מלכוד 22 (היגיון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלכוד 22 הוא מצב פרדוקסאלי, שלא ניתן להתחמק ממנו בשל חוקים או מגבלות סותרות.[1] את המונח טבע הסופר היהודי-אמריקאי, ג'וזף הלר, שהשתמש בו ברומן "מלכוד 22" משנת 1961.

דוגמה לכך היא:

יש צורך בניסיון כדי לקבל עבודה... "איך אוכל להשיג כל ניסיון עד שאקבל עבודה שנותנת לי ניסיון?" – ברנטלי פוסטר, סוד ההצלחה שלי (1987).

או לדוגמה: "איך אמצא את המשקפיים שלי אם איני יכול לראות היטב?"

מלכוד 22 נובע לרוב מכללים, תקנות או נהלים שלהם אדם כפוף, אך אין לו שליטה עליהם, מכיוון שההתמודדות עם הכלל מאלצת לקבל אותו. דוגמה נוספת היא מצב בו מישהו זקוק למשהו שיכול להיות רק בכך שהוא לא נזקק לו (למשל, הדרך היחידה לקבל הלוואה היא להוכיח לבנק שאתה לא צריך את ההלוואה). קונוטציה אחת של המונח היא שיוצרי המצב "מלכוד 22" יצרו חוקים שרירותיים במטרה להצדיק ולהסתיר את ניצול הכוח שלהם בעצמם.

מקור ומשמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וזף הלר טבע את המונח ברומן "מלכוד 22" משנת 1961, המתאר אילוצים בירוקרטיים אבסורדיים על חיילים במלחמת העולם השנייה. את המונח מציגה הדמות דוק דאניקה, פסיכיאטר צבאי המסביר מדוע כל טייס שמבקש הערכה נפשית – בתקווה שיימָצא לא מספיק שפוי כדי לטוס ובכך להימלט ממשימות מסוכנות - כמפגין שפיות משלו באמצעות הגשת הבקשה ובכך לא ניתן להצהיר שאינו שפוי. ביטוי זה פירושו גם דילמה או נסיבה קשה שממנה אין מנוס בשל תנאים סותרים או תלויים זה בזה.[2]

"אתה מתכוון שיש מלכוד?"
"ודאי שיש מלכוד," השיב דוק דאניקה. "מלכוד 22. מי שרוצה לצאת מחובת הקרב לא ממש משוגע."
"היה רק מלכוד אחד והוא מלכוד 22, שטען כי דאגה לביטחון האישי נוכח סכנה אמיתית ומיידית, איננה אלא תהליך שכלי נבון. אור היה מטורף ויכול היה להיות מקורקע. היה עליו רק לבקש; ובו ברגע שהיה עושה זאת, כבר לא היה מטורף והיה עליו לטוס למשימות נוספות. אור היה מטורף בטוסו למשימות נוספות ושפוי אם לא טס, אבל אם היה שפוי היה עליו לטוס שוב. אם טס היה מטורף ולא היה חייב לעשות זאת; אבל אם לא רצה לטוס היה שפוי וחייב היה לעשות זאת. יוסאריאן התרגש עמוקות מהפשטות המוחלטת של סעיף זה של מלכוד 22 ופלט שריקה מכבדת."

ניסוחים שונים של "מלכוד 22" מופיעים לאורך הרומן. המונח מיושם באמצעות פרצות ומוזרויות שונות של המערכת הצבאית, תמיד תוך השלכה שהכללים אינם נגישים ומוטים כלפי אלה הנמוכים בהיררכיה. בפרק 6 מסופר ליוסאריאן (הגיבור) כי מלכוד 22 מחייב אותו לעשות כל מה שמפקדו אומר לו לעשות, ללא קשר לשאלה אם הוראות אלה עומדות בסתירה לפקודות הממונים על הקצין.[3]

בפרק האחרון, מלכוד 22 מתואר ליוסאריאן על ידי זקנה המספרת על מעשה אלימות מצד חיילים:[4][5]

"מלכוד 22 אומר שיש להם את הזכות לעשות כל דבר שאנחנו לא יכולים למנוע מהם לעשות."
"על מה לעזאזל את מדברת?" יוסריאן צעק עליה במחאה מבולבלת וזועפת. "איך ידעת שזה מלכוד 22? מי לעזאזל אמר לך שזה מלכוד 22?"
"החיילים עם המועדונים והכובעים הלבנים הקשים. הבנות בכו. 'עשינו משהו לא בסדר?' הם אמרו. הגברים אמרו לא ודחקו אותן מהדלת עם קצות האלות שלהם. 'אז למה אתה רודף אחרינו?' הבנות אמרו 'מלכוד 22', אמרו הגברים. כל מה שאמרו כל הזמן היה 'מלכוד 22, מלכוד 22'. מה זה אומר, מלכוד 22? מה זה מלכוד 22?"
"הם לא הראו לך את זה?" יוסריאן דרש, מתרוצץ בכעס ובמצוקה. "אפילו לא אילצת אותם לקרוא את זה?"
"הם לא צריכים להראות לנו את מלכוד 22", ענתה הזקנה. "החוק אומר שהם לא חייבים."
"איזה חוק אומר שהם לא צריכים?"
"מלכוד 22."

על פי הפרופסור לספרות איאן גרגסון, הנרטיב של הזקנה מגדיר את "מלכוד 22" באופן ישיר יותר כ"פעולת הכוח" האכזרית, ומפשט את "התחכום המזויף" של התרחישים הקודמים. [6]

מלכוד 22 ארכיטיפי, כפי שנוסח על ידי הלר, כרוך במקרה של ג'ון יוסאריאן, מטילן כוחות האוויר של צבא ארצות הברית, שרוצה להיות מקורקע מטיסה קרבית. זה יקרה רק אם הוא יוערך על ידי מנתח הטיסה של הטייסת ויימצא "לא כשיר לטוס". כשיר יהיה כל טייס שמוכן להטיס משימות כל כך מסוכנות, מכיוון שצריך להיות משוגע כדי להתנדב למוות אפשרי. עם זאת, כדי להעריך אותו עליו לבקש את ההערכה, מעשה שנחשב כהוכחה מספקת להכרזה שפויה. תנאים אלה אינם מאפשרים להכריז עליו כ"לא כשיר". כל מי שמבקש להשתחרר משירות כטענה להיותו משוגע לא בהכרח משוגע, לפיכך, טייסים המבקשים בדיקת כושר מנטלי "שפויים" ולכן חייבים לטוס בקרב. עם זאת, אם הטייס לא יבקש להיבדק, הוא לעולם לא יקבל הערכה ולכן לעולם לא ניתן למצוא אותו שפוי, כלומר עליו לטוס גם בקרב. מסיבה זו, מלכוד 22 מבטיח כי אף טייס לעולם לא יכול להיות מרותק על היותו מטורף גם אם הוא אכן אינו שפוי. הפילוסוף לורנס גולדשטיין טוען כי "הדילמה של הטייס" אינה הגיונית אפילו לא תנאי שהוא נכון בשום פנים ואופן; זהו "תנאי דו-ממדי" שבסופו של דבר חסר משמעות.[7]

הופעות אחרות ברומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד התייחסות לדילמה הגיונית בלתי ניתנת לפתרון, מופעל מלכוד 22 להסביר או להצדיק את הביורוקרטיה הצבאית. לדוגמה, בפרק הראשון מחויב יוסאריאן לחתום את שמו על אותיות שהוא מצנזר בזמן שהוא מרותק למיטת בית חולים. סעיף אחד שהוזכר בפרק 10 סוגר פרצה במספר הקידומים, שטוראי יכול לנצל כדי להשיג את הדרגה האטרקטיבית של טוראי מחלקה ראשונה לאחר כל קידום. באמצעות בתי משפט צבאיים על כך שערק, הוא יורד בדרגה חזרה לטוראי, אך מלכוד 22 הגביל את מספר הפעמים שיכול היה לעשות זאת לפני שנשלח למחבוש.

בנקודה אחרת בספר, זונה מסבירה ליוסריאן שהיא לא יכולה להתחתן איתו כי הוא משוגע, והיא לעולם לא תתחתן עם גבר משוגע. היא מחשיבה כמשוגע כל גבר שיסכים להינשא לאישה שאינה בתולה. לולאת ההיגיון הסגורה הזו המחישה בבירור את מלכוד 22 מכיוון שעל פי ההיגיון שלה, כל הגברים שמסרבים להתחתן איתה שפויים, ולכן היא תשקול נישואין; אך ברגע שגבר מסכים להתחתן איתה, הוא משתגע משום שהוא רוצה להתחתן עם לא בתולה, ומייד נדחה.

בשלב מסוים, קפטן בלאק מנסה ללחוץ על מיילו לשלול מזון ממייג'ור מייג'ור כתוצאה מאי חתימת שבועת נאמנות שלמייג'ור מייג'ור מעולם לא ניתנה הזדמנות לחתום עליה מלכתחילה. קפטן בלאק שואל את מיילו, "אתה לא נגד מלכוד 22, נכון?"

בפרק 40, מלכוד 22 מאלץ את הקולונלים קורן וקת'קארט לקדם את יוסאריאן לדרגת מייג'ור ולרתק אותו במקום פשוט לשלוח אותו הביתה. הם חוששים שאם לא יעשו זאת, אחרים יסרבו לטוס, בדיוק כמו שעשה יוסאריאן.

חשיבות המספר 22[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלר רצה במקור לקרוא לביטוי (ומכאן הספר) במספרים אחרים, אך בסופו של דבר הוא וההוצאה שלו הסתפקו ב-"22". למספר אין משמעות מיוחדת; והוא נבחר בשל נועם המצלול שלו. הכותרת הייתה במקור "Catch-18" (מלכוד 18), אך הלר שינה אותו לאחר שהתפרסם הרומן "מילא 18" הפופולרי זמן קצר לפני כן.[8]

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "מלכוד 22" הסתנן לשימוש נפוץ בשפה האנגלית. בראיון משנת 1975 אמר הלר שהמונח לא יתורגם היטב לשפות אחרות.[8]

ג'יימס א. קומבס ודן ד. נימו מציעים כי הרעיון של "מלכוד 22" צבר מטבע פופולרי מכיוון שכל כך הרבה אנשים בחברה המודרנית נחשפים ללוגיקה בירוקרטית מתסכלת. הם כותבים:

אם כן, כל מי שעוסק בארגונים מבין את ההיגיון הביורוקרטי של מלכוד 22. בתיכון או במכללה, למשל, סטודנטים יכולים להשתתף במועצת סטודנטים, סוג של ממשל עצמי ודמוקרטיה המאפשרת להם להחליט מה שהם רוצים, כל עוד מנהל או דיקן התלמידים יאשרו זאת. דמוקרטיה מזויפת זו שניתן לבטל בהחלטה שרירותית היא אולי המפגש הראשון של האזרח עם ארגונים שעשויים להתייחס לערכים 'פתוחים' וליברליים, אך למעשה הם מערכות סגורות והיררכיות. מלכוד 22 הוא הנחה ארגונית, חוק לא כתוב של כוח בלתי פורמלי הפוטר את הארגון מאחריות ומעמיד את האדם במצב אבסורדי מטעמי נוחות או מטרות לא ידועות של הארגון.[9]

יחד עם "החשיבה הכפולה" של ג'ורג 'אורוול, "מלכוד 22" הפך לאחת הדרכים המוכרות ביותר לתאר את מצוקת המלכוד בכללים סותרים.[10] סוג משמעותי של הגדרה של רפואה אלטרנטיבית נקרא מלכוד 22. במאמר מערכת משנת 1998 שנכתב על ידי מרסיה אנגל, עורכת לשעבר של כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד, טענה כי:

"הגיע הזמן שהקהילה המדעית תפסיק לתת נסיעה חינם לרפואה אלטרנטיבית. לא יכול להיות שני סוגים של תרופות - קונבנציונלי ואלטרנטיבי. יש רק תרופות שנבדקו כראוי ותרופות שלא קיימות, תרופות שעובדות ותרופות שעשויות לעבוד או לא. לאחר שנבדק טיפול קפדני, זה כבר לא משנה אם הוא נחשב אלטרנטיבי מלכתחילה. אם נמצא שהוא בטוח ויעיל למדי, הוא יתקבל. אולם קביעות, ספקולציות והעדפות אינן תחליף לראיות. טיפולים אלטרנטיביים צריכים להיות נתונים לבדיקות מדעיות לא פחות קפדניות מהנדרשות מטיפולים קונבנציונליים."[11]

הגדרה זו תוארה על ידי רוברט ל. פארק כמלכוד 22 הגיוני שמבטיח כי כל שיטת רפואה משלימה ואלטרנטיבית המוכחת כפועלת "כבר לא תהיה כזו, היא פשוט תהיה רפואה."

שימוש במחקר מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר, מלכוד 22 משקף את התסכול של המדען מפני הידוע הבלתי ידוע, אשר מחשוב קוונטי הוא דוגמה עיקרית: אם שני אלקטרונים מסתבכים כך שאם מדידה מזהה את האלקטרון הראשון במיקום אחד סביב המעגל, השני צריך לתפוס ישירות מיקום לרוחב המעגל ממנו, (מערכת יחסים שמתקיימת כשהם זה ליד זה וכשהם רחוקים זה מזה שנות אור). מלכוד 22 של מחשוב קוונטי היא שתכונות קוונטיות פועלות רק כאשר הן לא נצפות, ולכן התבוננות במחשב קוונטי כדי לבדוק אם הוא מנצל התנהגות קוונטית יהרוס את ההתנהגות הקוונטית הנבדקת. עקרון אי הוודאות של הייזנברג מונע מאיתנו לדעת את מיקום החלקיקים והמומנטום בו זמנית - אם מודדים נכס אחד, אתה משמיד מידע אודות האחר.

תקנת הגנת המידע הכללית של האיחוד האירופי: תקנת הפרטיות המרחיבה של האיחוד האירופי מציבה מגבלות על פיתוח בינה מלאכותית, הנשענת מאוד על נתונים (גדולים).[12] מעבר להגבלותיה על איסוף נתוני משתמשים, התקנה מבטיחה כי גם אם חברה אוספת נתונים אישיים, השימוש בו לקבלת החלטות אוטומטיות - יישום בינה מלאכותית סטנדרטית - מוגבל. מלכוד 22 קובע כי משתמש יכול לבטל את הסכמתו לעיבוד (מידע) אוטומטי, ובמקרה זה על החברה לספק אלטרנטיבה שנבדקה על ידי האדם המצייתת לרצונות המשתמש. כשמשתמשים באוטומציה, יש להסביר אותה בבירור למשתמש וייתכן שעדיין ניתן להעניש את היישום שלה בשל עמימות או הפרה של תקנות אחרות, מה שהופך את השימוש בבינה מלאכותית כמלכוד 22 עבור גופים התומכים בתקנת הגנת המידע של האיחוד האירופי.

בינה מלאכותית: כפי שצוין לעיל בינה מלאכותית תלוי בכמויות אדירות של נתונים מאומתים, שרובם נחשבים בצדק לפרטיים מסיבות אישיות או מסחריות. זה מוביל למלכוד 22 שנובע מכניסה שלא בכוונה של נתונים לכאורה או לא מוגנים לאתרים מאובטחים. כך, באמצעות עשרות בקשות "זכות גישה", גילה ג'יימס פאבור, חוקר באוקספורד, כי הוא יכול לגשת למידע אישי - החל מהיסטוריות רכישה, לספרות כרטיסי אשראי, לכתובות בית בעבר ובהווה - מכמה חברות בבריטניה וארצות הברית, מבלי לאמת אפילו את זהותו. בתחומים מסחריים תוכניות שונות לצבירת נתונים מועילים לבינה מלאכותית הן בכל מקום. הגישה לנתונים היא קריטית עבור סטארטאפים המשתמשים בלמידה של מכונות כטכנולוגיית הליבה של העסק שלהם. לדברי מוריץ מילר-פרייטאג, "אמנם אלגוריתמים וכלים רבים של תוכנה פתוחים ומשותפים ברחבי קהילת המחקר, אך מערכי נתונים טובים הם בדרך כלל קנייניים וקשים לבנייה. בעלות על מערך נתונים גדול וספציפי לתחום יכולה אפוא להפוך למקור משמעותי ליתרון תחרותי."[13] קליטת משתמשים אפילו כולל ממשקי משתמשים תמימים כאלה המעודדים משתמשים לתקן שגיאות, כגון Mapillary ו-reCAPTCHA. לפיכך, משתמשים ברשת האינטרנט מטופחים בהדרגה לשתף פעולה בבניית בינה מלאכותית זאת בתמורה לגישה למידע שאינו ניתן לאימות, בעוד שזכויותיו מכובדות על ידי הסכמה לתנאים בלתי ניתנים לשינוי.

הבעיה של הידוע הלא ידוע: זהו סוג של סיטואציה הפוכה למלכוד 22, בה יוסריאן של ג'וזף הלר עדיין לא יודע שהמפציץ אותו חשש לצוות הלילה הופל אמש. מחסור דומה מסביר מדוע מדענים לא גילו תרופה למחלת אלצהיימר; - הם לא יודעים בדיוק מה זה.[14] הם יכולים לראות מה קורה לחולים ולחזות מה יקרה אך אינם מבינים את הסיבות האולטימטיביות שלו, מדוע זה משפיע על האנשים או מדוע התסמינים הולכים ומחמירים עם הזמן.

הערכת פרשנויות חדשות שהוגשו לכתבי עת מדעיים: אם מוצג ידע חדש ממחקרים חדשים בהקשר של ידע קיים, תהליך זה מאפשר לקבוע אמינות של מסקנות שהתקבלו. מכיוון שהידע הוא אבולוציוני באופיו, הידע המוקדם יותר מהווה בדרך כלל בסיס להתקדמות מאוחרת יותר. עם זאת, אילוצים אקדמיים בדרך כלל נוטים לגרום לחוקרים להימנע מחשיבה מחוץ לקופסה. זה מוביל לבעיית מלכוד 22 עבור חוקרים המבקשים "לפרש מחדש" מחקרים קודמים ומוציאים מסקנות מהנתונים הקיימים שמתנגשים עם הפרשנויות הקיימות. לדוגמה, ההבנה הנוכחית של יריעות הקרח של פליסטוקן בצפון אמריקה ובאירופה מבוססת בסופו של דבר על פרשנותה של אגאסיז משנת 1842 "למר דה-גלאס" עבה שכיסה חלק ניכר מהאזורים הצפוניים ביבשות.[15] במשך 50 שנה לאחר פרסומו, כמה גאולוגים מנוסים הפנו את תשומת הלב למגרעות הרציניות. אף על פי כן, הפרשנות של אגאסיז עומדת בבסיס הגרסה ה"קאנונית" הנלמדת כעת לתלמידי בתי ספר. כיום החוקרים מבצעים סקירה ביקורתית של ראיות קיימות, המגיעות למסקנות השונות באופן מהותי מהפרשנות של 'קרח הפליסטוקן העבה', יתקשו להעביר אותה מעבר לצוותי הסקירה ולכתבי עת שונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטלים:
פורטל פילוסופיה
פורטל ספרות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Catch-22". Random House Dictionary. 2012.
  2. ^ Beidler, Philip D. (1995). Scriptures for a Generation: What We Were Reading in the '60s. p. 162. ISBN 978-0820317878. It is Catch-22: Dr. Daneeka explains how anybody who is crazy has a right to ask to be removed from combat status but how anybody who asks is revealing a rational concern for his own safety that makes him not crazy;
  3. ^ Margot A. Henriksen, Dr. Strangelove's America: Society and Culture in the Atomic Age; University of California Press, 1997; ISBN 0-520-08310-5; p. 250.
  4. ^ "Joseph Heller", Gale Encyclopedia of Biography, accessed via Answers.com, 16 August 2013.
  5. ^ James E. Combs & Dan D. Nimmo, The Comedy of Democracy; Westport, CT: Praeger (Greenwood Publishing Group), 1996; ISBN 0-275-94979-6; p. 152.
  6. ^ Ian Gregson, Character and Satire in Post War Fiction; London: Continuum, 2006; ISBN 9781441130006; p. 38.
  7. ^ Goldstein, Laurence (2004). "The Barber, Russell's paradox, catch-22, God, contradiction and more: A defence of a Wittgensteinian conception of contradiction". In Priest, Graham; Beall, J. C.; Armour-Garb, Bradley (eds.). The law of non-contradiction: new philosophical essays. Oxford University Press.
  8. ^ 1 2 "A classic by any other name", The Telegraph, 18 November 2007.
  9. ^ James E. Combs & Dan D. Nimmo, The Comedy of Democracy; Westport, CT: Praeger (Greenwood Publishing Group), 1996; ISBN 0-275-94979-6ISBN 0-275-94979-6; p. 152.
  10. ^ Richard King, "22 Going on 50: Half a century later, the world is full of Catch-22s"; The Smart Set, 20 July 2011.
  11. ^ Angell, M.; et al. (1998). "Alternative medicine--The risks of untested and unregulated remedies". New England Journal of Medicine. 339 (12): 839–41. doi:10.1056/NEJM199809173391210. PMID 9738094.
  12. ^ Porubcin, Emilia (23 באוגוסט 2019). "Catch-22 developing AI under GDPR". ICDS.ee. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Muller-Freitag, Moritz (10 ביוני 2016). "10 Data Acquisition Strategies for Startups". KDnuggets. נבדק ב-16 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Shurkin, Joel (1 באפריל 2015). "Catch-22 Alzheimers diagnoses and treatments". Inside Science. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Agassiz, Louis (1842). "The Glacial Theory and its recent Progress". The Edinburgh New Philosophical Journal. 33: 215–240.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מלכוד_22_(היגיון)&oldid=38333190"