מרדכי גרינטל
 | |
| לידה |
12 בפברואר 1892 גליביצה, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 1970 (בגיל 78) נְתַנְיָה, ישראל |
| תפקידים |
רופא אף אוזן גרון |
  | |
ד"ר מרדכי גרינטל (12 בפברואר 1892, י"ד בשבט התרנ"ב - 15 ביולי 1970, י"א בתמוז התש"ל) היה איש העלייה החמישית, מרופאיה הראשונים של נתניה כמושבה ולאחר מכן כעיר. עסק בחקלאות לצד עבודתו כרופא ועיבד את הפרדס שברשותו. מתוך כבוד והערכה לשרותו הציבורי למען תושבי נתניה, השכונה הנמצאת באזור מגוריו נקראה על שמו - הרי גרינטל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרינטל נולד בשם ארנסט לאמה אסתר והוגו דוד צבי גרינטל[1] בגלייביץ שבשלזיה העילית, אז בגרמניה. הוריו היו סוחרים אמידים שהצליחו להעניק השכלה גבוהה לששת ילדיהם. גרינטל למד רפואה בפרייבורג.[2] כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, עוד בטרם סיים את לימודי הרפואה, הוא גויס כרופא צבאי והיה ממונה על רכבת בית חולים שהובילה פצועים מחזית המזרח לגרמניה. על פי שיטת הטיפול במלחמה זו, הפצועים הועברו מהחזית לבתי החולים ברכבות ותוך כדי המסע טופלו על ידי צוותים רפואיים שאיישו את הרכבות. על מנת לספק לפצועים חלבונים כעזרה להחלמתם, גידל באחד מקרונות הרכבת ארנבות ומדי יום דאג להאכיל את הארנבות בעשב טרי שנאסף עם עצירת הרכבת.[3] עם סיום המלחמה נשא לאשה את אדית לדרמן והם התיישבו בברסלאו בקיסרות הגרמנית, שם התמחה ברפואת אף אוזן גרון ופתח קליניקה עצמאית.
התיישבות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה שכנעה אותו רעייתו שהייתה פעילה בתנועה הציונית בלאו-וייס והם עלו לארץ ישראל יחד עם שלושת ילדיהם בשנת 1933 בעלייה החמישית. במסגרת הסכם העברה עם חברת הנוטע שהוקמה על ידי בני בנימין שהקימו את נתניה, הם רכשו חלקת פרדס בנתניה.[2] הפרדס התפרש על שטח של 16 דונם והיה באזור הדרומי והבלתי מיושב של המושבה נתניה. הפרדס גבל בפרדס ברנרד ג'וזף (דב יוסף). בשנת 1934 בנה הזוג בית בשטח של שני דונם מול הפרדס שקנו. הבית רחב הידיים נבנה לפי מידות הרהיטים שהובאו מגרמניה שכללו גם פסנתר כנף. בבית הייתה גם מרפאה עם ציוד שהובא מגרמניה.[4] בתוך הפרדס נחפרה באר מים שמימיה שימשו למילוי הבריכה שעל הגג השטוח של הבית. חשמל סופק לבית רק כעבור 15 שנים. הבית היה מבודד מבתי נתניה ושימש כעמדה לכוחות הביטחון במושבה. גג הבית שימש כעמדת תצפית ובמרתפו אוחסנו ארגזי נשק של ההגנה. ד"ר גרינטל טיפל בחשאי בחברי האצ"ל בנתניה. מתוך כבוד לרופא, נמנעו כוחות משטרת המנדט מעריכת חיפושים בבית, וכך התאפשר קיום של פעילויות מחתרתיות בבית ובסביבתו. חלק מבני המשפחה הגיעו לביקורים מגרמניה אך החליטו שאינם מוכנים לגור בשממה. הם חזרו לגרמניה וחלקם הפליגו באניה סנט לואיס שכניסתה לארצות הברית ולקנדה נאסרה על ידי השלטונות. האניה, יחד עם הנוסעים על סיפונה, חזרה לאירופה, ורבים מהם ניספו בשואה.[3] הבית נהרס בשנת 2014 ובמקומו נבנה בניין רב קומות.
עבודתו כרופא[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרינטל נחשב בנתניה לרופא ייחודי, כפי שכתב בספרו יעקב צור.[5] במרפאתו ביצע ניתוחים לאורה של מנורת נפט כשהוא ונעזר באשתו ובנו הצעיר.[2] הניתוחים שביצע היו: שקדים, פוליפים, שברים של האף, שטיפת סינוסים וניתוחי אוזניים. בשנים הראשונות עבד בקופת חולים עממית שהפעילה שירותי בריאות במושבות למי שלא רצו להיות חברים בקופת חולים כללית. כל בני המושבה נתניה, כארבעים משפחות, נמנו על חברי קופת החולים הזו. הצטרפותו לשרות הציבורי צוינה כתורמת לשרות הרפואי של תושבי נתניה במאמר בדואר היום.[6] הוא גם עבד בסניף ששירת את אנשי האצ"ל ברמת טיומקין.[7] עם השנים גדלה נתניה ועם הקמת המדינה הפכה לעיר וד"ר גרינטל התבסס בעבודתו ולמרפאתו הגיעו חולים רבים כולל תושבים ערבים מהמשולש.[2] דר' גרינטל עבד בהמשך כרופא אא"ג גם בקופת חולים לאומית. הוא התמחה בגרמניה גם ברפואה ציבורית ונהג להרצות בענייני דיאטה.[4]
לצד עבודתו כרופא עבד גרינטל כחקלאי בפרדסיו וגם הרבה לצייר.[8] ביתו הפך למוקד תרבות לתושבי נתניה בתמיכת[9][4] אדית רעייתו שהייתה ממקימות הספרייה לעיוורים בעיר ותירגמה ספרים לכתב ברייל, ניגנה על פסנתר ושרה במקהלת הפילהרמונית. הייתה זו היא שיזמה מפגשים מוזיקליים בביתם וצלילי הנגינה והשירה הנעימו את זמנם של המטיילים בהרי גרינטל.
ד"ר גרינטל נפטר ב-15 ביולי 1970 לאחר אירוע לבבי, הניח אחריו בת ושני בנים.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרי גרינטל הוא רכס הגבעות הפורח ששימש כר לטיולים ולמשחקים לילדי נתניה ולתנועות הנוער. הרכס היה קרוב לביתו של ד"ר גרינטל ועד היום מכונה בפי כל הרי גרינטל.[8]
- עיריית נתניה קראה רחוב על שמו של ד"ר גרינטל באזור הרי גרינטל שהפך בשנות ה-2000 לאזור מגורים מבוקש .[10]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארצית בן-נר, נתניה שלי, המרכז הפדגוגי האזורי, נתניה, 1983
- שר-אל דוידוביץ, נתניה – סיפורה של עיר, עיריית נתניה, 1992
- חלום בחולות, ניבה פרי סיפורסרט, בני ונכדי ראשוני נתניה מספרים על ראשיתה של נתניה, יוני 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dr. med. Ernst (Mordechai) Gruental, Geni
- ^ 1 2 3 4 אבישי גולץ, רפואת אף אוזן גרון בארץ ישראל 1911–1948, ישראל, עמ' 118-120
- ^ 1 2 ניסים לוי, יעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948., איתי בחור, עמ' 183
- ^ 1 2 3 גרינטל אסתר, תולדות משפחה אחת, שישים פלוס, עמ' 11
- ^ יעקב צור, ימי הצריף, ישראל: הוצאת קווים, 2010, עמ' 73
- ^ מצב הבריאות בשרון הצפוני בשנת תרצ"ה | דאר היום | 8 אוקטובר 1935 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ נתניה במרפאת רמת־טיומקין | המשקיף | 9 אפריל 1945 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 סיפורו של רחוב הרי גרינטל, באתר ארכיון העיר נתניה
- ^ אבי עורי, ד"ר לודוויג כהן והסיפרייה לעיוורים בנתניה, באתר ohrybros.com, 26.11.2021
- ^ רחובות חדשים בנתניה, באתר השבוע בנתניה
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרדכי גרינטל".