מרדית מונק
 | |
| לידה |
20 בנובמבר 1942 (בת 81) קווינס, ארצות הברית  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1968 |
| מקום לימודים |
קולג' שרה לורנס, בית הספר ג'ורג' |
| סוגה |
אופרה, מוזיקה אוונגרדית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים |
ECM |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מרדית ג'יין מונק (באנגלית: Meredith Jane Monk, נולדה ב-20 בנובמבר 1942) היא מלחינה, מבצעת, במאית קולנוע, ווקאליסטית, מפיקת סרטים וכוריאוגרפית יהודיה-אמריקאית. מאז שנות ה-60' של המאה ה-20, יוצרת מונק יצירות רב-תחומיות, המשלבות מוזיקה, תיאטרון ומחול. היא מרבה להקליט לחברת ECM. בשנת 1991 חיברה מונק אופרה בשם "אטלס" עם האופרה של יוסטון.
יצירותיה שימשו בסרטים של האחים כהן (ביג לבובסקי) וז'אן-לוק גודאר ((Nouvelle Vague, 1990 and Notre musique, 2004). אמן ההיפ הופ DJ Shadow שילב דגימה מ"Dolmen Music" של מונק בשירו "Midnight in a Perfect World".
ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרדית מונק נולדה בניו יורק, לאיש העסקים תאודור גלן מונק ולזמרת אודרי לויס (זלמן) מונק.[1] אמה, זמרת מקצועית של מוזיקה קלאסית ופופולרית, שנודעה בשם הבמה אודרי מארש, הייתה בעצמה בת למוזיקאים מקצועיים - זמר הבס-בריטון היהודי-רוסי יוזף ב. זלמן ורוז (קורניקר) זלמן, פסנתרנית קונצרטים ממוצא יהודי-גרמני, מפילדלפיה.[2] למרדית אחות אחת, טרייסי, ילידת 1948.
מרדית מונק נודעת בעיקר בחידושיה הווקאליים, בהם מגוון רחב של טכניקות מורחבות, שאותן פיתחה לראשונה בהופעות הסולו שלה לפני שהקימה הרכב משלה. בדצמבר 1961 הופיעה מונק באקטור'ס פלייהאוז בגריניץ' וילג' בניו יורק כרקדנית סולו בעיבוד אוף ברודוויי לתיאטרון מוזיקה לילדים של מזמור חג המולד, על פי הסיפור של צ'ארלס דיקנס, בשם "סקרוג'", (מוזיקה ומילים של נורמן קרטיס; בימוי וכוריאוגרפיה של פטרישה טיילור קרטיס).[3] בשנת 1964 סיימה מונק את לימודיה במכללת שרה לורנס קולג', שם למדה אצל ברלי שמידט בלוסום, ובשנת 1968 ייסדה את להקת "הבית", שעסקה בגישה בין-תחומית לביצוע.
הופעותיה של מונק משפיעות על אמנים רבים, בהם ברוס נאומן, שאותו פגשה בסן פרנסיסקו בשנת 1968 ב-1978 הקימה מונק את "מרדית מונק והרכב ווקאלי" (שעוצב על פי הרכבים דומים של עמיתים מוזיקליים, כגון סטיב רייך ופיליפ גלאס, לחקר מרקמים וצורות ווקאליים חדשים ורחבים יותר, שעמדו לא פעם בניגוד למרקמים אינסטרומנטליים מינימליים. מונק החלה קשר ארך-ימים עם מרכז ווקר לאמנות במיניאפוליס, שממשיך להציג את עבודתה עד היום. במשך התקופה הזאת הקליטה מונק את "מוזיקת דולמן" (1979), ואלבומה הראשון יצא בחברת ההקלטות מנפרד אייכר ( ECM) בשנת 1981.
בשנות ה-80' כתבה מונק וביימה שני סרטים, "אליס איילנד" (1981), ו"ספר ימים" (1988).[4] אלה פותחו מרעיון שלה; "יום אחד בקיץ 1984, בשעה שטיאטאתי את הרצפה בביתו בכפר, צצה במוחי תמונה של נערה (בשחור-לבן) ורחוב בניימי בקהילה יהודית בימי הביניים (גם הוא בשחור-לבן)." מונק מביאה את התיאור הזה ברשימות הנלוות להקלטה של ECM. מלבד הסרט, קיימות גרסאות שונות של היצירה הזאת. שתיים נועדו לאולם קונצרטים, ואלבום, בהפקת מרדית מונק ומנפרד אייכר, הוא "סרט לאוזניים".
בראשית שנות ה-90', חיברה מונק אופרה בשם "אטלס", שעלתה בהצגת בכורה ביוסטון, טקסס, ב-1991. [5] כמו כן כתבה מונק יצירות להרכבים אינסטרומנטליים ולתזמורות סימפוניות. יצירתה הסימפונית הראשונה הייתה "שמיים אפשריים" (2003). אחריה באה "שירי מיתרים" (2004) לרביעיית מיתרים, בהזמנת רביעיית קרונוס. ב-2005 התקיימו אירועים בכל רחבי תבל לחגוג את שנת ה-40 לקריירה שלה, בהם קונצרט בקרנגי הול בהשתתפות אמנים שונים, בהם ביורק ופסיפיק מוצרט אנסמבל. מרדית מונק הייתה מלחינת הבית בקרנגי הול, כהונה שהסתיימה בשנת 2015.[6]
בראיון אמרה מונק, שהמוזיקה החביבה עליה כוללת מוזיקה ברזילאית, בעיקר הקלטות של קטאנו ולוסו, המוזיקה של מילדרד ביילי ("זמרת הג'אז הגדולה משנות ה-30' וה-40') והמחזור לפסנתר של בלה בארטוק, "מיקרוקוסמוס"
אותות כבוד ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונק זכתה במספר רב של פרסים, בהם מענק מחקר ע"ש מק'ארתור ופרס "ההון היצירתי" בתחום אמנויות הביצוע.[7] היא קיבלה תוארי דוקטור לשם כבוד בתחום האמנויות מאת בית הספר ג'וליארד, המכון לאמנות בסן פרנסיסקו והקונסרבטוריון של בוסטון. בשנת 2007 קיבלה באיטליה את פרס דמטריו סטראטוס הבינלאומי על ניסויים במוזיקה. [8]
ב-10 בספטמבר 2015 העניק נשיא ארצות הברית ברק אובמה למונק את המדליה הלאומית לאמנויות, אות הכבוד הרם ביותר בארצות הברית, הניתן ספציפית על הישג באמנויות.[9]
בשנת 2018 השתתפה בסרט הדוקומנטרי של נטפליקס "פמיניסטיות: מה הן חשבו?".[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מרדית מונק
מרדית מונק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מרדית מונק, באתר אייטונס (באנגלית)
מרדית מונק, באתר ספוטיפיי- מרדית מונק, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
מרדית מונק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מרדית מונק, באתר Discogs (באנגלית)
מרדית מונק, באתר Songkick (באנגלית)- מרדית מונק, באתר Genius
מרדית מונק, באתר בילבורד (באנגלית)- מרדית מונק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ האתר הרשמי של מרדית מונק
- ^ Audrey Marsh papers, The New York Public Library. מסמכי אודרי מארש, הספרייה הציבורית של ניו יורק
- ^ מרדית מונק, סרט וידאו דוקומנטרי 24 בפברואר 2010
- ^ =מרדית מונק: "אליס איילנד", "ספר ימים", ראיון בהקלטת וידאו
- ^ "Atlas, an opera in 3 parts for 18 voices & large ensemble". Allmusic גרימשו, ג'רמי, אולמיוזיק, "אטלס, אופרה ב-3 חלקים ל-18 קולות והרכב גדול"
- ^ מרדית מונק מסיימת את תפקידה בקרנגי הול 4 במאי 2015
- ^ http://creative-capital.org/projects/view/248
- ^ "מונק מחוף אל חוף"
- ^ קולין דווייר, הרדיו הציבורי הלאומי, "מדליה למלך - ולרבים מגדולי האמנים החיים של אמריקה" 10 בספטמבר 2015
- ^ Robinson, Chauncey K. (17 באוקטובר 2018). "Netflix feminists: Film on 1970s women's movement shows work still to do". www.peoplesworld.org. נבדק ב-15 ביולי 2019.
{{cite news}}: (עזרה)