רקטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רקטה סינית מוקדמת

רקטה היא עצם גלילי שטס באמצעות מנוע רקטי ובניגוד לטיל אין לו מערכת הנחיה. הרקטה משמשת בעיקר ככלי נשק הנורה לטווחים קצרים (250 מ' עד 50 ק"מ), והיא משוגרת ממשגר רקטות. באנגלית, נהוג להשתמש במילה "Rocket" על מנת לציין כל עצם שמונע בעזרת מנוע רקטי ומשגר לוויינים וחלליות בפרט, אבל בעברית שימוש זה לא מקובל.

מאפייני הרקטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הן הרקטה והן הפגז נעים במסלולים בליסטיים, אך הרקטה נבדלת מפגז בכך שכוח הדחף פועל עליה במשך זמן-מה גם לאחר שיגורה, וזאת בזכות פעולת המנוע הרקטי. על פגז (קליע), לעומת זאת, פועל כוח רק כאשר הוא נמצא בקנה המשגר שלו (קנה תותח, קנה אקדח, וכדומה) והוא ממשיך לנוע רק בזכות המהירות הראשונית שהוקנתה לו.

בשימוש צבאי משוגרות רקטות ממשגר קרקעי או ממטוס, לעבר מטרה קרקעית. היעדר מנגנון הניווט גורם לכך שמסלול הרקטה נקבע לפי זוויות ההגבהה והצידוד של קנה המשגר בעת השיגור וכן על פי עוצמת המנוע. ישנם גורמים חיצוניים שעלולים אף הם להשפיע על המסלול, כגון מהירות וכיוון הרוח, לחץ אטמוספירי, טמפרטורה, לחות וכיוצא בזה. גורמים אלה מובאים בחשבון כאשר הרקטה משוגרת ממערכות מתקדמות. אולם, היעדר מנגנון ניווט גורם לרמת דיוק נמוכה יחסית ביכולת פגיעה מדויקת של הרקטה, ולכן נעשה שימוש ברקטה בעיקר במצבים שבהם רמת הדיוק פחות חשובה, בדרך כלל בשיגור אל מטרה גדולה למדי. דרך נוספת להתגבר על חוסר הדיוק היא שיגור רקטות רבות בבת אחת לעבר המטרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



P military.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.