נחום גוטמן
| נחום גוטמן | |
|---|---|
נחום גוטמן |
|
| תאריך לידה | 5 באוקטובר 1898 |
| מקום לידה | טלנשטי, בסרביה |
| תאריך פטירה | 28 בנובמבר 1980 |
| מקום פטירה | תל אביב |
| לאום | יהודי, ישראלי |
| תחום יצירה | ציור, פיסול, כתיבה |
| זרם באמנות | אסכולת ארץ ישראל |
נחום גוטמן (5 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב), צייר, פסל וסופר ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
נחום גוטמן נולד בשנת 1898 בעיירה טֶלֶנֶשטי (Teleneşti) שבבסרביה (אז בתחומי האימפריה הרוסית), לסופר שמחה בן-ציון, יליד העיירה אף הוא, ולאשתו רבקה. ב-1903 עבר עם הוריו לאודסה, שם לימד אביו עברית ב"חדר המתוקן". כבר בילדותו חשק גוטמן במקצוע אומנותי [1].
בשנת 1905 עלתה המשפחה לארץ ישראל. גוטמן חי את שנותיו כילד בשכונת נווה צדק. בתחילה למד גוטמן בבית הספר לבנות בנווה צדק, שאביו שימש בו כמורה, ומאוחר יותר בבית הספר "עזרה".
בשנת 1910 נפטרה אמו של גוטמן. המשפחה עברה להתגורר בשטח שכונת "אחוזת בית". גוטמן החל ללמוד ב"גימנסיה הרצליה", ששכנה בצמוד לבית המשפחה ברחוב הרצל מס' 3. באותה תקופה למד גוטמן ציור אצל הציירת אירה יאן.
גוטמן הנציח את העיר שנולדה ברישומים ובכתבים, המהווים מקור חשוב לאווירה ששררה אז בעיר המתפתחת. לימים נקרא לעצב את סמלהּ של העיר.
למד אמנות ב"בצלאל" אצל אבל פן וזאב רבן. בשנת 1918, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, התנדב, יחד עם מרבית תלמידי "בצלאל", לגדוד העברי. בשנים 1920–1926 למד אמנות בווינה, בברלין ובפריז. בשנת 1923 אייר את ספריו של אביו, שיצאו לאור בברלין, ובכך החל פעילות ארוכה של איור ספרי ילדים.
בשובו לארץ ערך תערוכות ציורים והשתתף בתערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד. הוא השתייך, ביחד עם ישראל פלדי, ראובן רובין וציונה תג'ר, לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", שנושאי הציור שלהּ היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה, ואשר שמה את הדגש על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ, וקיבלה השראה מדמויותיהם של ערביי ארץ ישראל, שאנשי הקבוצה האמינו כי דמותם היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העבריים בתקופת התנ"ך.
נחום גוטמן אייר את ספריו של חיים נחמן ביאליק, ונחשב לחלוץ איור ספרי הילדים בארץ. אייר במשך עשרות שנים מאות ספרים, כולל ספריו שלו.
בשנת 1928 נשא לאישה את דורה יפה. בשנת 1936 נולד בנם מנחם (חמי).
ב-1931 השתתף בייסוד כתב העת לילדים "דבר לילדים", ובמשך 32 שנה היה חבר במערכת העיתון. הייתה לו פינה קבועה בעיתון, ובה סיפורים בהמשכים שאייר, שקובצו מאוחר יותר לתוך ספריו.
ב-1934 נשלח על ידי עיריית תל אביב לדרום אפריקה לצייר את דיוקנו של יאן סמאטס.
במלחמת העצמאות נילווה אל הלוחמים כצייר צבאי, ורישומיו ראו אור בחוברת "חיות הנגב".
בנוסף לפעילותו כצייר וכסופר עסק גוטמן בעיצוב תפאורה להצגות תיאטרון.
בשנות ה-50 זכה להכרה בינלאומית, ציוריו הוצגו במוזיאונים הנחשבים בעולם, והוא ייצג את ישראל בביאנלות בינלאומיות. כן זכה בפרס כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער על ספרו "שביל קליפות התפוזים". יקיר העיר תל אביב-יפו לשנת 1976 וחתן פרס ישראל לספרות ילדים לשנת 1978. בשנת 1966 הכין פסיפס גדול ממדים המתאר תמונות מחיי תל אביב. הפסיפס נמצא על קיר רחבת הכניסה המערבית למגדל שלום. נחום גוטמן נפטר בעיר תל אביב ב-28 בנובמבר 1980, ונטמן בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בעיר. ב-1998 נפתח בשכונת נווה צדק בתל אביב מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, שבו מוצגות יצירותיו המקוריות בשמן, באקוורל וברישום.
הבמאי יונה זרצקי הפיק סרט על נחום גוטמן.
[עריכה] יצירתו
בציוריו האור והצבע בוהקים. מטרתו לתפוש את מושג האור, ולא זמן מסוים ביום, ועל ידי כך ליצור אווירה ים תיכונית. גוטמן התמקד באדם כנושא המסר, עבודת האדמה חגיגית, הדמות מונומנטלית. המאפיינים הסגנוניים של גוטמן הם:
- דמויות מסיביות, כבדות ומלאות.
- ניגודים צבעוניים חריפים, צבעים טהורים במשטחים רחבים שיוצרים הרמוניה.
- קומפוזיציות פשוטות
בין יצירותיו:
[עריכה] ספריו לילדים
- בְּאֶרֶץ לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶך זוּלוּ אֲבִי עַם הַמְטַבּוּלוּ אֲשֶר בְּהָרֵי בּוּלַוָּיָה (1939) — מסע הרפתקאות באפריקה, בו נפגש המספר-הצייר עם הג'ונגל ושוכניו ומצטרף אל משלחת המחפשת את אוצרו של שליט אכזר.
- ביאטריצ'ה או מעשה שתחילתו חמור וסופו ארי דורס (1942) — כלבה ששכלה את גוריה מיניקה גור-אריות בגן-החיות של פריס, ובהגיעה לפסגת תהילתה נהרגת בשוגג על ידי "בנה" המאומץ.
- הרפתקאות חמור שכולו תכלת (1944) — קורותיו המופלאות של חמור, שיד נעלמה כיוונה אותו להיות שליח-גורל ותמרור בחייהם של בני-אדם.
- החופש הגדול או תעלומת הארגזים (1946. פרס למדן) — צמד גימנזיסטים יוצא בקיץ לעבוד בבציר ונקלע להרפתקה ששותפים בה חיילים טורקים וארגזי-ישועה מסתוריים.
- סיפורים מצוירים (1950) — עשה סיפורים, רובם מהווי תל אביב הקטנה ומיעוטם פרקים מתוך סיפורים קודמים.
- כאשר היית קטן (1958) — סיפור לפעוטות.
- שביל קליפות התפוזים (1958. עיטור אנדרסן) — סיפור הרפתקה מימי גירוש תל אביב במלחמת-העולם הראשונה.
- עיר קטנה ואנשים בה מעט (1959) — סיפורים ופרקי-הווי על ראשית תל אביב.
- שתי אבנים שהן אחת (1968) — סיפור על רקע מלחמת העצמאות.
- כל הרוצה להיות רב-חובל יקרא מעשה זה (1969) — חבורת נערים תל אביבית מפליגה בסירה למצרים.
- אניית הכושים (1978) — ראשיתו של סיפור [שלא הושלם] על הפלגה באניית צליינים.
- בין חולות וכחול שמיים (1980) — פרקים אוטוביוגרפיים.
[עריכה] השכלה
- 1908 גימנסיה "הרצליה", תל אביב
- 1912 אמנות, בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- 1920-26 אמנות, וינה, ברלין ופאריס
[עריכה] פרסים
- 1938 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל אביב
- 1946 פרס למדן לספרות ילדים
- 1955 פרס סיציליה לצבעי מים, ביאנלה סאן-פאולו, ברזיל
- 1956 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל אביב
- 1962 פרס ספרות הנס כריסטיאן אנדרסן מטעם אונסק"ו
- 1964 פרס יציב
- 1969 פרס פיכמן לספרות ואמנות
- 1974 ד"ר כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב
- 1976 יקיר תל אביב
- 1978 פרס ישראל לספרות ילדים
[עריכה] אמנות במרחב הציבורי
- 1961 קיר פסיפס, בית הרבנות הראשית, תל אביב
- 1966 קיר פסיפס, בניין "מגדל שלום", תל אביב
- 1967 קיר פסיפס, בניין גימנסיה "הרצליה", תל אביב
- 1976 פסיפסים לתולדות תל אביב-יפו, כיכר ביאליק
[עריכה] לקריאה נוספת
- יהודה האזרחי, נחום גוטמן, הוצאת מסדה, 1965.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- נחום גוטמן באוספי מוזיאון ישראל
- נחום גוטמן, באתר מרכז מידע לאמנות ישראלית של מוזיאון ישראל
- נחום גוטמן באתר ארופיאנה (באנגלית)
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר מוזיאון נחום גוטמן לאמנות
- מנחם רגב, עינו הבוחנת של נחום גוטמן, העלון למורי הביולוגיה, 1994.
- בני מאיר, בעין בוחנת על עינו הבוחנת של נחום גוטמן, העלון למורי הביולוגיה, 1995.
- שירלי פרסבורגר ושי גל, נחום גוטמן - מעצב התדמית של תל אביב
- גוטמן בבית – ציורים של נחום גוטמן באוספים פרטיים
- נחום גוטמן ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של נחום גוטמן באתר סימניה
- עוזי צור, אנשים שהם רחובות, באתר הארץ, 17 בינואר 2008
- עוזי צור, סודות אסורים מהילדות, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
- רוחמה אלבג, אהבתי את ההומור הערבי, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
- בני ציפר, עזבון ספרותי עשיר, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
- נחום גוטמן, 10 רשימות מהעזבון, במלאות 30 שנה למותו, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
- נחום גוטמן, עם עגנון, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
- נחום גוטמן, בממלכת הפלמחים, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
- נחום גוטמן, שכונת התימנים, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
- נחום גוטמן, ידיד נעורים ושמו בסוי, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
- נחום גוטמן, השמש בשמים נחבאה תחת שבעים צעיפים, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
- נחום גוטמן, הקיר הכחול, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2010
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "נחום גוטמן צייר וצייד"- ראיון עם גוטמן במעריב מאת משה דור
- ויקיפדיה: ערכים הדורשים השלמה
- נחום גוטמן
- יהודים מבסרביה
- אנשי העלייה השנייה
- סופרים ישראלים
- סופרים עבריים
- סופרי ילדים ונוער ישראלים
- ציירים ישראלים
- פסלים ישראלים
- מעצבי במה
- תל אביב: אישים
- יקירי תל אביב-יפו
- זוכי פרס ישראל לספרות ושירה
- אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור
- נווה צדק
- סגל דבר
- משפחת גוטמן
- אסכולת ארץ ישראל
- זוכי פרס דיזנגוף
- לוחמי הגדודים העבריים