מסרשמיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסרשמיט
Messerschmitt
לוגו מסרשמיט
שנת הקמה: 1938
פירוק החברה: 1968 - מיזוג לתוך מסרשמיט־בולקוב GmbH‏,
1969 - מיזוג לתוך מסרשמיט־בולקוב־בלום
מיקום המטה: אאוגסבורג, גרמניה
מייסדים: וילי מסרשמיט
ענפי תעשייה: תעשייה אווירית
מוצרים עיקריים: כלי טיס צבאיים,
מטוסי נוסעים
סמליל יצרנית הרכב האיטלקית אם איי ואל, הכולל בתוכו את סמלילה של מסרשמיט

מסרשמיטגרמנית: Messerschmitt) הייתה חברה גרמנית לייצור מטוסים שנודעה בעיקר בשל מטוסי הקרב שלה מתקופת מלחמת העולם השנייה, ה- Me 262 וה- Bf 109. החברה שרדה גם לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר סדרת מיזוגים, התייצבה כמסרשמיט־בולקוב־בלום עד לרכישתה בידי דיימלר-בנץ אוויר־חלל AG‏ (DASA) בשנת 1989.

סיפורה של מסרשמיט מתחיל בשנת 1927 עם הצטרפותו של פרופסור וילי מסרשמיט לצוות המתכננים של "המפעל הבווארי למטוסים". שם הוא קידם את רעיונו ל"מבנה קל משקל" המאחד מספר חלקים נושאי עומס לחלק מבני יחיד החוסך משקל ונפח, ומביא לביצועים משופרים. המטוס הראשון שהעמיד תפיסה זו במבחן היה ה- Bf 108 טייפון, מטוס ספורט שקבע שיאים רבים. על סמך הצלחה זו הוזמנה החברה בשנת 1935 לתחרות תכנון מטוס הקרב העתידי של הלופטוואפה, תחרות בה זכתה עם דגם ה- Bf 109.

מאז הזכייה הפך וילי מסרשמיט לחביב המשטר הנאצי, גם בשל כישוריו הפוליטיים ומיקום מפעליו בדרום גרמניה, הרחק ממקבצי התעשייה המסורתיים בצפון. מסרשמיט AG נוסדה כחברה עצמאית ב- 11 ביולי 1938. וילי מסרשמיט מונה ליו"ר הדירקטוריון ומנהל בפועל. לאחר תאריך זה, כל המטוסים צויינו באותיות ME (האותיות הראשונות בשם "מסרשמיט") במקום BF (שציין "Bayerische Flugzeugwerke", המפעל הבווארי למטוסים).

במהלך שנות המלחמה, הייתה מסרשמיט ספקית מטוסי הקרב העיקרית ללופטוואפה. מטוסי ה- Bf 109 וה- Bf 110 היוו את עיקר הכוח האווירי, בחציה הראשון של המלחמה. דגמים נוספים הוזמנו ובהם דאון התובלה Me 231 גיגאנט (ענק) האדיר, וגרסתו משושת המנועים Me 232.

במחצית השנייה של המלחמה, התרכז מסרשמיט בעיקר בפיתוח מטוסי סילון, ובהם מטוס הקרב הסילוני המבצעי הראשון Me 262 שוואלבה (סנונית), ומטוס הקרב הרקטי היחיד ששרת אי פעם בחיל אוויר כלשהו, ה- Me 163 קומט (כוכב שביט). המטוסים נבנו על ידי עובדי כפייה מבין אסירי מחנות ריכוז, בעיקר מאוטהאוזן.

למסרשמיט היו גם כמה תכנונים כושלים, ביניהם ה- Me 210, יורשו של ה- 110, אסון תעופתי שכמעט הביא לפירוקה הכפוי של החברה. בעיות התכנון שלו נפתרו ב- Me 410 הורניס (צרעה), אך מספר קטן של מטוסים מדגם זה יוצר שכן הדגש הושם על דגמי ה- Me 262.

עם תום מלחמת העולם השנייה, לא הורשתה החברה לייצר מטוסים, ועל כן פנתה ליצור מכונית תלת גלגלית בתצורת "בועה" בשני דגמים: מסרשמיט KR175 ומסרשמיט KR200. בשנות החמישים רכשה חברת אם איי ואל האיטלקית ידע ממסרשמיט שאיפשר לה לבנות אף היא אופנועים ומכוניות תלת גלגליות, אם איי ואל גם אימצה את סמלילה של מסרשמיט לתוך הסמליל שלה.

בשנת 1968 התמזגה מסרשמיט AG עם חברת בולקוב, ושנה לאחר מכן צורפו גם עסקי התעופה של בלום אונד פוס. החברה המאוחדת מסרשמיט־בולקוב־בלום, נרכשה על ידי Daimler-Benz Aerospace AG בשנת 1989, וחדלה להתקיים.

רשימת מטוסי מסרשמיט[עריכת קוד מקור | עריכה]