מנחם מזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם מזרחי צילום של שלומית כרמלי
תמונה של מנחם מזרחי מתערוכת היחיד השלישית שלו בגלריה גורדון, 1996 "מטרופולין"

מנחם מזרחי (01 ביוני 1951 - 3 בינואר 2011) היה צייר ישראלי שחי ופעל בתל אביב. מזרחי לא עזב מעולם את ישראל וכמעט לא יצא מתחומי העיר תל אביב, בה חי בגפו. עסק בציור, רישום, רישום מודל וציור בצבע שמן.

תולדות חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו חלה מזרחי בפוליו, מחלה שעיוותה את גופו. בין השנים 19771980 למד במכון אבני לאמנות בתל אביב. מיד לאחר סיום לימודיו לימד במכון משנת 1981 ועד 1986, לאחר מכן עבר ללמד ב"מימד", בית ספר לאמנות חזותית, ובמכון בת ים לאמנות. בין תלמידיו הבולטים הציירות מרים כבסה, מירב סודאי ומרילו לוין.

בין השנים 1992 ל-2002 קיים חמש תערוכות יחיד, כולן בגלריה גורדון.

ציוריו, הנוטים אל האקספרסיוניזם, מתרכזים בדמות האדם ומצבו הקיומי בחלל עירוני. סדרות ציוריו של דוגמנית בחדר מביעות את הניכור בין החדר החשוף לבין הדוגמנית המעורטלת. סדרות ציוריו של אדם ברחוב, שהן למעשה דיוקן עצמי של האמן, מביעות את הניכור שחש האדם הבודד, כל אדם, בעיר גדולה. בסדרת ציורים זו ניצב האדם רזה וכפוף בעיר אפורה וגשומה. גורם מרכזי בציוריו הוא האור העז האופייני לציור הישראלי.

לשם יצירת טקסטורות על גבי הבד נהג לאסוף חומרים מהרחוב, כגון שאריות משקעים שנותרו על כביש לאחר גשם, ולערבבם עם צבעיו.

בדבריו על תערוכת היחיד השלישית שלו ("מטרופולין") בגלריה גורדון כתב:

לא רציתי להשתמש באילוסטרציה ולא רציתי לשמש כמאייר לספרי פילוסופיה. לא רציתי להעביר רעיונות בצורה פלקטית ועם זאת רציתי לומר את הדברים בצורה אסתטית ולשמור על ערכים ציוריים.

הציור שלי נובע משתי מוטיבציות. האחת היא העיר, המטרופולין, אשר בקירות הבטון שלה, בתנועה האין סופית שלה, בתקשורת המסיבית שהיא מייצרת, בחומריות ובחומרניות שלה מגמדת את האינדוידואל. והשנייה היא האדם הנאבק בתוכה. האדם אשר מושפע בהכרה ובתת הכרה מהתרבות העירונית העכשווית, מתרבות התקשורת הווידאו-קליפית ומהזיוף והסינתטיות שהיא מייצרת.

הציור שלי הוא אישי. הוא לא ריאליסטי ולא נטורליסטי. אני מבטא את עצמי דרך החברה הסובבת אותי ודרך הסביבה המקיפה אותי. אני לוקח חומרים עירוניים ממקומות שונים ומחבר אותם לסביבה חדשה שמשמשת כתפאורה לחיים בפריים אחד.

נפטר בגיל 59 ב-3 בינואר 2011.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 – גלריה גורדון
  • 1994 – גלריה גורדון
  • 1996 – "מטרופולין", גלריה גורדון
  • 2000 – גלריה גורדון
  • 2002 – גלריה גורדון

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1980 – דיוקן עצמי – אגודת הציירים והפסלים, ת"א
  • 1986 – גלריה אלון, ירושלים
  • 1987 – תערוכת אמן אורח במוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית לרגל חגיגות 60 שנה לעיר
  • 1988 – גלריה רגע, ת"א
  • 1989 – "שמונה עשר אמנים בישראל" – תערוכה נודדת בגרמניה – Die pump galery,berlin Historic museums, Milberg, fish market gallery, effort
  • 1989 – "ציור מהטבע", מרכז תרבות סמילנסקי, רחובות
  • 1990 – גלריית גורדון, תל אביב
  • 2001 – "תערוכת זהות" (דיוקן עצמי)
  • 1992 – "דיוקנאות עצמים", גלריה קלרפלד פרי, ניו יורק
  • 2001 – המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן – ונוס
  • 2003 - 2005 – תערוכה נודדת של אמנות לעם, "לילה 55"
  • 2007 – אייבי נתן, "איש השלום" לרגל יום הולדתו ה–80, עיריית יבנה ואמנים ישראלים במחווה מיוחדת
  • 2007 – מבטים על דיוקן, גלריית ד.ש דנון
  • 2010 – וריאציות על סטודיו, גלריה דן, תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]