משנה מקום משנה מזל
משנה מקום משנה מזל הוא ביטוי רווח בעברית המתאר את השפעת שינוי המקום על מזלו של האדם.
מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי אינו מופיע בצורתו בדברי חז"ל, אבל יש לו הדים בשני התלמודים.
בתלמוד הבבלי נאמר:
שלושה צועקין ואינן נענין, ואלו הן:
...דביש ליה בהא מתא ולא אזיל למתא אחריתא
מקור זה מתייחס לשינוי מקום כבעל סגולה לשמיעת תפילות.[1] בדומה לכך, וביחס לשינוי המזל בכלל, נאמר גם בתלמוד הירושלמי: "שנה מקומך [...] פעמים ששינוי המקום גורם".[2]
כך גם בספר הזוהר "מי שלא זכה במקום זה ילך למקום אחר ויזכה".[3]
בדברי חז"ל הובאו פעמים רבות מימרות האומרות ששינוי מקום גורם לביטול גזירות רעות,[4] בחלק מהמקומות הדבר נתון במחלוקת.[5]
על מימרת חז"ל זו כתב הר"ן "שהאדם הגולה ממקומו לבו נכנע" כך שאין קשר למזל,[6] רבי משה מקוצי כתב שכשמנה מקום או שם "כאומר שאני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותו מעשה".[7]
לא ברור מתי התקבע נוסחו המוכר של הביטוי "משנה מקום משנה מזל" הרב שמואל אשכנזי כתב שהנוסח התקבע בדורות האחרונים ולדוגמה: בתרל"ב נדפס ספרו של הרב נפתלי סופר שם מופיע הביטוי,[8] שישים שנה לאחר מכן הרב מיכאל גולדברגר גם ציטט אותו,[9] ואחריהם רבים.[10]
בערבית יש ביטוי שמשמעותו הפוכה – ששינוי מקום גורם למזל רע, כך רבי יוסף אבן זבארה מביא "המשנה את מקומו – ישתנה מזלו עמו".[11]
הסברים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
הסברים שונים ניתנו על השפעת שינוי המקום על מזלו של האדם. על פי אמונת חז"ל לכל מדינה ומדינה יש "שר ממונה", דהיינו מלאך ששולט על גזירותיה של אותה מדינה וביציאתו של האדם ממדינה למדינה הוא יוצא משליטתו של מלאך אחד ועובר לשליטתו של מלאך אחר שגזירותיו שונות. כמו כן לארץ ישראל וירושלים בפרט יש מעלות מיוחדת המשפיעות על מזלו של האדם וזאת בין היתר בשל מצוות התלויות במקום. כמו כן על פי אמונת ימי הביניים לארץ ישראל וירושלים יש מעלות הנגזרות מ"תורת האקלימים" הנפוצה באותה עת שייחסה למקומות אלו מעלה יתרה בשל היותם בעלי האקלים הממוזג ביותר המתאים ביותר לנבואה שבכוחה של זאת לגבור על גזירת הכוכבים.
הסבר נוסף הוא שבכוחו של האדם היהודי להשתחרר מגזירות הכוכבים על ידי קיום המצוות ולימוד התורה ובכך הוא דבק באלוהים שהוא נעלה ממערכת הכוכבים השולטת בדרך כלל על גורלו של האדם. יש שנתנו הסבר לאימרה זאת ברוח הקבלה התיאורגית. בכוחו של האדם לשנות את ה"מקום" שהוא אחד מכינויו של האל, ובשל כך הוא זוכה למשוך אליו שפע ומזל.
בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמרה השתרשה בתרבות המודרנית והדים לכך ניתן למצוא בתופעות שונות כמו הסברים לתורת הפנג שווי ברוח הביטוי, תרגום השם של סרט בכיכובו של אדי מרפי מ"Trading Places" ל"משנה מקום משנה מזל", וכן ציטוטה של אמרה זו (באופן שמשנה את משמעותה בכוונה) בשיר "יו יה" של להקת כוורת:[12]
- קיבלתי עונש קצת מוגזם
- שפטו אותי למוות.
- ישבתי על כיסא חשמל
- נפרדתי מהפרייבט.
- לו יכולתי לפחות
- להחליף ת'כיסאות,
- כי אומרים בדרך כלל
- משנה מקום משנה מזל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב ישראל סטל (עורך), הרב שמואל אשכנזי, אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא, חלק ב, ירושלים תשע"א, עמ' 673 – 675.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב חיים פרידלנדר, משנה מקום משנה מזל, שפתי חיים, כרך א - אמונה והשגחה עמ' קנ, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)[13]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בגמרא שם מובא גם שזה שנוי במחלוקת
- ^ במקור: שני אתרך – פעמים ששינוי השם גורם פעמים ששינוי המקום גורם (תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ט')
- ^ ספר הזוהר, חלק א', דף קפ"ז, עמוד א', "מאן דלא זכה בהאי אתר יהך לאתר אחרא ויזכי ביה"
- ^ פסיקתא דרב כהנא פסקא ל; בראשית רבה, פרשה מ"ד, פסקה ב'; תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ט"ז, עמוד ב'; קהלת רבה, פרשה ה', פסקה ו' ועוד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ט"ז, עמוד ב'
- ^ דבריו הובאו במהרש"א תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ט"ז, עמוד ב'
- ^ רבי משה מקוצי, סמ"ג עעשין טז
- ^ הרב נפתלי סופר, בית אפרים דרוש ח פרבסורג תרל"ב, דף יט:
- ^ הרב מיכאל גולדברגר, דרשות וחידושי הרמ"ג, פרשת משפטים, וואץ תרצ"ב עמ' קלג
- ^ הרב יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות בלשון הקודש, כרך ג תש"ד-תש"ה, ברוקלין תשנ"ב, עמ' קלג; הרב אריה נחום לובצקי, נחל קדומים, ח"א פרשת נח, פיוטרקוב תרצ"א עמ' מח ועוד
- ^ רבי יוסף אבן זבארה, ספר שעשועים, פרק ב עמ' 16
- ^ מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון
- ^ ראו גם: הרב חיים פרידלנדר, משנה מקום משנה מזל, שפתי חיים, כרך א - אמונה והשגחה עמ' רסב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)