מעגל קורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתמונה המדענית זוכת פרס נובל גרטי קורי שגילתה את המעגל.

מעגל קוֹרי (Cori) הוא מסלול מטבולי המתרחש בבעלי חיים.

המסלול המטבולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעגל קורי מיוצר לקטט מגלוקוז בתאי שריר, ולאחר מכן הופכת החומצה הלקטית בחזרה לגלוקוז בתאי הכבד. בתאי השריר עובר הגלוקוז בתחילה גליקוליזה והופך לפירובט, ולאחר מכן הופך הפירובט לחומצה לקטית בתהליך של תסיסה. בתאי הכבד, לעומת זאת, הופכת החומצה הלקטית לגלוקוז בתהליך הגלוקונאוגנזה. החומצה הלקטית מגיעה מהשריר אל הכבד דרך מחזור הדם.

הסיבה לייצור החומצה הלקטית בתאי השריר הוא מחסור בחמצן בעת פעולה מאומצת של השריר. חמצן מהווה את קולט האלקטרונים הסופי בתהליך הנשימה התאית; בהיעדר חמצן נמסרים האלקטרונים לפירובט והוא מומר לחומצה לקטית. החומר שמוסר את האלקטרונים הוא הקואנזים NAD. בעת הגליקוליזה נוטל NAD אלקטרונים מגלוקוז והופך ל-NADH; עתה הוא מוכרח למסור את האלקטרונים לתרכובת כשלהי, אחרת לא יוכל להמשיך וליטול אלקטרונים מגלוקוז ותהליך הגליקוליזה ייפסק (דבר שיביא למות התא). הפתרון לכך הוא מסירת האלקטרונים לפירובט, תוצר הגליקוליזה.

היווצרותה של חומצה לקטית בתאי השריר גורם לתאים להתעייף במהרה בשל הירידה ברמת ה-pH. זוהי הסיבה לכך שניתן לאמץ את השרירים, באופן אנאירובי, לפרקי זמן קצרים מאוד, אשר אינם עולים על מספר דקות.

גילוי המעגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגל קורי התגלה ב-1929 על ידי הביוכימאית היהודייה-אמריקנית (נולדה בפראג) גרטי קורי (Gerty Cori) ובעלה, קרל פרדיננד קורי (Carl Ferdinand Cori). השניים, שעל שמם קרוי המעגל, זכו ב-1947 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יחד עם הרופא הארגנטינאי ברנרדו הוסיי (Bernardo Houssay), אשר תגליותיו עסקו אף הן במטבוליזם של גלוקוז בגוף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרונות הפיזיולוגיה (האוניברסיטה הפתוחה, 1999)

Lehninger, A. L., Nelson, D. L., & Cox, M. M. Lehninger principles of biochemistry. 2005. New York.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעגל קורי בוויקישיתוף