שירות בצה"ל

חיילים בצה"ל ברגע של מנוחה

שירות בצה"ל הוא בגדר חובה לאזרחי ישראל ומוסדר בעיקר באמצעות חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986‏. כן חלות על המשרתים בצה"ל פקודות מטכ"ל (פ"מ) והוראות הפיקוד העליון (הפ"ע). עם סיום השרות מקבל המשתחרר תעודת שחרור משירות צבאי.

מסלולי השירות בצה"ל

השירות בצה"ל מתקיים בשלושה מסלולים:

• שירות חובה: שירות שמתקיים מכוח חובה שנקבעה בחוק שירות ביטחון.
• שירות קבע: שירות שמתקיים בעקבות הסכמה חוזית בין משרת הקבע ובין צה"ל.
• שירות מילואים: שירות שבמסגרתו נקראים אזרחים לשירות פעיל של כחודש בשנה, לשם אימונים ופעילות ביטחון שוטף, ובעיקר לשם הגדלת סדר הכוחות בזמן מלחמה.

משרתי החובה ומשרתי הקבע, יחד עם אזרחים עובדי צה"ל, מרכיבים את הצבא הסדיר.

לעתים מקדים את שירות החובה בצה"ל קורס קדם צבאי (קד"צ).

אגף כוח האדם במטה הכללי הוא הגוף המתכנן ומתאם את פעילות הצבת כוח האדם ותנועתו, מטפל במשאבי האנוש של הצבא, עוסק בתכנון מול תקינת אגף התכנון ובתנאי השירות של הפרט.

על פי ההערכה של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים [3]:

• בזרוע היבשה 133,000 חיילים ועוד 380,000 חיילי מילואים.
• בזרוע האוויר והחלל 34,000 חיילים ועוד 55,000 חיילי מילואים.
• בזרוע הים 9,500 חיילים ועוד 10,000 חיילי מילואים.

בסך הכול - 176,500 חיילים ועוד 445,000 חיילי מילואים.

שירות חובה

שירות חובה מתקיים מכוח חובה שנקבעה בחוק שירות ביטחון. שירות זה מתחיל עם הגיוס לצה"ל, של תושב ישראל שהגיע לגיל 18 שנה. תקופת השירות היא 36 חודשים (שמורכבים מ-30 חודשי חובה על פי החוק ועוד 6 חודשים חובה על פי תקנות חירום) לגברים ו-24 חודשים לנשים. חובת השירות חלה על כל אזרח או תושב שהגיע לגיל 18, ופטורים ממנו אלה ששוחררו עקב חוסר התאמה. לבני מיעוטים, להוציא דרוזים וצ'רקסים, הגיוס הוא בהתנדבות. שירות חובה לתלמידי ישיבה המצהירים ש"תורתם אומנותם" נדחה כל עוד הם לומדים, ובפועל כמעט כולם אינם מתגייסים (נושא זה מעורר מחלוקת ציבורית רחבה, והנסיונות לשנות את המצב הקיים נכשלו עד כה). כך יוצא, שאף על פי שהגיוס מוגדר כחובה, בפועל מתגייסים כ-50% מבני מחזור הגיוס.

בתקופת שירות החובה מקבל החייל תשלום חודשי בסיסי. תשלום זה נמוך במידה ניכרת משכר המינימום, ולא בא לפצות את החייל על זמנו המוקדש למדינה. עם השחרור עומד לזכות החייל מענק שחרור ופקדון המושפע מאופי שירותו של החייל ואורך שירותו (עד כ-30,000 שקלים יחדיו לחייל קרבי), וכן ניתנות לו הקלות במס הכנסה.

שירות קבע

שירות קבע הוא מסלול שנועד למי שרואה בצה"ל את מקום עבודתו, לתקופה קצרה או ארוכה. שירות הקבע מתחיל בדרך כלל מיד בהמשך לשירות החובה, אך יש גם המשתחררים משירות צבאי בתום שירות החובה ומתגייסים לקבע במועד מאוחר יותר. יש גם הפורשים משירות קבע, וחוזרים אליו לאחר תקופה מסוימת.

משרתי הקבע מהווים את השדרה הפיקודית והמקצועית מדרג הביניים ומעלה. נכון ל-2010, מספרם מוערך ב-30 עד 40 אלף.

שירות הקבע מתבסס על הסכמה חוזית בין משרת הקבע ובין צה"ל. בחוזה השירות נקבע משך השירות, ולקראת סיומו עשוי להתקיים דיון בהארכת משך השירות. לעתים, נדרשים חיילי חובה להתחייב לשירות קבע בתמורה לשיבוצם בעיסוקים צבאיים המצריכים תקופת הכשרה ממושכת.

בתמורה לשירות הקבע מקבל משרת הקבע שכר, ופרישה לאחר תקופת שירות ממושכת מזכה את משרת הקבע בפנסיה מצה"ל. זכות זו ניתנת למשרתי הקבע בגיל מוקדם יחסית למקובל במשק.

להבדיל מהמקובל בצבאות מערביים רבים, אין למשרתי הקבע בצה"ל יחסי עובד-מעביד, אין זכות ההתאגדות ובהתאמה גם אין ועד עובדים, וחל איסור על פעילות פוליטית ועבודה מחוץ לצבא.

משך שירות הקבע

משק הקבע בצה"ל מחולק משנת 1998 לשני סוגים:

• קבע ראשוני - משרתים עד דרגת רס"ל או סרן (כולל).
• קבע מובהק - משרתים מדרגת רס"ר או רס"ן ואילך.

חרף היותו של משרת הקבע עובד מדינה, הוא אינו נהנה ממעמד של עובד קבוע בדומה לזה של שאר עובדי המדינה (על פי רוב, עובדי מדינה ייזכו בקביעות תוך 5 שנות עבודה). משרת קבע ראשוני אינו בנחשב לבעל קביעות עד לכניסתו לקבע מובהק. החוזה עליו חותם משרת הקבע הראשוני מתנה את השארותו בצבא מעבר ל-7 השנים הראשונות בקבלת דרגת רס"ר או רס"ן. ללא קבלת דרגה זו, על משרת הקבע לפרוש. בפועל, התקיימו לאורך שנים ארוכות בצה"ל נהלים שאפשרו המשך שירות עד לשנת קבע תשיעית ללא קבלת דרגה או התחייבות לקבלת דרגת רס"ר או רס"ן, והמשך שירות לשנה עשירית עם התחייבות לקבלת הדרגה. נהלים אלה התקיימו עקב הרצון לשמר במערכת הצבאית משרתי קבע איכותיים, במקביל לקיומה של פנסיה תקציבית בצה"ל. מסלול פנסיה זה אילץ את המדינה, מסיבות תקציביות, להפריש לגמלאות מכסה מוגבלת של משרתי קבע מובהק מדי שנה, ובהתאמה מנע הכנסה לקבע מובהק של משרתי ראשוני כל עוד לא התפנו תקני קבע מובהק. המנגנונים שהתפתחו לטיפול במגבלה זו כללו, כמו שהוזכר, הארכת משך השירות הראשוני תוך התחייבות לתקן לאחר תקופת זמן מוגבלת, הוצאה לחופשה ללא תשלום, ואף הוצאה לקורס קצינים, שלאחריו "התאפס" משך השירות הראשוני והוא נספר מחדש מיום ההסמכה לקצונה. לאחר מספר שנים הוחלט על ידי צה"ל, מסיבות חוקיות, לאסור את השימוש במנגנונים אלו, ונקבעו נהלים למשך הארכת השירות תחת התחייבות, להחזרת אזרח לשירות קבע ראשוני לאחר תקופת שירות שכזו בעבר, ולהוצאה לקצונה של אנשי קבע.

כיום צה"ל יכול לפטר משירות קבע עד לגיל 38, מעילות של "היעדר אופק שירות" ו-"תפקוד לקוי" בלבד.

גיל הפרישה לגמלאות מצה"ל הוא נושא הנידון בציבור פעמים רבות, ועולה מדי שנה בדיוני התקציב בכנסת. היסטורית, הוחלט ששירות בצה"ל יהיה במודל של "שתי קריירות", ששולב עם פנסיה תקציבית. קצינים ונגדים פרשו משירות צבאי לרוב בין הגילאים 42 ל-45, זכו לפנסיה ששולמה מתקציב המדינה, והמשיכו לעבודה בשוק האזרחי או הממשלתי. עם השנים הגדיל הסדר זה את עלות השכר והגמלאות בצבא עד כדי 12 מיליארד ש"ח. כאמור, צה"ל חילק בשנת 1998 את משק הקבע לשתי אוכלוסיות, כאשר משרתי הקבע הראשוני שהשתחררו לא היו זכאים לפנסיה (עד למעבר הצבא לפנסיה צוברת) ובכך נחסכו עלויות הפרישה לגמלאות של משרתים רבים. עם השנים הגיע צה"ל למצב שבו רק אחד מתוך עשרה חיילים שנכנסו לשירות קבע פורש לגמלאות בסיום שירות מלא, ובסך הכל מונה משק הקבע המובהק כיום פחות מ-50% מכלל המשרתים. בהמשך למהלך זה, ובעקבות לחץ ציבורי רב והחלטת ממשלה משנת 2010, הוחלט על העלאת גיל הפרישה למשרתי הקבע באופן הדרגתי, כך שנגדים ישרתו במודל של "קריירה אחת" וקצינים יישארו במודל "שתי קריירות". גיל הפרישה משתנה גם בהתאם לאופי השירות - לוחמה, מקצועות טכנולוגיים וכדומה - ונועד לענות על היבטי שחיקה בתפקיד ושימור איכות המשרתים בהתאמה לתנאים המוצעים בשוק האזרחי.

שירות מילואים

ערך מורחב – שירות המילואים בישראל

תושבי ישראל שסיימו את השירות הסדיר בצה"ל, משובצים בכוחות המילואים שלו, לשם תגבור הצבא הסדיר במצב חירום (מלחמה, מבצע צבאי או אסון טבע) ובשגרה (אימונים, ביטחון שוטף). חלק מחיילי המילואים מגויסים ליחידות בהן שרתו בשירות סדיר וחלק אחר מגויס לשירות ביחידות מילואים.
שירות המילואים מוסדר בעיקר לפי חוק שירות המילואים.

הטבות והגנה למשרתים בצה"ל

כדרך לעידוד השירות בצה"ל, וכהכרת תודה למשרתים, מוענקות להם הטבות שונות, על ידי המדינה ומוסדות שונים בנוסף לתגמול הישיר שהם מקבלים מצה"ל. בהטבות:

• חיילים ששירתו כלוחמים - מקבלים תעודת לוחם לאחר שירות של כשנתיים.
• חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, הורה על מתן מענק שחרור ויצירת פיקדון, שבו נצבר סכום כסף לזכותו של חייל בשירות חובה, והחייל מקבל סכום זה עם שחרורו משירות חובה (בשנים הראשונות - למטרות מסוימות הקבועות בחוק, ולאחר מכן - לכל מטרה). סכום המענק והפקדון הוא בעל שלוש מדרגות, לפי מאפייני השירות של החייל, כאשר לוחמים מקבלים סכום גבוה יותר מתומכי הלחימה, המקבלים סכום גבוה יותר מחיילים שלא שירתו בתפקידי לחימה או כתומכי לחימה.
• פקודת מס הכנסה מעניקה לחייל המשוחרר משירות חובה זיכוי ממס, במשך שלוש השנים הראשונות לשחרורו.

בנוסף, ניתנת לחייל הגנה מפני פגיעה בו עקב שירותו הצבאי:

• חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) מגן על חייל המשרת במילואים מפני פיטוריו עקב שירותו או בזמן שירותו.

גיוס חובה לבני מהגרים וזכויות לנמנעים ממנו

בן מהגרים הוא בעל אזרחות ישראלית המיועד לשירות צבאי (מלש"ב), שעזב את ישראל עם הוריו לפני גיל 16, או נולד בחו"ל להורים ישראלים ומשפחתו לא חזרה להתגורר בישראל. בן מהגרים זכאי לדחיית השירות הצבאי תחת הגבלות מסוימות. בקשה לקבלת מעמד של "בן מהגרים" מוגשת לקונסול בחו"ל או לאגף כוח אדם בישראל.

במידה והבקשה תאושר, ידחה גיוסו של המלש"ב לצה"ל. לאחר קבלת ההודעה בדבר קבלת המעמד של בן מהגרים, יוכל המלש"ב לבקר בישראל בכל שנה קלנדרית למשך 4 חודשים, מבלי שידרש ממנו להתגייס לצבא. באופן חד-פעמי במהלך חייו, יוכל המלש"ב לשהות בישראל במשך שנה שלמה. על מנת לנצל זאת, יצטרך המלש"ב לשהות בחו"ל חודשיים לפני ואחרי שנת השהייה בארץ. הסדר זה ישאר בתוקף כל עוד מרכז חייו של המלש"ב הוא מחוץ לישראל והמלש"ב עומד בתנאי ההסדר.

ראו גם

• שירות לאומי

קישורים חיצוניים

• חוק שירות ביטחון, באתר המוסד לביטוח לאומי.
• הגדרה - בן מהגרים, באתר אגף משאבי אנוש צה"ל.
• עקרונות שירות הקבע בצה"ל, באתר צוות KVA.
• פקודת מטכ"ל 31.0201 תנאי קבלת והארכת שירות קבע