתו של אקיהיטו, קיסר יפן לשעבר. מיצ'יקו נישאה לאקיהיטו כשעוד היה נסיך הכתר, והיא הקיסרית היפנית הראשונה שבאה ממעמד פשוטי העם. לאחר ירידתו של אקיהיטו מכס החרצית, קיבלה את התואר קיסרית פורשת (ג'קוגו: 上皇后).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיצ'יקו נולדה בשם מיצ'יקו שודה ב-20 באוקטובר 1934, ברובע בונקיו בעיר טוקיו, האימפריה היפנית. היא הייתה השנייה מבין ארבעת בניהם של הידשבורו שודה (1903–1999) ופומיקו סויג'ימה (1909–1988). יש לה שני אחים מבוגרים, ואח ואחות צעירים. היא אחייניתו של המתמטיקאי קנג'ירו שודה אשר שימש כנשיא אוניברסיטת אוסקה בין השנים 1954–1960. משפחתה הייתה משפחה עשירה בעלת אמצעים רבים, אולם לא השתייכה למעמד האצולה. היא גדלה בטוקיו, וקיבלה חינוך שהיה בחלקו יפני-מסורתי ובחלקו מערבי. היא למדה אנגלית ונגינה בפסנתר, וכן מלאכות מסורתיות כמו בישול וציור. היא כונתה בידי משפחתה "מיצ'י", אך חלק מחברותיה כינו אותה "טמפל-צ'אן" בשל שערה המתולתל והאדמוני הנחשב לחריג אצל ילדה יפנית, שגרם לה להיראות כמו שירלי טמפל.
היא למדה בבית הספר היסודי "פוטבה" בקוג'ימאצ'י - שכונה ברובע צ'יודה שבטוקיו, אך נאלצה לעזוב באמצע שנתה הרביעית בגלל ההפצצות האמריקאיות במלחמת העולם השנייה. בשנות המלחמה היא עברה מבית ספרה לבית ספר ברחבי יפן, ורק ב-1946 חזרה לטוקיו והשלימה בה את השכלתה ב-1953. ב-1957 היא סיימה בהצטיינות יתירה את הפקולטה לספרות באוניברסיטת הלב הקדוש (אוניברסיטה קתולית בטוקיו) היא בעלת תואר ראשון באמנויות בספרות אנגלית. כמו כן היא לקחה קורסים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית ובאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה.[1] מכיוון שנודעה כנערה יפה ובאה ממשפחה עשירה במיוחד, היו לה מחזרים רבים, אשר אותם הוריה סיננו בקפדנות. בין מחזריה נמנה גם יוקיו מישימה אשר בשנות החמישים אף שקל להתחתן אתה.[2]
נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 1957, במהלך משחק טניס, פגשה מיצ'יקו את נסיך הכתר אקיהיטו, בנם של הירוהיטו קיסר יפן והקיסרית נאגקו. ב-27 בנובמבר 1958, אישרה מועצת בית הקיסר[3] את אירוסיהם. באותה עת הציגה התקשורת את המפגש שלהם כ"אגדה אמיתית", או "רומנטיקה של מגרש הטניס". טקס האירוסין הרשמי התקיים ב-14 בינואר 1959.
על אף עושרה הרב של משפחתה, היא לא נחשבה למשפחת אצולה. ומכיוון שאקיהיטו עמד להפוך לקיסר, מיצ'יקו עמדה להפוך לקיסרית הראשונה שבאה מהמעמד הפשוט. לפיכך, האירוסים גררו גל תגובות נזעמות מגורמים שמרניים ולאומניים במדינה. כמו כן רבים זעמו בשל העובדה שמיצ'יקו באה ממשפחה נוצרית-קתולית, ועל אף שהיא עצמה לא הוטבלה לנצרות מעולם, הרי שהיא התחנכה במוסדות קתוליים וחולקת את אמונות הוריה. הסופר הלאומן יוקיו מישימה אמר: "הכל שגוי - הרעיון [של המלוכה] מאבד את כבודו על ידי התחברות אל פשוטי העם".[4] בני משפחתה של מיצ'יקו קיבלו איומים על חייהם, והמשטרה נאלצה לאבטח את ביתם.[5] השמועות באותה תקופה גרסו כי גם אמו של אקיהיטו, הקיסרית נאגקו, מתנגדת לנישואים, אולם הן לא אומתו. רק לאחר מותה של הקיסרית בשנת 2000, נחשף כי אכן נאגקו (שלאחר מותה שונה שמה ל"קוג'ון") הייתה מתנגדת חריפה לנישואים, והציקה למיצ'יקו ללא הרף עד שבמהלך שנות השישים גרמה לה לשקוע בדיכאון.[6]
עם זאת, המוני העם ביפן תמכו בזוג הטרי, וראו בכך סמל למודרניזציה והדמוקרטיזציה של יפן. החתונה התקיימה לבסוף בטקס שינטו מסורתי ב-10 באפריל 1959. תהלוכת החתונה נערכה ברחובות טוקיו על ידי יותר מ-500,000 איש שהתפרסו על מסלול של 8.8 ק"מ. לראשונה בהיסטוריה, חלקים מהחתונה שודרו בטלוויזיה היפנית, ונצפו בידי 15 מיליון איש.
קיסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזוג התגורר בארמון טוגו, אשר מאז 1952 משמש כמקום מגוריו של נסיך הכתר ומכונה בשם המסורתי "הארמון המזרחי של הבית הקיסרי". מיצ'יקו ובעלה היו פורצי דרך בכך שבמקום להיפרד מילדיהם ולמסור אותם למטפלים, גידלו אותם בעצמם. מיצ'יקו אף הניקה בעצמה את ילדיה. הם גם חרגו רבות מפרוטוקול הטקסים, ואף יצאו לביקורים רבים ברחבי המדינה. עוד לפני עלותם לשלטון, ביקרו אקיהיטו ומיצ'יקו ב-37 מדינות זרות.[7] הלחץ מצד פרוטוקול הטקסים, החשיפה הרבה לתקשורת וההצקות הרבות של חמותה, גרמו למיצ'יקו לשקוע מספר פעמים בדיכאון, ואף לאבד את קולה למשך חודשים. כלתה, מסאקו, קיסרית יפן סובלת כיום מהפרעות רגשיות מאותן סיבות.
ב-1989 נפטר הקיסר הירוהיטו, ואקיהיטו עלה לשלטון כקיסר החדש. בכך הסתיימה תקופת שווה בהיסטוריה היפנית והחלה תקופת הייסי. מיצ'יקו הוכתרה כקיסרית הרעיה. ב-1990 היא עברה לגור בארמון הקיסרי של טוקיו. היא ובעלה המשיכו במאמציהם לחרוג מהמוסכמות על פיהן הקיסר הוא מעין אל אשר אמור להיות מבודד, והתעקשו לבקר ברחבי המדינה ולהיות נגישים להמוני העם. תפקידיה הרשמיים, מלבד ביקורים במדינות אחרות, הם לסייע לבעלה באירועים ובטקסים, הן בתוך הארמון הקיסרי והן מחוץ לו (היא בדרך כלל נמצאת לצד בעלה בכל מקום), קבלת אורחים רשמיים, כולל אורחים ממלכתיים וכן לבקר במוסדות החברתיים, התרבותיים והצדקה. בעקבות מותה של חמותה בשנת 2000 היא מונתה לנשיאת הכבוד של הצלב האדום היפני.[8] כמו כן היא לוקחת חלק בטקסים דתיים עם הקיסר, כמו ביקורים במקדש איסה ומקדשי שינטו אחרים. היא מצטרפת אליו בתפילות לרוחות אבות המשפחה הקיסרית במוזוליאום הקיסרי.
הקיסרית מנגנת בפסנתר בצורה טובה. המשפחה הקיסרית מרכיבה לעיתים להקה קטנה, כאשר אקיהיטו מנגן בצ'לו, מיצ'יקו בפסנתר והנסיך נארוהיטו בכינור. כמו כן היא מתעניינית רבות בספרות ובשירה. היא פרסמה מספר שירים ואף ספר ילדים אחד.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
למיצ'יקו ואקיהיטו ישנם שלושה ילדים:
- נארוהיטו, קיסר יפן (נולד ב-1960)
- פומיהיטו, נסיך אקישינו (נולד ב-1965)
- סאיאקו קורודה (נולדה ב-1969)
תאריה לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 20 באוקטובר 1934 – 10 באפריל 1959 גברת מיצ'יקו שודה
- 10 באפריל 1959 – 7 בינואר 1989 הוד מעלתה הקיסרית, נסיכת הכתר
- 8 בינואר 1989 – 30 באפריל 2019 הוד מעלתה הקיסרית
- 1 במאי 2019 עד היום הוד מעלתה הקיסרית הפורשת
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקיסרית מיצ'יקו באתר המשפחה הקיסרית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The commoners who married royalty
- ^ 三島入門 (An Introduction to Mishima)
- ^ גוף המורכב מראש ממשלת יפן, נשיאי שני הדיאטים של יפן, נשיא בית המשפט העליון ושניים מבני משפחת המלוכה
- ^ Imperial marriage created bond with people | The Japan Times
- ^ JAPAN: The Girl from Outside
- ^ Japan's Dowager Empress Dead At 97
- ^ Their Majesties the Emperor and Empress
- ^ The Japanese Red Cross Society at a Glance