מירה מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מירה מאיר (נולדה ב-21 במאי 1932) היא סופרת, משוררת ועורכת ישראלית, המתמחה בספרות ילדים. מבין ספריה, זכו לפרסום רב ספרי הילדים שכתבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר מאיר נולדה בשנת 1932 בעיר לודז' שבפולין. בשנת 1939 עלתה לארץ ישראל עם שני הוריה ואחותה, והמשפחה השתקעה בתל אביב. מאיר גדלה התחנכה בעיר, וסיימה את לימודיה בתיכון חדש, ומנעוריה הייתה חברה פעילה בתנועת השומר הצעיר. לאחר השירות הצבאי הצטרפה עם גרעינה לקיבוץ נחשון, בו היא מתגוררת עד היום. כותבת ספרים וסיפורים לילדים ומבוגרים, והייתה עורכת מדור ספרי ילדים ונוער בספריית פועלים. ב-1974 זכתה בפרס זאב על ספרה "אני אוהב לצייר". נפגשת עם ילדים ומשוחחת איתם על נושאים רבים, כגון: קליטה ועלייה ועוד.

מאיר אלמנה, אם לארבעה וסבתא לנכדים.

כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לא הכל (1967)
  • בארץ ההיא מתחת למים (1970)
  • מה עושים דגים בגשם? (1970) — מחרוזת שירי פנטזיה על מסיבה של עננים, על שמש הרוחצת פניה בשלולית ועוד.
  • היומן שלי (1972) — יומנה של בת 13 "המרגישה שאני מוכרחה להגיד לפעמים דברים, אבל אף אחד אינו מבין אותי".
  • אני אוהב לצייר (1972), זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.
  • מעשה שהיה כך היה (1973) — עשרה סיפורים "על כל מיני דברים שקרו" בעולמם של ילדי הקיבוץ.‏[1]
  • הצב של אורן (1977) — מעשה בילד הזוכה בצב ולומד להכירו.
  • שלולי (1977) — בבואתו של ילד הנשקפת בשלולית נעשית לחברו הסודי.
  • המסע המופלא של חנטוש (1977) — סיפור בחרוזים על טיסת ילד לירח.
  • אלינה היא אילנה (1978) — סיפור מצולם על קליטת נערה עולה.
  • מעשה נורא בבת-יענה (1978) — שמונה שירי דמיון והומור.
  • איש רעים (1978)
  • מישהו מוצא פרח (1979)
  • מי אשם? (1979) — סיפור על טיול לירקון (נכתב בהשראת איוריו של נחום גוטמן).
  • ארכה למרחקים (1979)
  • מישהו מוצא כתר (1979)
  • פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו (1981) — מעשה בילד שסירב לישון לבדו, ועל כן הביא למיטה את צעצועיו.
  • ספר המסעות של בנימין מטודלה (1984)
  • מי הוא זה ואיזה הוא (1984)
  • שדוני (1985)
  • מי זה היה ומה זה היה (1986)
  • אור כלוא (1989)
  • איזה יופי (1989)
  • סבא לונה פארק (1990)
  • בגלל פודינג שוקולד (1991)
  • מסיבה של עננים (1992)
  • הדגיג מיכל (1994)
  • באלו כשבא לו (1995)

משיריה שהולחנו כפזמונים:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מירי ברוך, 'מירה מאיר: "האני האישי" בתוך חיי הקיבוץ ונופיו', עיונים בספרות ילדים 15 (תשס"ה), 16–26.
  • מירי ברוך, '"הקיבוץ והלב": דברים על יצירתה של מירה מאיר', ספרות ילדים ונוער 132 (תשע"א), 67–73.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]