אדי מרפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אדי מרפי
Eddie Murphy by David Shankbone.jpg
אדי מרפי, 2010
תאריך לידה: 3 באפריל 1961 (בן 53)
מקום לידה: ברוקלין, ניו יורק
פרסים: פרס סטורן, פרס גלובוס הזהב
דמות ידועה: אקסל פולי (סרטי השוטר מבוורלי הילס)
שרמן קלאמפ (סרטי הפרופסור המטורף)
חמור (דיבוב) (סרטי שרק)
ג'יימס "רעם" ארלי (נערות החלומות)

אדוארד ריגן (אדי) מרפיאנגלית: Eddie Murphy; נולד ב-3 באפריל 1961) הוא שחקן קולנוע, זמר וקומיקאי אפריקני-אמריקני, אחד הסטנאדפיסטים והשחקנים המצליחים בארצות הברית של שנות ה-80. מוכר בעיקר בזכות קולו העבה, צחוקו הדומיננטי, נטייתו לגלם מספר דמויות בסרט אחד ובזכות התפקידים אותם גילם בסדרות הסרטים "48 שעות", "השוטר מבוורלי הילס", "הפרופסור המטורף" והדיבוב שביצע ב"מולאן" ובסדרת "שרק". למרות העליות והמורדות הרבים אותם חווה במהלך הקריירה שלו נחשב מרפי לאחד מהשחקנים הקומיים הגדולים בעולם.

למרפי שבעה ילדים, ב-1993 נשא את ניקול מיטצ'ל אך הזוג התגרש ב-2006.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדי מרפי נולד בברוקלין שבניו יורק כבן השני לליליאן, שעבדה כמוקדנית ולצ'ארלס אדוארד מרפי, שוטר שהיה גם קומיקאי ושחקן חובב. בהיותו בן 3 התגרשו הוריו, ואדי ואחיו הגדול צ'רלי (לימים, סטנדאפיסט בפני עצמו ותסריטאי ראשי בתוכנית של דייב שאפל) נותרו עם אמם. חמש שנים לאחר מכן, כשהיה אדי כבן שמונה, אביו נפטר. באותה תקופה, אמם חלתה בשחפת והושמה בשל כך בבידוד ממושך, והאחים צ'רלי ואדי הועברו למשפחה אומנת וחיו בה למשך שנה. בראיונות רבים, טען כי הזמן שהעביר בקרב המשפחה האומנת הוא שגרם לו לפתח את חוש ההומור שלו.

אמו נישאה מחדש למי שהפך לאביו החורג ורנון לינץ', שעבד כמנהל עבודה במפעל גלידה, והיווה דמות גברית משמעותית בחייו של אדי. את רוב ילדותו העביר עם אמו ליליאן, עם אביו החורג ורנון לינץ' ועם אחיו הבכור צ'רלי ואחיו החורג ורנון ג'וניור. תחילה חיו בשכונת בושוויק בצפון ברוקלין ולאחר מכן עברו להתגורר ברוזוולט, לונג איילנד.

בסביבות גיל 15, החל מרפי לכתוב ולבצע קטעי סטנד-אפ, סגנונו הקומי הושפע במידה רבה על ידי שני קומיקאים שהיוו לו מודלים לחיקוי, ריצ'רד פריור וביל קוסבי.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרפי החל להופיע במועדוני סטנד-אפ כבר מגיל 15, סגנונו הקומי המוקדם אופיין בריבוי של קללות ובקטעי לגלוג על קבוצות מגוונות מקרב החברה האמריקאית (כולל לבנים פרוטסטנטים, אפרו-אמריקאים, איטלקים-אמריקאים, אנשים בעלי עודף משקל והומואים), וניכר דמיון רב לתכניו של הקומיקאי ריצ'רד פריור. ב-1980, בהיותו רק בן 19, הצטרף לצוות של סאטרדיי נייט לייב. המערכון הראשון שלו בתוכנית נקרא "החיפוש אחר הרפובליקני הכושי" והסטנדאפיסט הצעיר התקבל באהבה רבה על ידי הקהל. עם זאת, עונה זו של סאטרדיי נייט לייב נחשבה לכישלון בעיני מנהלי רשת NBC ובסופה הוחלף צוות השחקנים כולו, פרט לחביבי הקהל, מרפי וג'ו פיסקפו. הוא המשיך להופיע בתוכנית עד לשנת 1984.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 במרץ 1993 התחתן מרפי עם ניקול מיצ'ל שאיתה חי 13 שנה עד גירושיהם ב-17 באפריל 2006. לגירושים קדמה פרידה כשנה קודם לכן ומאבק משפטי שנמשך באותו פרק זמן. למרפי ומיצ'ל חמישה ילדים. לאחר הגירושין יצא מרפי עם מלאני בראון. בראון ילדה בת ב-3 באפריל 2006. מרפי היה ספקן בקשר לאבהותו ולאחר בדיקת DNA נקבע כי מרפי הוא אכן האב. למרפי צאצא נוסף מיחסים קודמים לנישואיו הראשונים. ב-1 בינואר 2007 התחתן מרפי עם המפיקה טרייסי אדמונדס.

שיא ההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרפי, על עטיפת אלבום הופעת הסטנד-אפ המצליח ביותר שלו - "בגסות"

ב-1982 הופיע מרפי לראשונה על מסך הקולנוע. יחד עם ניק נולטה כיכבו השניים בקומדיית האקשן המשטרתית "48 שעות". הסרט הפך להיות להיט בין לילה ואף הפך למודל לסרטים רבים שבאו אחריו, כגון נשק קטלני ושעת שיא. סרט זה היווה את יריית הפתיחה בעשור המוצלח ביותר בקריירה של מרפי, שהמשיך וכיכב בשרשרת של שוברי קופות: "משנה מקום משנה מזל" עם חברו מ"סאטרדיי נייט לייב", דן אקרויד, "מגלה את אמריקה", "ילד הזהב" ושובר הקופות הגדול ביותר שלו, "השוטר מבוורלי הילס". סרט זה נמנה ברשימת הסרטים הרווחיים ביותר של כל הזמנים[1] וזכה לשני סרטי המשך.

מרפי לא זנח את כור מחצבתו ובמהלך שנות ה-80 הוציא ארבע קלטות וידאו של הופעות סטנד-אפ: Eddie Murphy, "הקומיקאי", "הוזה" ו"בגסות". ב"גסות", אף הופץ באופן מסחרי בקולנוע וזכה, כמו כל סרטיו באותה תקופה, להצלחה ענקית. בנוסף, "הקומיקאי" זכה ב"גראמי" על אלבום קומדיה הטוב ביותר ל-1983.

הצלחתו של מרפי לא הייתה מוגבלת למסך בלבד. באותן שנים, הקליט שני סינגלים - "Party All The Time" (הופק על ידי כוכב הפאנק, ריק ג'יימס) ו-"Put Your Mouth on ME". שניהם הצליחו מבחינה מסחרית אך הראשון נבחר על ידי ערוץ הטלוויזיה VH1 בשנת 2004 לשאת בכבוד המפוקפק של המקום השביעי כ"שיר הגרוע בהיסטוריה".

בשנות השמונים נדמה היה כי מרפי הוא מלך מידאס של הוליווד, כל סרט שבו כיכב הפך ללהיט. גם כישלון הסרט "הגנה עצמית" בכיכובו של דדלי מור ומרפי לצידו, נתלה על כתפי הכוכב הראשי. מרפי צורף לסרט לאחר שהגרסה הראשונה (בלעדיו) לא התקבלה יפה בהקרנות הראשונות מול קהלי ניסוי.

הדשדוש בקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 הגיע גל תרבות התקינות הפוליטית. אחת מתוצאות הלוואי שלה הייתה השפעה מכרעת על ההומור בארצות הברית וקרנם של קומיקאים "רכים", הנמנעים מלצחוק על קבוצות מיעוט ואינם מתעסקים בנושאים חברתיים, כגון ג'רי סיינפלד, טים אלן ופול רייזר, עלה. במקביל, מרפי, אשר תמיד היה בעל הומור גס, בוטה ונטול כל תקינות פוליטית, החל לסבול מהדרדרות בקריירה. השנים 1989 - 1995 נחשבות השנים החלשות בקריירה שלו. למרות שבשנים אלו שיחק בשני סרטים רווחיים, "בומרנג" ו"עוד 48 שעות", סבל מרפי משורה של כישלונות מהדהדים: "לילות הארלם" (אותו גם כתב וביים לראשונה), "ג'נטלמן מושלם", "השוטר מבוורלי הילס 3" (היחיד בסדרה שנכשל) ו"ערפד בברוקלין".

קירטועי הקריירה של מרפי אף היו למושא צחוק ולעג בתוכניתו לשעבר, "סאטרדיי נייט לייב". יתרה מכך, ריצ'רד פריור, אשר כיכב לצדו ב"לילות הארלם" צוטט אומר כי הוא לא מרגיש שום דבר כלפי יצירתו של מרפי. הדבר פגע מאוד במרפי מכיוון שראה בפריור מודל לחיקוי. בסופו של דבר, המחצית הראשונה של שנות ה-90 לא האירה פנים למרפי והוא נאלץ "להמציא את עצמו מחדש".

הקאמבק וההתייצבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקאמבק של מרפי החל ב-1996 עם יציאתו לאקרנים של סרטו "הפרופסור המטורף". הסרט, עיבוד מחדש לקומדיה מ-1963 בכיכוב ג'רי לואיס, הסרט זכה להצלחה רבה בשביל מרפי והחזיר אותו לשורת השחקנים הבולטים של הוליווד שהציג את מרפי החדש: עדיין מגלם דמויות רבות אך מקלל הרבה פחות, זונח את ההומור הבין-גזעי ומסתמך על הומור הפרשות גוף ונפיחות - נמוך ככל שיהיה אבל מתאים לילדים. סרט זה ורבים שבאו אחריו ("מולאן", "ד"ר דוליטל" והמשכו, "אבא בא לגן", "הטירה המכושפת" ו"שרק" והמשכיו) מיצבו את מרפי ככוכב סרטים המיועדים לכל המשפחה.

בתחילה לא הצליח מרפי לשחזר את מגע הזהב של שנות ה-80, וסרטיו המיועדים למבוגרים ("הקדוש מכולם", "שואוטיים", "פלוטו נאש", "מטרו", "אני מרגל" ו"נורביט") נכשלו ברובם. נקודת אור אחת הייתה הסרט "מאסר עולם", שבו כיכב לצד מרטין לורנס. הסרט התקבל יפה הן מצד הקהל והן - לראשונה בחייו - מצד הביקורת.

בינואר 2007 זכה מרפי, לראשונה בקריירה הארוכה שלו, להכרה ממסדית בדמות גלובוס הזהב לשחקן משנה על תפקידו כזמר הנשמה ג'יימס "רעם" ארלי בסרט נערות החלומות (Dreamgirls) לצידם של ג'יימי פוקס וביונסה.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונקי, חמורו של שרק. תווי פניו עוצבו בהשראת מרפי - מדובבו

ככוכב הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכר לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכונים והופעות סטאנד-אפ מוקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדי מרפי - פרסים