סדימנטולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. סיבה: יש להשלים את התרגום ולהוסיף את הפרקים עקרונות בסיסיים, מתודולוגיה של הסדימנטולוגיה והתפתחויות אחרונות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

סדימנטולוגיה היא המדע העוסק בהתהוותם של סלעי משקע. כמו כן, תחום זה עוסק בחקר חלקיקי המשקע השונים, ובכללם: חול, טין (סילט) וחרסית, ובחקר התהליכים השונים לשקיעתם והתלכדותם.

על בסיס מסקנות שהתקבלו מתצפיות גאולוגיות מנסים סדימנטולוגים להסביר אירועים גאולוגים במהלך ההיסטוריה. בשל העובדה כי מרבית פני כדור הארץ מכוסים בסלעי משקע אשר התהוו במשך תקופות ממושכות, יכולה הסדימנטולוגיה להוות תיעוד למאורעות שונים בהיסטורית כדור הארץ ובהתפתחות החיים, עקב הימצאות מאובנים בשכבות קרקע שונות.

הסדימנטולוגיה, כתחום העוסק, בין היתר, בחקר שכבות סלע, היא תחום קרוב לסטרטיגרפיה, מדע העוסק גם הוא בתחום זה.

כפי שצוין לעיל, הנחת היסוד כי תהליכים בעלי משמעות סדימנטולוגית, המשפיעים על כדור הארץ היום זהים לתהליכים אשר התרחשו בימים עברו, היא הבסיס לקביעות ומסקנות שונות המתבססות על מאפיינים סדימנטולוגים, הנמצאים בסלעי משקע. למשל, על ידי השוואת מאפייני חוליות (דיונות) מודרניות לאלו שנשתמרו באבני חול קדומות יכול החוקר לשחזר את המאפיינים הגאולוגיים שהתקיימו בעבר.

סוגי סלעי משקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם ארבעה סוגים עיקריים של סלעי משקע:

  • סלעים קלאסטיים מורכבים מחלקיקי סלעים קודמים, אשר נוצרו עקב בליה או סחיפה. סיווג פנימי של סלעים מקבוצה זו מבוצע על סמך גודל החלקיקים השולט ועל סמך הרכבם. בין תת-הקבוצות ניתן למנות סלעים סיליקיקלאסטיים המורכבים בעיקר מסילקה, וכן סלעי משקע שנוצרו משברי חומר אורגני כגון פחם או פצלי שמן ונפוצים בעיקר באגנים העשירים בסלעים קלאסטיים.
  • סלעים קרבונטיים עשירים בחומרים קרבונטיים, ולרוב סידן פחמתי (CaCO3), אשר שוקעו על ידי מגוון תהליכים אורגנים ואנאורגנים.
  • סלעי התאדות (סלעים אוופוריטים) הם סלעים שנוצרו לאחר שקיעת מינרלים שונים, לרוב הליט או גבס, עקב התאדות של מים מפני כדור הארץ.
  • סלעי משקע כימיים הכוללים גם חלק מהסלעים הקרבונטיים, מקורם בשקיעת מינרלים בתוך תמיסה מימית. עליהם ניתן למנות את החלמיש ואת הג'ספיליט (Jaspillite).

שימושים בסלעי משקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלעי משקע שימשו בתקופות קדומות ועודם משמשים בתחומים שונים:

אריכטקטורה ואומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיש, למשל, שהוא סלע משקע מותמר שמקורו בסלעי אבן גיר שימש כבר בתקופות מוקדמות רכיב מרכזי באומנות וב ארכיטקטורה.

בארכיטקטורה, שימשו סוגים נוספים של סלעי משקע כאבן לבנייה. דוגמאות לכך ניתן למצוא בשימוש בלווחה לצורכי קירוי ובניית גגות או השימוש באבן חול לצורכי תמיכה.

קרמיקה אשר מקורה בחרסית, שימשה הן בקדרות והן לצורך יצירת לבנים. סלע גיר משמש כמקור לגיר ולצמנט המשמשים בבנייה.

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלעי משקע כוללות משקעים של מתכות רבות כגון: עופרת, אבץ, כסף וכמויות גדולות של נחושת. כמו כן, ניתן למצוא במשקעים סדמנטולוגים עפרות של מתכות בעלות חשיבות כלכלית רבה כדוגמת הזהב, הטונגסטן והאורניום. בנוסף, סלעי משקע משמשות מקור לאבני חן ולמינרלים חשובים נוספים.

אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפט, פחם ופצלי שמן הם מקורות אנרגיה בעלי חשיבות מכרעת וכולם מצויים בסלע משקע. כמו כן, האורניום המשמש כדלק בתחנות כח גרעניות - סלעי משקע הם מקור עיקרי להפקתו.

מי תהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקוויפרים מורכבים, רובם ככולם, מסלעי משקע מסוגים שונים המאפשרים את חלחול המים מחד ואת היקוותם מאידך. הערכות לגבי גודל אקוויפרים וכמות המים הניתנת לשאיבה מהם נעוצה במידה רבה בידע אודות הסלעים שאפשרו את היקוותם ביוצרם את האקוויפר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]