פורטל:ספרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

P literature.svg

ספרות היא שם כולל ליצירות אומנותיות המובעות באמצעות מילים כתובות. שלא כמו המוזיקה או הציור, אומנויות שבהן היצירה מובעת באמצעות צליל או צבע. ביצירה ספרותית ישנן דמויות ספרותיות שהן פרי המצאתו של הסופר, כמו באגדה או במשל, או שהן מציאותיות וקיימות, כמו בביוגרפיה או ביומן.

את היצירות הספרותיות מחלקים לז'אנרים (סוגות), על פי מאפייניהן, או על פי ההתאמה שלהן לקבוצה מסוימת. לדוגמה, ספרות ילדים או ספרות בלשית. ישנם ז'אנרים ספרותיים שאינם ספרותיים במלואם, כלומר, המלל הכתוב שבהם הוא לא העיקר. המלל המרכיב מחזאות למשל, נחשב, בפני עצמו, ליצירה ספרותית. אולם, המחזה כולו, כאשר הוא כולל את המשחק, נחשב לתיאטרלי.

חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המלים מכונה בשם חֶרֶז.

בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעתים אף בהטעמה של הגיינים אלו.

חריזה שימשה במשך מאות בשנים בשירה, בדרך כלל בשילוב עם משקל קבוע. הדוגמאות הראשונות לחריזה נמצאות דווקא בשירה הסינית הקדומה, והטכניקה הופיעה במקביל בשפות הקלאסיות האירופיות (יוונית ולטינית). אחד מתפקידיה המקוריים של החריזה היה להקל על זכירה בעל-פה של טקסטים שיריים, שנועדו לצורכי פולחן ולמטרות אחרות, אך כבר מראשיתה היה לחריזה גם תפקיד אסתטי. תפקיד נוסף של החריזה הוא הסחת דעת הקורא מתוכן השיר. בשירה המודרנית, שהתנערה מחובת הכתיבה בחרוז ובמשקל, משמשת לעתים חריזה בלתי-סדורה או יוצאת דופן למטרות שונות (על מנת למשוך תשומת לב לשורה מסוימת, לחדוד אלמנטים מוזיקליים בשיר, וכן הלאה).

תורת הספרות: חריזה

ספרות עברית וישראלית: אלוף בצלות ואלוף שום - דודו גבע - הכנענים - הרופא וגרושתו - חבלים - מעשה העז - נפתלי הרץ וייזל - פרקים של ספר המדינה - שד"ל - שלמה המלך ושלמי הסנדלר - שמואל יוסף עגנון

שירה ומחזות: אברהם גולדפדן - היינריך היינה - וסילה אלכסנדרי - תיאטרון ביוון העתיקה - קינת ניפור

אחר: ספרייה

Article.gif

פרוזה: אונורה דה בלזק - אנה פרנק - בילבי - בית בודנברוק - ג'יימס ג'ויס - ג'יין אוסטן - ד"ר סוס - הארי פוטר (דמות) - הווארד פיליפס לאבקרפט - הרפתקאות אליס בארץ הפלאות - וינסטון צ'רצ'יל - זמנים קשים - חורחה לואיס בורחס - יוליסס - לאופולד בלום - מוות בוונציה - מיכאל קולהאס - מסביב לעולם בשמונים יום - מסעותי עם דודתי - נקמת האבות - סופרמן - פאול צלאן - פנאיט איסטרטי - קורט וונגוט - קירה קירלינה - ריצ'רד דוקינס - תומאס מאן

Cquote2.svg

חשבת: גפרור מוצק, דק גזרה, בעל ראש אדמדם, בשריטת נפץ תתחכך בחיים, בתאווה גדולה תוצת, תתלקח, תפיק אש להבה; והנה הוציאו אותך מן הקופסה, גלגלו סביב קצך ההפוך פיסת צמר-גפן, תחבו לאוזן, סובבו קצת ושלפו אותך מרוח בקרטוב זוהמה כתמתם-צהבהב, והופ, לפח!

Cquote3.svg
– "הגפרור", מתוך "האם טוב להיות רנדי מק'דוגל?", מאת חנוך לוין


להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית ספרות בוויקיפדיה:

כריכת הספר הוא הלך בשדות באחת ההוצאות הראשונות

ברומן הוא הלך בשדות מאת משה שמיר, במסגרת התלישות אותה מייצגת מיקה, אין אזכור ממשי לחייה הקודמים. בעוד שבספר משולבים באומנות ובדיוק פרטים רבים, הקשורים לבעלה אורי, להוריו, ולקיבוץ בו הם חיים, על מיקה רק ידוע, מליחושי ילדי המשק, שהיא באה "משם", ללא הורים, משפחה, רכוש או שייכות, ואין לאיש עניין לדעת מהיכן באה ומה קרה למשפחתה. כזה היה המצב בארץ ישראל ב-1947, עת פורסם הרומן. היישוב היהודי התעלם מעברם של ניצולי השואה ואלה גזרו על עצמם שתיקה כדי להקלט במהירות בחברה הישראלית והסרת הזהות הקודמת. כיום, בפרספקטיבה של שנים, נראה כי החברה בתקופה זו הייתה לא סובלנית ואטומה, שלא ידעה, ולא רצתה לדעת, כיצד להתמודד עם כאב השואה.

ספרות קדם-קלאסית


ספרות יוון העתיקה

ספרות יוון העתיקה | התיאטרון ביוון העתיקה | מיתולוגיה יוונית

Hoplitodromos Staatliche Antikensammlungen 1471.jpg

ספרות רומא העתיקה

ספרות רומא העתיקה | מיתולוגיה רומית


Scriptorium-monk-at-work.jpg

ספרות ימי הביניים

ספרות הרנסאנס

גתה
ויקטור הוגו
גוסטב פלובר
אמילי דיקנסון
מארק טוויין
אדגר אלן פו

ספרות גרמנית


ספרות צרפתית


ספרות אמריקאית


ספרות אנגלית


ספרות רוסית

ג'ין אוסטין
צ'ארלס דיקנס
ג'ון קיטס
אלכסנדר פושקין
דוסטוייבסקי
לב טולסטוי

ספרות מודרנית

תיאטרון ביוון העתיקה

מסכת תיאטרון יוונית
תיאטרון יווני

התיאטרון בתקופת הנאורות

תיאטרון הגלוב של שייקספיר

התיאטרון במאה ה-19

איבסן
צ'כוב
אולם תיאטרון במאה ה-18

התיאטרון במאה ה-20

תיאטרון מודרני
שלמה אבן גבירול

סופרים - משוררים - מחזאים - מתרגמים - עורכים - חוקרי ספרות - כתבי עת

P Aleph.png
P linguistics.svg
PiconNL.png
P art.png
P Cinema.png
P Television.png
השפה העברית בלשנות הספרייה הלאומית אמנות קולנוע טלוויזיה

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים