יוסף יצחק שניאורסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יוסף יצחק שניאורסון ,(אדמו"ר הריי"צ), י"ב בתמוז ה'תר"מ - י' בשבט ה'תש"י; 1880 - 1950), הוא האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 משפחתו 3 מספריו 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

הוא בנו של האדמו"ר החמישי רבי שלום דובער שניאורסון וחותנו של האדמו"ר האחרון, רבי מנחם מנדל שניאורסון. ידוע יותר בראשי התבות של שמו, אדמו"ר הריי"צ.

בי"ג באלול ה'תרנ"ז (1897), בגיל 17, התחתן עם הרבנית נחמה דינה, בת הרב החסיד אברהם שניאורסון. באותם ימים הוא נתמנה על ידי אביו למנהל ישיבת חב"ד "תומכי תמימים" - שנוסדה אז והפכה לרשת ישיבות עולמית לאחר מכן. השתתף באסיפות רבנים שהיו ברוסיה ובאירופה.

בשנת תרע"ג (1913) היה שותף לוועד הרבנים שסייע להגנה המשפטית במשפט עלילת הדם של מנחם בייליס.

בשנת ה'תר"פ (1920), זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, נפטר אביו והוא הפך למנהיגה של חסידות חב"ד. כתגובה למלחמה שהכריזו הקומוניסטים נגד היהדות, הוא פתח רשת חשאית ברוסיה הקומינסטית, שדאגה לשמר את הגחלת היהודית. בשל מעשים אלו הוא נאסר בשנת ה'תרפ"ז (1927) על ידי הנ.ק.ו.ד. ונידון למוות, לאחר לחצים בינלאומיים - ביניהם התניית חידוש חוזה הסחר עם לטביה בשיחרורו (מאחורי פעולה זו עמד חבר הפרלמנט היהודי בלטביה מרדכי דובין) - בוטל עונש המוות והוחלף לעונש גלות. הוא שוחרר מהכלא ונשלח לגלותו בעיר קוסטרמה - ביום ג' בתמוז (19 ביוני) - ולבסוף שוחרר סופית בתאריך י"ב בתמוז (28 ביוני). עקב חג מקומי הוא קיבל על כך את ההודעה רק ביום שלמחרת, י"ג בתמוז. כתוצאה ממאסרו - נאלץ לעזוב את רוסיה בשנת ה'תרפ"ח (שלהי 1927) כשהוא חולה מהיסורים שסבל בבית הסוהר הרוסי. לפני שעלה לרכבת, נאם אל אלפי החסידים שנאספו להפרד ממנו ונקודת דבריו היתה: "רק הגוף היהודי נמצא בגלות אך הנשמה היא חופשית". דברים אלו זכו לתפוצה רחבה וצוטט על ידי רבנים בתקופת השואה כמקור השראה ועידוד.

בשנת ה'תרפ"ט (1929) ערך מסע לארץ ישראל ולארצות הברית. בין השאר, ביקר בקהילה היהודית בחברון, בה הייתה קהילה של חסידי חב"ד. הוא אף זכה בזכות מיוחדת להיכנס למערת המכפלה. בשנת ה'תרצ"ט (1939) ייסד את אגודת חסידי חב"ד.

תקופת חייו של יוסף יצחק שניאורסון על ציר הזמן

במרץ 1940 הצליח לצאת מאירופה הנאצית ולעבור לארצות הברית. מאז פעל לחיזוק היהדות בארצות הברית. בשבת פרשת בא ה'תש"י (1950) נפטר, ונקבר בניו יורק. את מקומו בנשיאות חב"ד ירש חתנו, רבי מנחם מנדל שניאורסון.

[עריכה] משפחתו

נשא לאשה את בת דודתו נחמה דינה. ממנה נולדו לו 3 בנות. חנה שנישאה לרב שמריהו גור-ארי, חיה מושקא, שנישאה לרב מנחם מנדל שניאורסון (לימים - האדמו"ר השביעי מחב"ד), ושיינדל שנישאה לרב מנחם מנדל הורנשטיין.

[עריכה] מספריו

• ספר המאמרים - סדרה המונה כ-18 כרכים. מסודרת ע"פ סדר השנה (זאת אומרת, ע"פ זמני אמירתם, כל כרך לערך שנה או שנתיים).
• אגרות קודש - סדרה של כ-16 כרכים ממכתביו.
• לקוטי דיבורים - שיחותיו ברבים שהוגהו על ידו. שתי כרכים (באידיש). (בתרגום ללה"ק הם שלשה כרכים).
• ספר השיחות - סדרה של 8 כרכים משיחותיו ברבים (כולל אלה שלא הוגהו על ידו).
• ספר הזכרונות - שני כרכים תיעודיים הכתובים בסגנון פרוזה המתארים את הרקע לצמיחת תנועת החסידות באירופה. גיבור הספר הוא אביו של של רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד.

[עריכה] לקריאה נוספת

• בריאן מארק ריג, להציל את הרַבִּי - "כיצד חילצו קצינים נאציים את הרבי מליובאוויטש מוורשה הכבושה". הוצאת מטר (עיון), תל אביב תשס"ז - 2007 . בתרגום לעברית
• דוד זאב רוטנברג, מסע הרבי לארץ הקודש, כפר חב"ד, ה'תשנ"ט. - ספר מחקר היסטורי העוסק בביקורו של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש בארץ ישראל בשנת ה'תרפ"ט.
• ספר התולדות - מאת הרב חנוך גליצנשטיין
• out of the inforno (היציאה מהתופת) - סיפור בריחתו מגרמניה הנאצית - מאת מ. אלטיין ואליעזר זקליקובסקי

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עשרה ימים לפני הטבח - כתבה על ביקורו בארץ ישראל בתרפ"ט, באתר "הארץ".
• יומן המאסר - חלק מיומן המאסר של הרבי באתר "בית חב"ד".
• תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י, עמודים 138-139
• שלמה שמיר, איך חילצו קצינים נאצים את הרבי מלובביץ' מוורשה הכבושה, בעיתון הארץ

הקודם: אדמו"ר הרש"ב, רבי שלום דובער שניאורסון

האדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש

הבא: רבי מנחם מנדל שניאורסון