יצחק אייזיק הלוי הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
Izikherzog.JPG
תאריך לידה כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט
תאריך פטירה י"ט בתמוז תשי"ט
תאריך לידה לועזי 3 בדצמבר 1888
תאריך פטירה לועזי 25 ביולי 1959 (בגיל 70)
חיבוריו שו"ת היכל יצחק, כתבים ופסקים, תורת האוהל, תחוקה לישראל על פי התורה

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט 3 בדצמבר 1888י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959), היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר לומז'ה שבצפון-מזרח פולין (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית). בשנת 1897 עבר לאנגליה, שם מונה אביו, הרב יואל לייב הלוי הרצוג, לשמש כרב בלידס, ובהמשך לצרפת, שם כיהן אביו ברבנות. בשנת 1908 הוסמך לרבנות. הוא למד מתמטיקה ושפות קלאסיות ושמיות באוניברסיטאות לידס, לונדון והסורבון. הוא ערך מחקר על "התכלת בישראל" (Hebrew Porphyrology), וקיבל עליו תואר M.A., וב-1914 קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון.

בשנים 1915 עד 1936 כיהן כרב באירלנד, 3 שנים כרבה של בלפסט, אחר כך כרבה של דבלין ומשנת 1925 כרבה הראשי של יהדות אירלנד. כרב ראשי הצליח לסכל את הכרזת השחיטה היהודית כלא חוקית. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שדגל בהנהגה רבנית המשלבת תורה ומדע, שידלוֹ לעלות לארץ ישראל.‏[1] לאחר מותו של הרב קוק נבחר הרצוג בי"ז בכסלו תרצ"ז לרבה הראשי של ארץ ישראל, על פני הרב יעקב משה חרל"פ,‏[2] אף שהיו רבנים שהסתייגו מתוארו "הרב דוקטור".

בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט יצא בקריאה, יחד עם הראשון לציון, יעקב מאיר, להקפיד על מדיניות ההבלגה ולהימנע ממעשי נקם.‏[3]

ב-1939 היה בין המשתתפים בועידת השולחן העגול בלונדון. לאחר כישלונה, כאשר יצא הספר הלבן השלישי, שהגביל את ההגירה היהודית לארץ ישראל ואת רכישת הקרקעות בידי יהודים, הזהיר הרב הרצוג "כי הספר הלבן עלול לדרבן את הערבים ולהפוך לספר אדום ואף לספר שחור" וקרע אותו בהפגנה פומבית. מעשה זה העניק את ההשראה לבנו חיים הרצוג, אשר בנאומו ב-1975 כשגריר ישראל באו"ם, קרע באופן דומה את החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם שהכריזה כי הציונות היא גזענות.

ב-1940 הקים את ועד הישיבות - ארגון הגג של הישיבות הגבוהות בארץ ישראל ונבחר לעמוד בראשו.

בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה פעל הרב הרצוג להצלת יהודים. ב-1941 יצא למסע הצלה לארצות הברית דרך אנגליה ובחזרה דרך דרום אפריקה ומצרים.‏[4] לאחר מאמצים הצליח להיפגש עם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, ותבע ממנו להציל יהודים ולהפציץ את מחנות ההשמדה. הוא יצא מן הפגישה מדוכא וראה בה כישלון. כאשר רצה לחזור לארץ ישראל הזהירו אותו הבריטים וקבוצות של רבנים בארצות הברית כי צִלו של הנאציזם מרחף מעל ארץ ישראל והיא עלולה להיכבש, אך הוא ענה להם כי נביאי ישראל התנבאו על שני חורבנות ולא על חורבן בית שלישי וחזר לארץ‏‏.‏[5] הלחץ להישאר היה רב, במיוחד בגלל סכנת הצוללות שפגעו באוניות. ואכן אונייה שבה היה אמור לנסוע הוטבעה וכל נוסעיה נספו. בחזרתו הגיע בטיסה מדרום אפריקה למצרים, ומשם לרחובות ברכבת. בתחנת הרכבת רחובות קיבלו את פניו ראשי היישוב, אשר העריכו את הסיכון שנטל וראו במעשיו ובדבריו חיזוק הרוח.‏[6] הוא המשיך להביע את ביטחונו בניצחון בריטניה במערכה, גם במהלך מאתיים ימי החרדה שעברו על היישוב בשנת 1942.‏[5]

בשנת 1946 יצא למסע ברחבי אירופה כדי לשכנע את ניצולי השואה לעלות לארץ ישראל. במהלך המסע נפגש עם מדינאים שונים ועם האפיפיור פיוס השנים עשר, ממנו ביקש להחזיר לחיק היהדות את הילדים היהודים מהמנזרים שבהם הוסתרו כדי להציל את חייהם, אך נענה בכתף קרה. עקב כך פעל באופן אישי וכיתת רגליו ממנזר למנזר, כדי להוציא את הילדים היהודים מן המנזרים.‏[7]

הרב הרצוג היה המייסד של מכון יד הרב הרצוג (שנקרא על שמו רק לאחר מותו). מכון זה אחראי להוצאת האנציקלופדיה התלמודית והוצאה מדעית של תלמוד בבלי שמוגה על פי כתבי יד שונים (מכון התלמוד הישראלי השלם). כמו כן יזם את הקמת הבניין החדש של הרבנות הראשית - "היכל שלמה", ודירבן את ידידו הנדבן יצחק וולפסון לתרום לכך.

אנשי גוש עציון רחשו לו חיבה וכבוד, ועוד בחייו נקרא לכבודו היישוב משואות יצחק שבגוש עציון. לאחר נפילת הגוש במלחמת העצמאות, חודש היישוב במקומו הנוכחי באזור אשקלון.

נפטר בי"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959. הרב עובדיה יוסף אמר עליו בהספדו "היה מנהיגם של ישראל, אהב צדק ושנא רשע, ותמיד לימד סנגוריה על ישראל... מסר נפשו להצלת ילדי ישראל.."‏[8]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1917 נישא לשרה, בתו של הרב שמואל יצחק הילמן מלונדון. לזוג נולדו חיים הרצוג, לימים נשיאה השישי של מדינת ישראל וד"ר יעקב הרצוג, שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.

נכדו, בנו של חיים הרצוג, הוא השר וחבר הכנסת יצחק הרצוג, הקרוי על שמו.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג נקרא היישוב משואות יצחק, שכונת קריית הרצוג בבני ברק, רחוב ראשי בירושלים ורחובות בערים נוספות; יד הרב הרצוג; הישיבה התיכונית "נווה הרצוג" בניר גלים ובית הספר בממ"ד "ימין הרצוג" באילת.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יצחק הרצוג בעלייה לרגל בחג הסוכות בירושלים , 1945

הרב הרצוג חיבר את הספרים: "שו"ת היכל יצחק", "כתבים ופסקים", "תורת האהל", ו"תחוקה לישראל על פי התורה" בהם התמקד רבות בנושאי הלכה ומדינה. הרב הרצוג היה מהחוקרים הגדולים בתחום התכלת.‏[9]

נוסח התפילה לשלום המדינה חובר בידו, והוא נעזר ברב הראשי הספרדי בתקופתו, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. לפני פרסום התפילה ביקש מש"י עגנון הערות עריכה. מסיבה זו, ובגלל העברית המסוגננת, יוחסה כתיבת התפילה בטעות לעגנון, ככתיבה מוזמנת מידי הרב הרצוג,‏[10].

בשנת תשכ"ב יצא לזכרו קובץ "מזכרת", ובו מאמרים תורניים, בעריכת הרב שלמה יוסף זוין וד"ר זרח ורהפטיג. בתחילת הספר הודפס נספח העוסק בחייו, פעלו וזכרו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל אבידור הכהן, יחיד בדורו : מגילת חייו של ... רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ירושלים : כתר, 1980
  • חוברת : מוקדשת לבחירת הרב הראשי בארץ ישראל : מאמרים, מכתבים והערכות מאת גאוני וגדולי ישראל על הגאון ... רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ... / עריכת קבוצת רבנים, תל אביב : (בית דפוס לאומי), תרצ"ז
  • מסע ההצלה : <שבט תש"ו - תשרי תש"ז>, ירושלים : (דפוס העברי י’ ורקר), תש"ז, מסעו של הרב הראשי לא"י ר' יצחק איזיק הלוי הרצוג באירופה. ‬
  • הרב אהרן יצחק זסלנסקי, אגרות הראי"ז : שי להגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ... בהגיעו לשיבה, ירושלם : (דפוס העברי), תשי"ט
  • גאולה בת יהודה, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ב, ירושלים: מוסד הרב קוק תש"ך, עמ' 144-164
  • שלמה זלמן שרגאי, יחסו של הגריא"ה הרצוג לחידוש הסנהדרין בימינו, סיני עג (תשל"ג) 96-95
  • שולמית אליאש, הרב הרצוג נאבק על חייו של שלמה בן-יוסף, האומה 66/67 (תשמ"ב), עמ' 95-86
  • יעקב אדלשטיין, פעולתו הפוליטית של הרב הרצוג זצ"ל בשנות מלחמת העולם השנייה ואחריה, כיוונים 13 (תשמ"ב), עמ' 159-151
  • שמעון אורבך, פעילותו המדינית של הרב הרצוג עד קום המדינה, חיפה : ש. אורבך, תשמ"ו 1985
  • מנחם ולדמן, הרב הרצוג זצ"ל על יהודי אתיופיה : חילופי מכתבים, תחומין ח (תשמ"ז), עמ' 121-129
  • אליאב שוחטמן, תורה ומדינה במשנתו של הריא"ה הרצוג, שנה בשנה (תשנ"א), עמ' 178-190
  • שאול מייזליש, רבנות בסערת הימים : חייו ומשנתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, [תל אביב] : מרחב, תשנ"א 1991
  • יוסף אחיטוב,‫ לבטיו ההלכתיים של הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג בעשור הראשון לתקומת ישראל, אתגר הריבונות (תשנ"ט), עמ' 199-213
  • רבי יוסף צבי דושינסקי - "אגרת להגריא"ה הרצוג זצ"ל הרב הראשי לא"י בעניין פעולות ההגנה בירושלים הכרוכות בחילול שבת", מוריה 24, א-ב (תשס"א), עמ' נח-נט
  • שולמית אליאש, "הרב והמדינאי, הרב כמדינאי : היחסים בין הרב הרצוג ואמון דה-ולרה", בין מסורת לחידוש (תשס"ה) 297-319
  • ארי יצחק שבט, "לא תהיה גלות נוספת (על אמרתו של הרב הרצוג)", צהר כא (תשס"ה), עמ' 111-120
  • אריאל פינקלשטיין, "לא תהיה גלות נוספת - בחינה מחודשת (תגובה למאמרו של הרב ארי יצחק שבט)", צהר כד (תשס"ו), עמ' 45-53
  • חיים בורגנסקי, "קהילה וממלכה: יחסם ההלכתי של הרב י"א הרצוג והרב שאול ישראלי למדינת ישראל", דת ומדינה בהגות היהודית במאה העשרים (2005) 267-294
  • ענת נבות, "הרב הרצוג ועדותם של מחללי שבתות בפרהסיא", על פי הבאר (תשס"ח), עמ' 351-388
  • משה הרשקוביץ, דרכו ושיטתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (זצ"ל) במחקר המשפט העברי, עבודת מאסטר, בר-אילן, רמת-גן, תשס"ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏שמואל אבידור הכהן, יחיד בדורו, הוצאת כתר, תש"ם-1980, עמ 26–27.‏
  2. ^ ברוב של 37 מול 31, הפרדס, כסלו תרצ"ז, עמ' 3–4.
  3. ^ כרוז הרבנים הראשיים, דבר, 17 בנובמבר 1937
    קריאת הרבנות הראשית, דבר, 8 ביולי 1938
  4. ^ מטרת המסע הייתה הפגישה עם נשיא ארצות הברית. על פי שמואל אבידור הכהן בספר יחיד בדורו, לא הסכים הרב הרצוג לפגוש איש מכל המכובדים, עד שיסודר המפגש עם הנשיא, ולאחר מכן היה עסוק בהכנות לקראת הפגישה ובחזרה לארץ.
  5. ^ 5.0 5.1 ‏הרב ארי שבט, על חז"ל, הרב הרצוג, והוודאות שלא תהיה גלות נוספת, אתר אוח, משרד החינוך;
    ראו: אלי גורפינקל, ‏'גאולה שלישית אין לה הפסק' – במה דברים אמורים?, המעיין ניסן תשע"א ;
    איגרת אל מפקד כוחות בריטניה בפלשתינה ועבר הירדן מה-30/06/1942;
  6. ^ הרב הראשי הגיע לארץ מאמריקה, דבר, 11 ביולי 1941
  7. ^ ש. ע., הרב הראשי ו"ממלא המקום", מעריב, 9 באפריל 1964
  8. ^ חזון עובדיה חלק ארבע תעניות במדור ההספדים
  9. ^ על מחקרו בנושא מציאת התכלת כתב הרב מנחם בורשטיין בספרו "התכלת".
  10. ^ זאת לפי מחקרו של יואל רפל, על פי תכתובת ביניהם, ובאישור של חמדת עגנון, בנו של עגנון. ראו בערך התפילה לשלום המדינה
הקודם:
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב הראשי האשכנזי
1959 - 1936
הבא:
איסר יהודה אונטרמן