מלכוד 22

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר בגרסתו העברית הראשונה

מלכוד-22אנגלית: Catch-22) הוא רומן אנטי-מלחמתי משנת 1961 מאת הסופר האמריקאי ג'וזף הלר. עלילתו הדמיונית מתרחשת בזמן מלחמת העולם השנייה ועוסקת בשאלת אי-שפיותה הגלובלית של המלחמה. זהו ספרו הראשון של הלר, אשר זכה להצלחה בקנה מידה עולמי ואף הוסרט לקולנוע בשנת 1970[1].

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתאר את קורותיו של קצין אמריקאי בשם ג'ון יוסאריאן, מטילן פצצות המצהיר שהוא אשורי, בטייסת הפצצה של חיל האוויר האמריקני הממוקמת באי פיאנוזה שמדרום לאי האיטלקי אלבה, בים הטירני, בזמן מלחמת העולם השנייה. בחלקו הראשון נעה עלילת הספר בין הדמויות הקשורות בסיפור, תוך שהיא מתארת את השקפת עולמו של יוסאריאן, דאגתו הכרונית מפני המוות, שנינותו, תיסכולו וההומור האבסורדי שלו. העלילה מזגזגת בזמן בין האירועים השונים שעברו על יוסאריאן במהלך המלחמה, הנצרפים למכלול הזוי. הלר שאב את האווירה האבסורדית האופפת את הספר מנסיונו הצבאי ומספרו של ירוסלב האשק, החייל האמיץ שוויק‏‏‏[2]. עלילת הספר רצופה במלכודים מעגליים כמוטיב. לפי העיקרי בהם (הוא מילכוד 22) ניתן להשתחרר מהצבא בנימוק של אי שפיות, אך לשם כך יש למלא טופס בקשה. המלכוד הוא שמילוי טופס הבקשה גורם לסיווג החייל שמילא את הטופס כשפוי, וממילא הבקשה תידחה.

עלילה המזגזגת בזמן מופיעה גם בספרים אחרים של הלר, כגון "אלוהים יודע", אך הם לא זכו להצלחה הכבירה של ספר ביכוריו, מלכוד 22. בשנת 1994 פרסם הלר את ספר ההמשך ל"מלכוד 22", "זמן סגירה".

המלכוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר נגזר ממספרו של סעיף בחוק השירות הצבאי האמריקני. על פי סעיף זה, רק משוגעים יכולים להשתחרר משירות בצבא. המילכוד נובע מן המסקנה כי חייל המבקש להשתחרר מהצבא בטענה כי הוא מפחד מן הסכנות הכרוכות בשירות, סביר להניח שאינו משוגע, ולכן לא יזכה לשחרור. גרסאות שונות של המלכוד הבסיסי מופיעות לאורך כל הספר באופנים משעשעים. לדוגמה, אור יספר למה בצעירותו הוא שם תפוחים בפיו רק אם יתירו לו לשים אגוזים בפיו - אלא שברגע ששם את האגוזים בפיו, הסבריו לא מובנים כי פיו מלא באגוזים. כך מוסבר המלכוד בספר‏[3]:

"היה רק מילכוד אחד, מילכוד 22, שציין במפורש כי דאגה לביטחון האישי אל מול סכנות ברורות ומיידיות היא תהליך של חשיבה הגיונית."

"אור היה משוגע והיה אפשר לקרקע אותו. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לבקש. וברגע שהיה עושה את זה, הוא כבר לא היה משוגע והיה צריך לטוס למשימות נוספות. אור היה משוגע כשטס למשימות נוספות, ושפוי כשלא טס, אבל אם הוא היה שפוי הוא היה צריך לטוס. אם הוא טס הוא היה משוגע ולא היה צריך לטוס. אבל אם הוא לא רצה לטוס הוא היה שפוי והיה חייב לטוס."

בעקבות הצלחת הספר קיבל הביטוי "מלכוד-22" משמעות של מצב אבסורדי בו נדרש לבצע שתי פעולות, כאשר ביצוע הפעולה הראשונה מוביל לתוצרי ביצוע הפעולה השנייה. למשל, אם פעולה אחת תהיה הכרזה על עצמך כמשוגע (פעולה) לשם שחרור מוקדם מהצבא (תוצר) - תוביל פעולה זו דווקא לתוצר של הפעולה השנייה (המשך שירות בצבא) שהיא הכרזה על אי-רצון לשחרור מוקדם, יש לציין כי במלכוד-התוצר שהיה אמור להתקבל בפעולה השנייה-חייב להיות מנוגד לתוצר שהיה אמור להתקבל בפעולה הראשונה - וזאת לשם השגת מעגל לוגי סגור - וזאת לשם יצירת המצב אבסורדי-אירוני שמתאר המלכוד.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום לעברית של הספר, מאת בני לנדאו ובני הדר, יצא לאור בשנת 1971 בהוצאת "ביתן", וזכה להצלחה רבה‏[4]. אילן רונן עיבד את הספר וביים את המחזה, בהצגה בתיאטרון החאן בסוף שנות ה-70.

בספטמבר 2008 יצא לאור תרגום חדש לעברית, מאת ירון בן עמי, בהוצאת ידיעות אחרונות, והפך מיד לרב-מכר[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מלכוד 22", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  2. ^ A personal testimony by Arnošt Lustig,, באתר Zenny‏
  3. ^ ציטוט מתוך מהדורת 2008 בהוצאת ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד עמ' 65-66
  4. ^ 4.0 4.1 שירי לב-ארי, הקרב על יוסאריאן, "הארץ", 25.9.2008