כוחו של גורל
 | |
| מלחין | ג'וזפה ורדי |
|---|---|
| ליברטיסט | פרנצ'סקו מריה פיאבה |
| מספר מערכות | 4 |
| זמן התרחשות העלילה | סביבות 1750 |
| שפה | איטלקית |
| שנה | 1862 |
| מקום התרחשות העלילה | ספרד ואיטליה |
| תפקידים | |
| |
  | |
כוחו של גורל (באיטלקית: La forza del destino) היא אופרה בארבע מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי, ללברית באיטלקית מאת פרנצ'סקו מריה פיאבה המבוססת על הדרמה "Don Álvaro, o La fuerza del sino" מאת אנחל דה סאבדרה (1835), וסצנה מתוך המחזה וולנשטיין של פרידריך שילר.
הופעת הבכורה התקיימה ב-10 בנובמבר 1862, בתיאטרון בולשוי בסנקט פטרבורג.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האופרה הוזמנה על ידי בית האופרה בסנקט פטרבורג, וורדי נסע בחורף לרוסיה להצגת הבכורה. שנה לאחר מכן הוצגה האופרה תחת השם "דון אלווארו" ברומא ובמדריד בנוכחות סאבדרה, כותב המחזה המקורי. מאוחר יותר, ורדי שינה מעט את האופרה, עם תוספות מאת אנטוניו גיזלנצוני. גרסה זו, שהוצגה לראשונה ב-27 בפברואר 1869 בלה סקאלה במילאנו, היא הגרסה המקובלת כיום. ההבדלים העיקריים בין הגרסאות הן האוברטורה החדשה (במקום פרלוד קצר), סצנה נוספת במערכה השלישית, הדו-קרב של אלווארו וקרלו, וכן אלווארו נשאר בחיים לעומת הגרסה המוקדמת בה התאבד. המוזיקולוג פיליפ גוסה יצר גרסה המחברת בין הגרסאות, והיא הוצגה לראשונה באופרה של סן פרנסיסקו בשנת 2005.
זמרים רבים מהאסכולה האיטלקית הרגישו כי האופרה מקוללת. בשנת 1960 בהופעה של האופרה במטרופוליטן אופרה (עם רנאטה טבאלדי בתפקיד לאונורה), נפל הבריטון לאונרד וורן, מיד משסיים לשיר Morir, tremenda cosa - "המוות, דבר עצום" ומת מאירוע מוחי. גם הזמר לוצ'אנו פבארוטי נמנע מלשיר את התפקיד באופרה.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- באחוזת משפחתה של לאונורה, ליד סביליה
דון אלווארו הוא בן אצולה צעיר מדרום אמריקה, המתגורר בסביליה. במוצאו הוא חצי אינדיאני, מאחר שאימו היא ממשפחת המלוכה של האינקה. הוא מאוהב בדונה לאונורה, בת המרקיז והם רוצים להתחתן. לאונורה בהכירה את אביה, יודעת כי הוא לעולם לא יסכים לנישואיה עם "בן תערובת" נחות. לכן היא מסכימה לעזוב את משפחתה ואת מולדתה, לברוח עם דון אלווארו ולהתחתן. אלווארו בא לאסוף אותה, והיא מבקשת ממנו להישאר עוד יום אחד במחוזות ילדותה. אלווארו חושב שיש בליבה רגשי חרטה, ומאשים אותה כי אינה אוהבת אותו. בעקבות ההאשמה מסכימה לאונורה לברוח מיד, אך באותו רגע נכנס המרקיז ומגלה אותם יחד. המרקיז זועם על אלווארו שפיתה את לאונורה. אלווארו נכנע מיידית, מוריד את חרבו וזורק את אקדחו לפינה. האקדח שהיה טעון פולט כדור שפוצע את המרקיז פצעי מוות. בעודו גוסס, מקלל המרקיז את ביתו. המרקיז מת ולאונורה המזועזעת ואלווארו בורחים. במנוסתם הם מאבדים זה את עקבותיו של זה.
מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונה ראשונה - פונדק בעיירה הורנצ'ואלוס
דון קרלו, אחיה של לאונורה המחפש אותה ואת אלווארו כדי לנקום, נכנס בלווית סטודנטים לפונדק, הוא מחופש לסטודנט ומציג עצמו בשם פרדה (Pereda). פרנציוזילה הצועניה נכנסת לפונדק ומספרת כי באיטליה פרצה מלחמה נגד גרמניה. היא מעודדת את כולם להתגייס. לאונורה, מחופשת לנער, בדרכה למנזר להעביר שם את חייה, בחושבה שאהובה מת. היא נכנסת לפונדק, מזהה את קרלו ומתחבאת. כאשר קרלו נשאל לעיסוקו, הוא משיב בבלדה, מתוכה מבינה לאונורה כי אלווארו עודנו בחיים.
- תמונה שנייה - במנזר
לאונורה מגיעה למנזר (האריה: Sono giunta! . . . Madre, pietosa Vergine, הגעתי! תודה לאל!). האח מליטונה מסרב להכניסה, אך היא מבקשת שיקרא לאב המנזר האב גוארדיאנו. אב המנזר מתיר לה להצטרף למנזר, אך היא בוחרת להתבודד במערה בקרבת מקום. גוארדיאנו מוסר לה פעמון בו תוכל להזעיק עזרה בשעת חירום. אב המנזר מספר כי במערה מתבודד נזיר, ומקלל את מי שיפר את בדידותו.
מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונה ראשונה - מחנה הצבא באיטליה
דון אלווארו ודון קרלו מצטרפים לצבא האיטלקי בשמות בדויים. דון אלווארו, שמציג עצמו כדון פדריקו הררוס (Don Federico Herreros), חושב שלאונורה מתה ומבכה את מר גורלו. בלילה אחד הוא מציל את דון קרלו שהסתבך בקטטה. דון קרלו, המסתתר תחת השם דון פליקס בורנוס (Don Felix Bornos) אסיר תודה אליו. השניים הופכים לידידים קרובים.
- תמונה שנייה - מגורי הקצינים
באחד הקרבות נפצע דון אלווארו ומובל על אלונקה אל תוך הבית. דון קרלו נכנס ומודיע כי יוענק לאלווארו "אות מסדר קלאטראווה" לציון הגבורה ואמץ הלב שהפגין. למשמע שם משפחת אהובתו, מצטמרר אלווארו, ותגובה זו לא נעלמת מעיני קרלו. אלווארו מוסר לקרלו מפתח לתיבה בה מונחים חפציו ומורה לו להשמיד את כל המסמכים שבתוכה לאחר מותו בלי לפתוח אותם. לאחר שאלווארו מוצא מהחדר, לא מתאפק קרלו ופותח את המסמכים במטרה לגלות את זהותו האמיתית של אלווארו. כשהוא מגלה את תמונת לאונורה, הוא בטוח שמצא את רוצח אביו, הוא מחליט להמתין להחלמת אלווארו כדי לרצוח אותו.
- תמונה שלישית - מחנה צבאי
דון קרלו חושף את זהותו האמיתית בפני דון אלווארו שהבריא, ומזמין אותו לדו-קרב. כשאלווארו מגלה שלאונורה חיה, הוא מנסה להימנע מעימות עם קרלו, אך קרלו אינו מוותר, ורק בהתערבות החיילים האחרים השניים מופרדים. אלווארו מחליט לנטוש את החרב ולעבור אף הוא לחיים שלווים במנזר. טרבוקו, נהג הפרדות מנסה למכור את מרכולתו לחיילים, האח מליטונה מטיף להם על חייהם ללא יראת האל ואילו פרציוזילה מעודדת את רוחם בשיר מלחמה ( Rataplan, rataplan, della gloria).
מערכה רביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונה ראשונה - במנזר
אלווארו נמצא במנזר מזה זמן תחת השם האח רפאלו. האח מליטונה מחלק מזון לעניים, והם משווים בין אפיו הרגזני לבין התנהגותו הנדיבה של האח רפאלו. דון קרלו מגיע לשערי המנזר ומבקש ממליטונה לקרוא לאח רפאלו. אלווארו מגיע, ומתחנן בפני קרלו שיעזוב אותו במנוחה, אך קרלו עולב בו, אלווארו יוצא לדו-קרב (דואט: Le minacci, i fieri accenti).
- תמונה שנייה - ליד המערה של לאונורה
לאונורה מתפללת לשלום אהובה (Pace, pace mio Dio!) שומעת צעדים ונכנסת למערה. אלווארו וקרלו מגיעים תוך כדי הקרב, אלווארו פוצע את קרלו אנושות. אלווארו נכנס למערה לבקש את עזרת הנזיר, ולאונורה מצלצלת בפעמון. השניים מזהים זה את זה ואלווארו מספר לה מה אירע. לאונורה רצה אל אחיה וגוחנת לראות את מצבו והוא דוקר אותה בליבה. האח גוארדיאנו מגיע לצלילי הפעמון ומתפלל יחד עם אלווארו בשעה שלאונורה נופחת את נשמתה בזרועות אהובה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על האופרה באתר האופרה הישראלית החדשה. סיפור העלילה ומאמרים בנושא האופרה דבר המנצח - אשר פיש, כוחו של אדם - ניקולס פיין, דבר במאית
- לברית מלאה של האופרה, באיטלקית
- וידאו היסטורי משנת 1944, האוברטורה של האופרה, תזמורת NBC בניצוח ארטורו טוסקניני (ביו טיוב)
- La forza del destino באתר פרויקט ספריית התווים הבינלאומי (באנגלית)
- רשימת האריות באתר aria-database.com
| האופרות של ורדי | |
|---|---|
|
