עמנואל מזור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| עמנואל מזור נולד ב־ |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||
| תרומות עיקריות | ||||||
| חקר מכתש רמון, פעילות להגנת הסביבה | ||||||
|
||||||
עמנואל מזור הוא פרופסור בגמלאות לגאולוגיה במכון ויצמן למדע במחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה. בין פועליו נמנים : פיתוח וניהול הקורסים לגאולוגיה באוניברסיטה הפתוחה וייזום ההכרזה של מכתש רמון כשמורת רמון, עם דגש להיבטים גאולוגיים.
תחומי פעילות בסימן הגאולוגיה והסביבה :
- פרוגרמות רעיוניות ותכניות אב
- תכנון ידידותי לסביבה
- פעילויות למען איכות הסביבה
- התכנים הגאולוגיים היפים של הארץ והעולם
- הוראה וחינוך סביבתי
תוכן עניינים |
[עריכה] האוניברסיטה הפתוחה
עם הקמת האוניברסיטה הפתוחה נטל על עצמו מזור את פיתוח הקורסים בנושאי הגאולוגיה. ספרו הפך להיות לספר הלימוד הפופולרי. כבר בפתיחת הסמסטר הראשון של האוניברסיטה הפתוחה באוקטובר 1976 הסתבר עד כמה יש צמאון ללימודי הגאולוגיה. לקורסים הראשונים באוניברסיטה הפתוחה, שהיו תחת פיקוחו האישי, באו מאות חובבי ארץ ישראל. אלה שעד כה לא יכלו לקחת חלק בלימודים אקדמאיים מסודרים בתחום זה.
לכל מחזור הוא ארגן שלושה מחנות לימוד: ברמות שפירא בהרי יהודה, בבית ספר שדה בקצרין בגולן וגולת הכותרת הייתה שבוע ימים במכתש רמון. במכתש הוכנו על יד צוות עוזריו שלטי הסבר למסלולים אחדים ובהן ניתן הסבר לכל תופעה גאולוגית בשטח. הסיורים בוצעו בעזרת החוברת שכתב: מסלול גאולוגי משולט מכתש רמון. המסלול הוקם במלואו ושימש מטיילים וכתות בית ספר עד אשר רובו פורק בעת הרחבת הכביש.
אז גם נרקמה תוכנית להכריז על מכתש רמון כקריית הפארק הגאולוגי הלאומי במכתש רמון. תוכנית שבמשך השנים יצאה לפועל.
[עריכה] שמורת רמון
בשנת 1979 החליטה רשות שמורות הטבע להכריז על שמורת הרמון. פרופסור עמנואל מזור בישיבה מיוחדת בכנסת מציין כי: " באופן יוצא דופן היה קשר ישיר בין ההנהלה של רשות שמורות הטבע לבין המדע. נכתבה תוכנית-אב שכללה קריית פארק ואכן נבנתה קריית הפארק, שהיא פרוזדור של המטיילים אל תוך השטח. ישר מהתחלה היה מדען של השמורה, גאולוג של הפארק". כך היה במשך 6 שנים.
בשנת 1985, משרד המדע, החליט להוציא לפועל תוכנית-אב למרכז מדע רמון, אשר חוברה על ידו. המועצה המקומית, רשות שמורות הטבע ומשרד המדע החליטו לקדם את הפרויקט ונפתח "מרכז מדע רמון".
גישתו של עמנואל מזור הייתה שעד היום נהגו באוניברסיטאות שהתלמידים הולכים לחקור את הטבע בדרך כלל בחודשי החופש הגדול, במחנה של שבועים שומעים הרצאות ומבקרים בשטח. חידושו היה כי את השטח צריך ללמוד טוב " 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, כל הזמן". "מרכז מדע רמון", שבו החוקרים גרים במקום ותוך 10 דקות הם בשטח היה החידוש שלו. כלומר, אם יש שיטפון או אם יש שרב או אם מגיע משהו הם מיד בשטח וחוקרים את התופעה.
מרכז מדע רמון היה בהתחלה דגש על גאולוגיה וזה נמשך כך כמה שנים. אט-לאט בא מפנה והתחיל דגש על אקולוגיה. מזור סבור כי לא מן הנמנע כי בעתיד יהיה יהיה בכלל דגש אחר.
[עריכה] לקריאה נוספת
- עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980
- עמנואל מזור ונחמה שפרן ( עורכים), נדבכים בגאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה, 1987
- עמנואל מזור וג.ה. הרבאו, סולם הזמן הגאולוגי', האוניברסיטה הפתוחה, 1978
- עמנואל מזור, מי התהום והאדם , האוניברסיטה המשודרת - גלי צה"ל, 1976
- עמנואל מזור, גאולוגיה - עולם של תצפיות ומסקנות , האוניברסיטה המשודרת - גלי צה"ל, 1980
- עמנואל מזור, טבע ומורשת כבסיס לתכנון הארץ במאה ה-21,האוניברסיטה המשודרת - גלי צה"ל, 2002
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עמנואל מזור, לבה ותוצריה, מט"ח, מרכז לטכנולוגיה חינוכית
- עמנואל מזור אתר המדען - מכון ויצמן למדע
