ריגולטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריגולטו
Rigoletto en el Colon.jpg
מלחין ג'וזפה ורדי
ליברטיסט פרנצ'סקו מריה פיאבה
סוגה אופרה דרמטית
מספר מערכות 3
זמן התרחשות העלילה המאה השש-עשרה
שפה איטלקית
שנה 1851
מקום התרחשות העלילה מנטובה, לומברדיה, צפון איטליה
תפקידים
  • הדוכס ממנטובה (טנור)
  • ריגוֹלֶטוֹ (בריטון) - ליצן החצר של הדוכס
  • ג'ילדה (סופרן) - בתו של ריגולטו
  • ספאראפוצ'ילה (בס) - רוצח שכיר
  • הרוזן מונטרונה (בס)
  • מאדאלֶנה (מצו-סופרן) - אחותו של ספאראפוצ'ילה
  • הרוזן צ'פראנו (בס)
  • הרוזנת צ'פראנו (סופרן)
  • ג'ובאנה (מצו סופרן) - משגיחה על ג'ילדה
  • מטאו בורסה (טנור) - חצרן
  • מרולו - בריטון
  • מקהלות - אצילים

"ריגולטו" היא אופרה בשלוש מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי ללברית של פרנצ'סקו מריה פיאבה על פי המחזה "המלך משתעשע" (Le roi s'amuse) מאת ויקטור הוגו. האופרה הועלתה לראשונה ב-11 במרץ 1851 בתיאטרו לה פניצ'ה בונציה. אופרה זו יחד עם לה טרוויאטה והטרובדור מהוות את "הטרילוגיה הפופולרית" (trilogia popolare) של ורדי.

זוהי אחת האופרות המפורסמות של ורדי, ועל פי המגזין "אופרה אמריקה", היא נמצאת במקום התשיעי ברשימת האופרות המועלות ביותר בצפון אמריקה. האריה לטנור "La donna è mobile", נחשבת לאחת האריות המפורסמות ביותר בעולם האופרה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1850 התבקש ורדי על ידי תיאטרון לה פניצ'ה להלחין אופרה חדשה. לורדי, שהיה כבר מלחין ידוע באותה העת, הייתה חופשיות מסוימת בבחירת הנושא לאופרה. הוא ביקש מפיאבה, (שכבר כתב לו את הלברית לחמש אופרות) לבחון מחזה של אלכסנדר דיומא האב בשם "קין", אך ורדי חש כי הוא מעוניין בעלילה יותר סוערת, ועל כן כשנתקל במחזה "המלך משתעשע" של הוגו, מצא את מבוקשו.

מאחר שהמחזה "המלך משתעשע" ביקר את מלך צרפת פרנסואה הראשון כרודף שמלות ציני וחסר מוסר, היה המחזה שנוי במחלוקת. להוגו עצמו היו בעיות עם הצנזורה בצרפת שאסרה את הצגתו מאז הופעת הבכורה 20 שנה קודם לכן. מאחר שצפון איטליה באותה העת נשלט על ידי אוסטריה, הועלה העניין על שולחן הצנזור האוסטרי, שם הועלו שיקולים פוליטיים של מדיניות חוץ.

ורדי ופיאבה המשיכו בינתיים בסתר בעבודה על האופרה, בכנותם אותה "הגידוף" או "הקללה", בעודם מרגיעים את מנהלי התיאטרון, כי אין ממש בטענות הצנזורה באשר לרמת המוסריות במחזה. לאחר התלבטות, אסרה הצנזורה את העלאת האופרה. פיאבה ניסה להציל את העבודה, וכתב מהיצירה לברית חדשה בשם "הדוכס מוֶנְדוֹם", בה המלך הוחלף בדוכס והגיבן והקללה הוסרו. ורדי התנגד לאופציה זו, והחליט לשאת ולתת עם הצנזורה, כאשר הוא מתווכח עמם על כל נקודה ביצירה. בסופו של דבר הסכימו הצדדים כי שם היצירה ושמות הדמויות ישונו ומקום התרחשות העלילה יועבר מחצר המלך בצרפת לדוכסות כלשהי בצרפת או באיטליה. ורדי בחר למקם את העלילה בדוכסות מנטובה אשר חדלה להתקיים כמאה וחמישים שנה קודם לכן, כך נמנעה פגיעה באדם או משפחה כלשהי. כך שונה שמו של הגיבן מ"טריבולה" ( Triboulet) ל"ריגולטו" (ריגולו בצרפתית פירושו משעשע).

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה - ארמונו של דוכס מנטובה

בנשף שבארמונו שר הדוכס על העונג שבחיי הוללות עם נשים רבות ככל האפשר (אריה: Questa o quella, אישה זו או אחרת). הוא חושק ביפהפייה לא מוכרת שראה בכנסייה , אך בה בעת הוא מנסה לפתות את הרוזנת צ'פאראנו. ריגולטו, ליצן החצר מלגלג על האצילים שאת נשותיהם מפתה הדוכס, ומייעץ לאדונו להיפטר מהם על ידי מאסר או מוות. האצילים מחליטים לנקום בריגולטו. אחד מהם, הרוזן די מונטרונה, שהדוכס פיתה את בתו ושלח אותו למאסר, מקלל את השניים.

תמונה שנייה - בית ריגולטו

ריגולטו המוטרד מקללת הרוזן מונטרונה, פוגש בדרכו הביתה את ספאראפוצ'ילה, רוצח שכיר, המציע לו את שירותיו. ריגולטו מסרב אך מתעניין בדרכי הפעולה של ספאראפוצ'ילה ושואל אותו כיצד יוכל למצאו בשעת הצורך. לאחר שהשניים הולכים איש איש לדרכו, מהרהר ריגולטו בדמיון שבינו לבין ספאראפוצ'ילה - חדות לשונו שלו מול חדות סכינו של הרוצח (אריה: !Pari siamo, אנו דומים!). ריגולטו מגיע לביתו ופוגש את ביתו ג'ילדה, עליה אסר לצאת מהבית, מלבד לתפילת יום ראשון בכנסייה. היא לא מספרת לו על מאהבה הסטודנט, שפגשה בכנסייה. ריגולטו מורה לג'ובאנה לא להסיר את עיניה מהנערה. (דואט: "שמרי על הפרח").

ריגולטו יוצא, ג'ילדה מתוודה בפני ג'ובאנה על רגשות האשם על כך שלא סיפרה לאביה על הסטודנט. הדוכס מאזין לה ונכנס כשהוא מחופש לסטודנט. לשאלתה, הוא אומר לג'ילדה כי שמו גוואלטייר מאלדה (Gualtier Maldé) והם מתוודים על אהבתם זה לזו. ג'ילדה שומעת קולות, וחוששת כי אביה חוזר. היא מביעה שוב את אהבתה ל"סטודנט" והוא מסתלק. בתוך כך מופיעים אצילי העיר במסכות. הם חושבים שג'ילדה היא פילגשו של ריגולטו, ומחליטים לחטוף אותה כדי לנקום בו. הם נעזרים בריגולטו בהכנות לחטיפה, בשקרם לו שהם מתכוונים לחטוף את הרוזנת צ'פאראנו. ריגולטו שב לביתו, ומגלה שבתו נחטפה. הוא מבין שקללת הרוזן מונטרונה התגשמה, ומתעלף.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמון הדוכס

הדוכס תוהה לאן נעלמה ג'ילדה (Ella mi fu rapita!, היא נלקחה ממני!). האצילים מודיעים לדוכס שחטפו את פילגשו של ריגולטו, מבלי לדעת שהיא בעצם בתו (ואהובתו של הדוכס). הדוכס מגלה לפי התיאור שמדובר באהובתו. הוא ממהר אל החדר בו היא נמצאת (Possente amor mi chiama). ריגולטו מופיע בארמון ומחפש את בתו, שהוא חושש כי נפלה ברשתו של הדוכס. האצילים לועגים לו. ג'ילדה מופיעה, נופלת בזרועות אביה, ומתוודה על מעלליה. ריגולטו הזועם נשבע לנקום בדוכס בעוד ג'ילדה מתחננת שלא יעשה זאת (דואט: Sì! Vendetta, tremenda vendetta!, כן, נקמה! נקמה נוראה!).

מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחוב, מול בית ספאראפוצ'ילה

ריגולטו מגיע יחד עם ג'ילדה. הם מציצים לבית, ורואים את הדוכס מתנה אהבים עם מדלנה, אחותו של ספאראפוצ'ילה. הדוכס שר את אחת האריות המפורסמות ביותר באופרה: "הפכפכה היא האישה" - La donna è mobile.

ריגולטו שוכר את ספאראפוצ'ילה להרוג את הדוכס. הוא מסכם איתו כי גופת הדוכס תועבר לידיו עד חצות הליל, והוא יטילנה לנהר. ריגולטו מורה לג'ילדה להתחפש בבגדי גבר ולברוח לורונה, והוא יגיע אחריה. ריגולטו הולך, אך בתו ממרה את פיו ושבה לביתו של הרוצח, שם היא שומעת את מדלנה מתחננת בפני אחיה שיחוס על חיי אהובה הדוכס. הרוצח מסכים, בתנאי שיימצא לדוכס תחליף עד חצות. ג'ילדה מקריבה את חייה למען אהובה. כאשר חוזר ריגולטו למקום, הוא מקבל שק ובו גופה. הוא חוגג את ניצחונו, אך אז הוא שומע את הדוכס שר. הוא פותח את השק ומגלה בו את ג'ילדה הגוססת, המבקשת את מחילתו בנשימתה האחרונה . חששותיו של ריגולטו התממשו, וקללת הרוזן נתקיימה.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 הוסרטה האופרה בגרסה קולנועית על ידי הבמאי ז'אן פייר פונל, בכיכוב לוצ'אנו פבארוטי, אינגוואר וויקסל ואדיתה גרוברובה. התזמורת בהפסקול היא הפילהרמונית של וינה בניצוח ריקרדו שאיי.

בשנת 2003 יצא סרט קולנוע בשם "ריק" המבוסס על עיבוד של סיפור האופרה לסיפור מודרני.

ריגולטו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 הוצגה האופרה בפארק הירקון על ידי האופרה הישראלית החדשה במסגרת "אופרה בפארק", כאשר דן אטינגר ניצח על תזמורת הסימפונית ראשון-לציון, ובשנת 2012 הוצגה האופרה שנית, באותה מסגרת, הפעם תחת ניצוחו של המאסטרו דניאל כהן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


האופרות של ורדי

אוברטו  ·  מלך לשעה  ·  נבוקו  ·  הלומברדים  ·  ארנאני  ·  שני הפוסקארים  ·  ג'ובאנה ד'ארקו  ·  אלזירה  ·  אטילה  ·  מקבת'  ·  הבנדיטים  ·  ירושלים  ·  שודד הים  ·  קרב לניאנו  ·  לואיזה מילר  ·  סטיפיליו  ·  ריגולטו  ·  הטרובדור  ·  לה טרוויאטה  ·  ערבית סיצילאנית  ·  סימון בוקנגרה  ·  ארולדו  ·  נשף המסכות  ·  כוחו של גורל  ·  דון קרלו  ·  אאידה  ·  אותלו  ·  פלסטף