מלך לשעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלך לשעה
מלחין ג'וזפה ורדי
ליברטיסט פליצ'ה רומאני
סוגה דרמה ג'וקוזו
מספר מערכות 2
זמן התרחשות העלילה 1733
שפה איטלקית
שנה 1840
מקום התרחשות העלילה ארמון בסמוך לעיר ברסט, צרפת
תפקידים

מלך לשעה (איטלקית: Un giorno di regno, ossia il finto Stanislao, תרגום מילולי: "יום אחד של שלטון" או "סטניסלב המזויף") היא אופרה בשתי מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי, ללברית מאת פליצ'ה רומאני, המבוססת על המחזה Le faux Stanislas ("סטניסלב המזויף") מאת אלכסנדר וינסן פינו-דובאל. הופעת הבכורה התקיימה ב-5 בספטמבר 1840 בתיאטרון לה סקאלה במילאנו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זו האופרה השנייה שכתב ורדי, והיא נכתבה בסגנון קומי ("דרמה ג'וקוזו"), והייתה הניסיון הראשון של ורדי לכתוב אופרה בסגנון זה. הופעת הבכורה נחלה כישלון חרוץ, וורדי שישב בדות התזמורת יכול היה לשמוע את תגובות המאזינים בעצמו. לאחר מכן, תלה ורדי את הכישלון באסונותיו הפרטיים - אשתו הראשונה, מרגריטה ברצי ושני ילדיו נפטרו במהלך ההלחנה, ולא היה זה זמן מתאים להלחין קומדיה. בית האופרה ביטל את שאר ההופעות המתוכננות, וורדי החליט לפרוש מהלחנת אופרות. הלחץ שהופעל עליו להלחין את נבוקו, וההצלחה הגדולה שנחלה, שכנעו את ורדי לחזור להלחין אופרות ולפתח קריירה ארוכה ומפוארת של כתיבת יצירות, שהפכו לנכסי צאן ברזל של האופרה האיטלקית ואופרה בכלל. למרות זאת, עד לאופרה האחרונה שלו, פלסטף, לא ניסה ורדי להלחין שוב קומדיה.

אמנם האופרה זכתה להפקות עוד בימיו של ורדי, בונציה (1845), רומא (1846) ונאפולי (1859), אך במשך שנים רבות כמעט ולא הוצגה. בית האופרה לה סקאלה חידש את העלאת האופרה רק בשנת 2001.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע: המלך הפולני סטניסלב לשצ'ינסקי הורד מכסאו בשנת 1709 בעקבות פלישת הסקסונים, וגלה תחילה לשבדיה ולאחר מכן לצרפת. בשנת 1733 חזר לפולין במטרה לכבוש את המלוכה מחדש. סיפור האופרה מתרחש בחזרתו של סטניסלב לפולין בשנת 1733, כאשר הוא ממנה קצין צרפתי להתחזות לו ולפעול במקומו בצרפת.

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה - גלריה בארמון הברון

בלפיור מתארח בבית הברון, הוא שבע רצון ממזלו ששפר עליו: אילו רק יכלו לראות אותי בפריז, הקצין העלוב ביותר בגדוד הפך למלך!. הברון אירס את בתו ג'ולייטה לגזבר בית המלוכה הבריטי, לה רוקה, במטרה ליצור ברית פוליטית, אך ג'ולייטה מעוניינת דווקא באחיינו של לה רוקה, אדוארדו. גם אחייניתו של הברון, המרקיזה, מאורסת בניגוד לרצונה לרוזן איבראה, אך היא מאוהבת בבלפיור, שאינו מסוגל להתחייב לנישואים למרות שגם הוא אוהב את המרקיזה.

בלפיור שומע שהמרקיזה אמורה להגיע וחושש שהיא תגלה את זהותו האמיתית, הוא כותב לסטניסלב בבקשה שישחרר אותו מהתפקיד. אדוארדו מספר ל"מלך" את מצבו המביך ומבקשו לקחת אותו עמו לפולין, להשכיח מלבו את האישה שהוא אוהב. המרקיזה מגיעה ומוצגת בפני ה"מלך", היא מזהה אותו אך אינה מגלה מאומה, גם הוא עושה עצמו כמי שאינו מכירה. המרקיזה מחליטה לנסות אותו, ומביעה את אהבתה לרוזן איבראה.

תמונה שנייה - גני הארמון

ג'ולייטה נמצאת בחברת משרתותיה, ומביעה את חוסר רצונה להנשא לאדם זקן. כאשר הרוזן מגיע עם בלפיור, לה רוקה, אדוארדו והמרקיזה, מורה בלפיור לרוזן וללה רוקה להצטרף אליו לשיחה בנושאים מדיניים, כשהוא מותיר את האוהבים הצעירים עם המרקיזה.

תמונה שלישית - בגלריה בארמון

בלפיור ממשיך לשחק את תפקיד המלך, ומציע ללה רוקה העלאה בדרגה בתנאי שישא איזו אלמנה עשירה. אם יסכים לה רוקה להצעה, יוותר על אירוסיו לג'ולייטה. כאשר הגזבר מקבל את הצעת המלך, נפגע הברון מכך שהוא מוותר על בתו ומזמין את לה רוקה לדו-קרב. בבלבול שנוצר מציעה המרקיזה להשיא את ג'ולייטה לאדוארדו, אך בלפיור אומר, כי הוא רוצה לחשוב על הסדר שירצה את הכל.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה - בגלריה בארמון

משרתים שרים על תחושת הבלבול השוררת בארמון, אדוארדו מביע את תקוותו שאולי עוד יזכה להנשא לג'ולייטה. בלפיור, הגזבר וג'ולייטה נכנסים, דנים בסיבות סירובו של הברון לנישואי אדוארדו וג'ולייטה. ג'ולייטה מציעה כי העובדה שלאדוארדו אין שום הון אישי, מונעת מהברון להסכים. בלפיור, ה"מלך" מורה לגזבר להעניק לאדוארדו אחת מטירותיו וסכום כסף גדול, כך יסתיים העניין לשמחת כולם. לה רוקה איננו מתלהב מההצעה, אך מפחד לסרב ל"מלך" ומעוניין למצוא דרך להימנע מדו-קרב עם הברון.

תמונה שנייה - גזוזטרה המשקיפה פני גני הארמון

בלפיור והמרקיזה נפגשים במרפסת. בלפיור עדיין אינו מגלה את זהותו האמיתית, והדבר מכעיס את המרקיזה שיודעת מיהו. המרקיזה בכעסה מודיעה לו כי בכוונתה להנשא לרוזן איבראה. היא לא מצליחה להבין מדוע בלפיור המעוניין לכבוש את ליבה עדיין אינו מתגלה בפניה. הכרוז מודיע על בואו של הרוזן איבראה. ג'ולייטה מגיעה וברצונה כי ה"מלך" ישחרר את אדוארדו מההתחייבות לנסוע לפולין. הרוזן איבראה נכנס, והמרקיזה מודיעה שוב כי תנשא לו. ה"מלך" מכריז כי הוא אוסר על הנישואים להתקיים מ"סיבות מדיניות", ופוקד על הרוזן לנסוע מיידית לפולין לטפל "בענייני מדינה".

הכל מביעים את רגשותיהם, כשמכתב מגיע הממוען לבלפיור. שולח המכתב הוא סטניסלב (האמיתי) המספר כי הגיע בשלום לוורשה וכי הוא משחרר את בלפיור מתפקידו כמתחזה, וממנה אותו למרשל של צרפת. רגע לפני שהוא חושף את זהותו האמיתית, מכריז בלפיור על נישואי אדוארדו וג'ולייטה. לאחר מכן הוא מראה את המכתב לנוכחים וחושף את דרגתו האמיתית. לאחר שסילק את הברון מאיבראה, חופשי בלפיור להביע את אהבתו למרקיזה, והאופרה מסתיימת בסוף שמח בשתי החתונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


האופרות של ורדי

אוברטו  ·  מלך לשעה  ·  נבוקו  ·  הלומברדים  ·  ארנאני  ·  שני הפוסקארים  ·  ג'ובאנה ד'ארקו  ·  אלזירה  ·  אטילה  ·  מקבת'  ·  הבנדיטים  ·  ירושלים  ·  שודד הים  ·  קרב לניאנו  ·  לואיזה מילר  ·  סטיפיליו  ·  ריגולטו  ·  הטרובדור  ·  לה טרוויאטה  ·  ערבית סיצילאנית  ·  סימון בוקנגרה  ·  ארולדו  ·  נשף המסכות  ·  כוחו של גורל  ·  דון קרלו  ·  אאידה  ·  אותלו  ·  פלסטף